לא רק האנס - גם המדינה צריכה לשלם את המחיר

ביום שישי האחרון הזדעזעה מדינה שלמה לשמוע, כי החשוד באונס הקטינה במלונית הקורונה שנעצר יומיים קודם לכן הוא ירין שרף, בן 21 עם עבר פלילי ומוכר לרווחה. רפרוף מהיר בעולם הרשתות החברתיות מעלה, כי מדובר בבחור עם חשבון פעיל ביותר ברשתות טיק טוק ואינסטגרם, עם כ-10,000 עוקבים.

לא מדובר בסתם פעיל רשת, אלא בפעיל רשת אשר מעלה תכנים אלימים, שוביניסטיים, מחפיץ נשים, משתמש באופן תדיר בקללות ואיומים ישירים על עוקבים ובמיוחד עוקבות. כתוצאה מדיווחים רבים שהגיעו לרשת טיק טוק המפורסמת בקרב בני נוער, חשבונו נחסם לאחרונה.

מספיק לצפות במדגם מייצג מהתכנים שהועלו על ידו ברשת, כדי להבין שמדובר באלימות מילולית פר אקסלנס. לא נעלה על הכתב את מילות הגנאי בהן נעשה שימוש ע"י החשוד, אך כן נציין, כי הוא העלה על המוקד נשים פעילות חברתית, המייצגות ערכים פמיניסטיים ופועלות נגד הטרדה מינית ואלימות נגד נשים. דוגמאות בודדות הן מאיה לי לוי, נעמה אגאי שי ונשים נוספות שהעזו להביע דעה שונה ולהעביר ביקורת על התכנים המועלים על ידו. אם לא די בכך, החשוד אף עסק ישירות בתכנים הקשורים לאונס והרהיב לתקוף את אותן פעילות על גלי האתר, בטענה כי הן "לא ראויות לאונס" כי הן "שמנות".

החשוד נמצא כבר כיום בתביעות משפטיות שהוגשו נגדו ע"י פעילות עקב התבטאויותיו נגדן ולא מן הנמנע, שלאור הראיות הרבות שפורסמו לעיני כל, הוא ייאלץ לשלם לאותן קורבנות אלימות מילולית פיצויים. ואולם, הפרשה של החשד לאונס במלונית אינה עוסקת באלימות מילולית, אלא באלימות של ממש: חשד לאונס-כפול, תקיפה פיזית, הכאה וחניקה וכן שידול לצרוך סמים ואלכוהול.

הקורבן, קטינה, הנמצאת במסגרת חוץ ביתית ומוגדרת נוער בסיכון, הגיעה למלונית הקורונה לחוסי משרד הרווחה עקב היותה חולת קורונה מאומתת. המלונית מיועדת לצעירים ולבני נוער שנדבקו בקורונה, אינם מתגוררים עם משפחתם ומטופלים בידי שירותי הרווחה. המלונית המדוברת מנוהלת ומפוקחת על ידי מטפלים מטעם משרד הרווחה. יש לציין, כי ככלל משרד הרווחה אינו מפעיל מסגרות המערבות בין קטינים לבגירים, מטעמים של הגנה על שלום הקטינים, אולם במקרה זה, בניגוד לנוהלי המשרד, הקובעים כי מגורי הבנות והבנים יהיו בבניינים נפרדים במסגרות המפוקחות על ידו, הם היו באותו בניין, בקומות נפרדות.

כבר היום, עוד בטרם הוגש כתב אישום נגד החשוד, ברור כי יהיה צורך בבדיקה מקיפה של הנסיבות, אשר אפשרו לחשוד להיכנס למגורי הקטינים. יהיה צורך בבדיקה היכן היו אנשי הצוות המפעילים את המלונית באותו זמן בו (על פי החשד), בוצעו המעשים ועפ"י כלי התקשורת במשרד הרווחה הודיעו כי בכוונתם להקים ועדה לבדיקת המקרה. זאת, לאחר פניית המועצה לשלום הילד למנכ"ל משרד הרווחה בדרישה להקמתה. במיוחד נתבקש המשרד לבדוק כיצד יתכן שקטינים ובגירים בסיכון שוהים יחדיו במלונית ללא הפרדה.

החשוד, בעל עבר פלילי ומוכר לרווחה, שהה במלונית יומיים בלבד, שבמהלכם אירעו על פי החשד אותם אירועי זוועה. בסוף האירוע השני החשוד התחבא בשירותים והמדריך במלונית הקורונה מצא אותו. לטענת החשוד, כפי שהועלתה במהלך הדיון להארכת מעצרו ביום 25.2.21, הקטינה טענה שהיא בת 16, היא זו שהזמינה אותו לחדרה באמצעות התכתבות באפליקציית אינסטגרם. לאחר קבלת הדיווח בדבר החשד לאונס, שוטרים הגיעו לזירה החשוד נעצר ומעצרו הוארך ב- 5 ימים.

נתונים אלה מעוררים שאלות קשות בדבר אחריות משרד הרווחה על הקטינים הנמצאים באחריותו במסגרות חוץ ביתיות. יש לזכור, כי אותן מסגרות חוץ ביתיות יועדו מלכתחילה לנוער בסיכון, אשר הוצא מביתו או אינו יכול לשהות מביתו ונועדו לשמש מעטה הגנה עבור אותם קטינים. ברור כי מסגרות אלה נדרשות להיות בטוחות עבור אותם קטינים, בין אם מדובר במלונית קורונה ובין אם מדובר בפנימייה.

לכן עולה שאלה במקרה זה - האם המדינה יכולה לשאת באחריות בגין אירועי החשד לאונס, ככל שיוכחו?

כידוע, עוולת הרשלנות נבחנת במבחן ההתנהגות הסבירה, ומחייבת להוכיח 3 מרכיבים: נזק, אשם וקשר סיבתי.

שאלת הנזק: אם החשוד יורשע, אינה במחלוקת בענייננו. שאלת האשם נבחנת במבחן הסבירות: האם מדינה סבירה ובענייננו משרד רווחה סביר, היה שולח קטינה למלונית בה מתאכסנים בגירים המהווים בעצמם אוכלוסיית סיכון, אשר קיימת סבירות למעשי אלימות מצידם.

לפחות בעניינו של החשוד אין מחלוקת על קיומו של עבר פלילי. האם היו אמצעים בהם ניתן היה לנקוט על מנת למנוע את האירוע? האם ניתן היה לצפות כי אדם בעל עבר פלילי והיסטוריה של אלימות מילולית נגד נשים עלול לסכן קטינות השוהות במחיצתו? כל אלה הן שאלות חשובות שתידונה בבית המשפט. שאלת הקשר הסיבתי תבחן האם יש קשר בין המעשים והמחדלים הנטענים לנזק שנגרם. ככל שהתשובה חיובית, ניתן לחייב את המדינה בעוולת הרשלנות.

המדינה/משרד הרווחה מחויבים בחובת זהירות כלפי הקטינה. במסגרת חובה זו, הם מחויבים להבטיח את אכלוסה בתנאים שישמרו על שלומה ויבטיחו את בטיחותה. אין מחלוקת, כי תנאי בסיס להבטחת שלומה של קטינה בסיכון הוא מניעת אפשרות למגע עם בגירים בסיכון, קל וחומר קטינות עם גברים בגירים. חמור אף יותר גברים בעלי עבר פלילי ובעלי מודעות לאלימות נגד נשים. טענה זו עולה בקנה אחד עם כללי משרד הרווחה להימנע מאכלוס גברים ונשים באותו מבנה והקמת גבולות ברורים שיישמרו ע"י צוות מדריכים.

לא רק שבמקרה זה כללים אלה הופרו ברגל גסה וקטינות התגוררו באותו בניין עם הגברים, אלא שכלל לא ברור האם היה פיקוח על שמירה על הפרדה בין האוכלוסיות ומה היה טיבו של אותו פיקוח. לכן, שאלות אלה ואחרות הן אלה שתעמודנה בפני בית המשפט בעת בחינת עילת הרשלנות.

אחריות המדינה הוכרה בקשת רחבה של מקרים שהוכרעו בבתי המשפט, בגין אירועים שהיו בשליטתה ובאחריותה. בע"א 53057-10-12 (מח-חי) פלוני נ' מ"י ואח' (30.4.19) חוייבה המדינה ברשלנות בגין אחריותה למחדלי הטיפול בבולענים ונפילתו לבולען של מטייל באזור ים המלח. מקרה זה הנו דוגמה מייצגת לקשת של תחומים בהם המדינה נתבעת בנזיקין מתוקף העובדה שהמדינה חובשת מספר רב של כובעים שכל אחד מהם עשוי להצביע על אחריות בנזיקין.

בחוק להארכת תקנות הקורונה לבידוד במלוניות, שבוטל בינתיים, נקבעו הוראות מיוחדות להבטחת שלומם של קטינים במלוניות קורונה. כך למשל, הובהר, כי קטינים לא ישהו לבדם בבידוד ללא ליווי הורה. בדיון שהתקיים בוועדת החוקה הכנסת, ביום 28.7.20, התייחס עו"ד גדעון מרץ סגן יועמ"ש למערכת הביטחון, לנושא הקטינים תוך שהוא מציין כי "עד היום לא אישרנו כניסת מבודדים בני 16 ומטה לבתי המלון. לכן, לא נכון יהיה לקבוע הסדר בחוק שיאפשר הכנסת קטינים למלונות בידוד. התקנות לשעת חירום השאירו את הנושא לא מוסדר וזה נפתר בשטח, אך היינו מעדיפים לעגן את הנושא בחקיקה. הכנסת קטינים למלונות היא דבר לא נכון ולא בריא".

מדברים אלה ברור, כי החשש לשלום קטינים במלוניות עמד על סדר היום הציבורי ונשקל ע"י המחוקק בכל הנוגע לחקיקה לגבי מלוניות הקורונה.

בחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף -2020, אשר ביטל את התקנות, נקבעו בסעיף 22 ה' הכללים לבידוד במקום מטעם המדינה בנוגע לקטינים. החוק קבע, כי בידוד קטין ייעשה רק בליווי האחראי עליו או בהסדר מיוחד שהוסכם על האחראי. בכל הנוגע לקטינים השוהים במסגרת חוץ ביתית, נקבע כי "קטין השוהה במסגרת חוץ-ביתית מתוקף צו שיפוטי ישהה במקום לבידוד מטעם המדינה בליווי בגיר בעל הכשרה מתאימה כפי שהחליט מנהל המסגרת החוץ-ביתית. אם הועברו כמה קטינים מאותה מסגרת חוץ-ביתית למקום לבידוד מטעם המדינה, יוכל לשמש מלווה אחד לארבעה קטינים, לכל היותר".

באותו סעיף קבע המחוקק כי "המנהל רשאי להורות על תנאים לשהייתו של קטין. במקום לבידוד מטעם המדינה בשים לב לצורך להבטיח את שלומו ואת טובתו".

בשלב מקדמי זה, בטרם הוקמה וועדת חקירה, אין לדעת אם אותם כללים הופרו, אך לאור קיומן של הוראות חוק מפורשות הקובעות נהלים ברורים בדבר שמירת שלום הקטינים, במסגרת תביעה נזיקית, תיבחן השאלה אם המדינה/משרד הרווחה עמדו בנהלים.

הכותבים עורכי דין במשרד איזק משה העוסק בתחום הנזיקין, רשלנות ורשלנות הרפואית