למכירה: יער גשם, נא לפנות בפייסבוק

בשנים האחרונות נדמה שאין דבר שאי אפשר לקנות. באופן טבעי, מגפת הקורונה העצימה את המגמה, ולאחרונה פורסם שהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי באינטרנט של הישראלים זינק בכמעט 15 אחוז ב-2020. עם זאת, לחופש שמציע האינטרנט יש גם חסרונות משמעותיים, ולאחרונה נחשף שמזה זמן רב מתבצע בפייסבוק סחר-מכר ענף של "מוצר" יוצא דופן ובעייתי מאוד: שטחים עצומים ביערות הגשם באמזונס.

על פי חשיפת רשת BBC, השטחים שנמכרים מבוראים או מוצתים באופן בלתי-חוקי. מדובר בתעשייה שהתנהלה עד כה באין מפריע ושגלגלה סכומי עתק. חשוב לציין שלא מדובר בסיפור תמוה או בניסיון מתיחה תמים, אלא ברשת מסועפת שבמסגרתה נמכרו שטחים בהיקף אדיר - חלקם אף מיושבים על ידי אוכלוסיות ילידיות.

אל מודעות המכירה האלו אפשר להגיע בקלות, על ידי חיפוש הערכים "יערות הגשם" או "אזורים מיועדים לכריתה" בשפה הפורטוגזית במנוע החיפוש של Facebook Marketplace, פלטפורמת הסחר המקוון של פייסבוק. אל מרבית המודעות מצורפות מפות וקואורדינטות GPS, לצד מסמכים שמוכיחים בעלות על הקרקעות בהתאם לחוק הברזילאי. שטחם של חלק מהקרקעות שהוצעו למכירה שווה ערך לזה של אלף מגרשי כדורגל.

סוחרי הקרקעות, שמרביתם הם אנשי עסקים מקומיים ממעמד הביניים, טוענים שהם ממשיכים בשלהם בעיקר משום שאין מי שמונע מהם לעשות זאת. לדבריהם, עקב כך שמדובר בשטחים מבודדים ומרוחקים, הם נדרשים לתת את הדין על עסקיהם לעתים נדירות, אם בכלל. מתחקיר ה-BBC עולה שמרבית הסוחרים הם תושבי מחוז רונדוניה שבצפון מערב ברזיל, שסמוך לאמזונס - מחוז שהיקף בירוא היערות בו הוא הגבוה ביותר מכלל המחוזות במדינה.

מפייסבוק, הגוף שאפשר את המחדל, נמסרה תגובה פושרת למדי, ובהודעה רשמית מטעמם נאמר שהם מוכנים לעבוד בשיתוף עם הרשויות המקומיות כדי למגר את התופעה הפסולה. עם זאת, לא נראה שבכוונתם להסיר באופן וולונטרי את המודעות הבעייתיות. יתרה מכך, גורמים בחברה אף התנערו מהאחריות לנושא, בטענה שכלל המשתמשים בשירות מחויבים לציית לכללים הקבועים בחוק.

התגובה המתחמקת של ענקית הטכנולוגיה, לצד האדישות שהממשל בברזיל הפגין בנושא, הציתו ביקורת ציבורית חריפה כלפי המתרחש, בעיקר בקרב מנהיגי האוכלוסיות הילידיות שמתגוררות באזורים שנמכרו כלאחר יד. אחת הטענות החריפות ביותר כלפי הממשל הברזילאי היא שלא רק שגורמים מטעמם לא מוכנים למגר את התופעה, אלא שהם אף מעודדים אותה כדי להיטיב עם לובי מגדלי הבקר במדינה.

השר הברזילאי לענייני סביבה, ריקרדו סאלס, התייחס לנושא וטען שנשיא המדינה, ז'איר בולסונרו, תומך בעמדה של אפס-סובלנות כלפי כל סוגי הפשיעה במדינה, לרבות עבירות שנוגעות לנושאים סביבתיים. עם זאת, המדיניות שמוביל בולסונרו בשנים האחרונות מספרת סיפור שונה לגמרי, ובמסגרת כהונתו הורה הנשיא על קיצוץ של 40 אחוזים בתקציב שמוקצה לסוכנות הממשלתית שאחראית על חקירת אירועי כריתת יערות במדינה.

הביקורת כלפי הממשל הוסיפה להתחזק נוכח העובדה שחלק מהסוחרים בפייסבוק הודו במהלך התחקיר בפה מלא שהם עובדים תוך תיאום מלא עם הפוליטיקאים, במטרה שאלו יסייעו להם להשיג בעלות לא-חוקית על קרקעות גנובות באזור.

אם זה לא מספיק, גם מגפת הקורונה, שפגעה בברזיל פגיעה אנושה, הסיטה את תשומת הלב מהמתרחש באזורים הנידחים יותר במדינה. לטענת השר סאלס, משבר הקורונה עיכב את הוצאתן לפועל של פעולות אכיפה חדשות בתחום הסביבתי, לרבות פעולות שמיועדות למנוע כריתה או הצתה של יערות.

כך, שעה שהסוחרים והפוליטיקאים גורפים את הרווחים אל כיסיהם - העולם כולו משלם את המחיר. בירוא היערות באמזונס, שנתפסים כ"ריאות הירוקות" של העולם, הוא תופעה נפוצה מזה שנים רבות, והיא הולכת ומחמירה: קצב כריתת היערות באזור ב-2020 היה הגבוה ביותר בעשור האחרון (זאת לאחר מגמת ירידה והתמתנות בבירוא היערות, ששררה בין שנת השיא ב-2004 ל-2016).

מעבר לפגיעה בזכויות האדם של הילידים שמתגוררים ביערות, לכריתה הנרחבת של יערות הגשם, השטח בעל המגוון הביולוגי הגדול ביותר ביבשה, יש השלכות אקולוגיות ואקלימיות הרות אסון. שטחים מיוערים הם בעלי חשיבות סביבתית גבוהה מאוד, בין היתר משום שהם קולטים כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה ומקבעים אותו לצמחייה, ובכך תורמים למיתון משבר האקלים. "יערות הגשם הם בעלי שטח וביומסה גדולה - כלומר, יש בהם צמחייה רבה, ולכן יש להם תפקיד מרכזי מבחינה עולמית", מסביר פרופ' קולין פרייס, ראש החוג ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. "ליערות הגשם יש יכולת לקבע כ-20 אחוז מהפחמן העולמי". יכולת זו נפגעת קשות עקב בירוא היערות הנרחב, מה שמוביל להחרפתו של משבר האקלים.

על אף התועלת הסביבתית שהאנושות מפיקה מהיערות - היא גם האחראית הבלעדית לחורבנם. "מדובר בתהליך שנמשך עוד משנות ה-70, והעולם המערבי אשם בו", מסביר פרייס. "אנחנו זקוקים לקרקע שעליה צומחים העצים הקרקע לבנייה, לגידול בקר, סויה, וקני סוכר ולהקמת מכרות פחם וזהב. ככל שיש יותר ביקוש - כך יש יותר הרס וכריתה".

לדבריו, להרס המוגבר באזור יש סיבות כלכליות מובהקות, שקשורות גם לרמת העוני הגבוהה בברזיל ולאינטרסים הבינלאומיים שלה. חברות גדולות גוזרות כיום רווחים משמעותיים משימוש במשאבי יערות הגשם, מה שמשפיע על כלכלת המדינה ועל כן זוכה לתמיכת הממשלה.

על אף היתרונות הכלכליים שיש כביכול לבירוא היערות, קיימות כיום הוכחות רבות לכך שאפשר גם אחרת. בקוסטה ריקה, למשל, הבינו שאפשר להרוויח היטב מהתיירות האקולוגית שיערות הגשם מביאים, והיא צומחת כיום במדינה. כך נוצר מצב שבו כולם מרוויחים: הכלכלה ממשיכה להתפתח, בעוד רובו המוחלט של הנזק הסביבתי נחסך.

"מתבצעים כיום מאמצים לשיקום יערות הגשם, למשל על ידי הקמת קרנות ירוקות מטעם האו"ם, אך בעיקר קיימת ההבנה שבמקום להרוס את היערות - אפשר לשמור עליהם ולטייל בהם", מסכם פרייס. "חלק מהמדינות נוהגות כך, וזה רווחי יותר משום שלא מדובר בהכנסה חד-פעמית שמבוססת על משאבים קיימים בלבד - אלא במערכת יחסים מתמשכת".

הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה