האם ניתן לחייב ילדים להתחסן נגד קורונה?

האם הורים יכולים לחייב את בנם להפוך לנסיין של חברה המפתחת חיסונים נגד קורונה? האם ילד יכול לסרב להתחסן? דקלה אסייג ירמיהו, עו"ד לדיני משפחה וירושה, מנסה לעשות סדר

  • ילדים
  • קורונה
וואלה! כסף
בווידאו: נציג האוצר חושף שישראל הוציאה 2.6 מיליארד שקלים על עסקאות החיסונים (צילום: ערוץ הכנסת)

עם ההכרזה של חברות התרופות השונות על יעילות החיסון שלהן, החל דיון סוער בשאלה האם וכיצד ניתן לכפות חיסונים על אזרחי המדינה שאינם מעוניינים בכך. דיון זה חלחל גם למקומות עבודה רבים אשר התלבטו האם החלטה על חיוב להתחסן תוכל לעמוד במבחן שיפוטי. המדובר בסוגייה מורכבת המערבת שיקולים של בריאות הציבור מחד, ושל זכויות אדם בסיסיות מאידך.

לאחרונה מנכ"ל פייזר אלברט בורלא דיווח במסיבת עיתונאים, כי להערכתו בני הנוער יוכלו להתחסן בחודשי הסתיו וילדים בגיל בית ספר יסודי יוכלו להתחסן לקראת סוף השנה. בורלא ציין כי החברה השלימה גיוס של מספר הקטינים הדרושים לשם עריכת הניסוי ובהתאם לתוצאותיו, לאחר בחינת בטיחות ויעילות החיסון, תתקבל ההחלטה באשר לחיסונם של קטינים מתחת לגיל 16.

אלא שבשעה שעמידת אדם בגיר על דעתו האם להתחסן או לא, הנה ברורה ויש בידיו את הכלים לעמוד על זכויותיו אל מול החלטות המדינה או המעסיק במצב דברים זה, מה מידת יכולתם של קטינים להביע את דעתם באשר לקבלת או אי קבלת החיסון. או מאידך להתנגד לקבלת החיסון או אף לעצם ההשתתפות בניסוי בניגוד לעמדת הוריהם?

עוד בוואלה!

כאילו אתם יושבים במגרש: למה מסך איכותי קריטי לצפייה במשחק בטלוויזיה?

לכתבה המלאה
אפשר להכריח אותו להתחסן? (צילום: ShutterStock)

ראוי לציין כי השתתפות הקטינים בניסוי האמור, כמו גם מתן החיסון לקטינים, היה ויצלח הניסוי, טעונה הסכמת הוריהם, אשר על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הנם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם ובידיהם ההכרעה באשר לקבלת או אי קבלת טיפול רפואי לקטין.

מבחינה משפטית, נראה כי החלטת האפוטרופוס במקרה זה, כמו גם בעניינים אחרים, אינה מוחלטת. במקרים המתאימים, הדין מקנה אפשרות לקטינים להביא את עניינם בפני ביהמ"ש לענייני משפחה להכרעתו, וזאת מכוח סעיף 3 ד לחוק בית המשפט לענייני משפחה.

הסעיף קובע כי "בעניין משפחתי הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה. בנוסף, רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש..."

החוק מאפשר לכאורה לקטין אשר סבור שמתן החיסון עלול לפגוע בו, או לחלופין אי מתן החיסון עלול לפגוע בו (מקום בו ההורים דווקא נמנים על מתנגדי החיסונים), לעתור בין בעצמו ובין על ידי מי מטעמו לבית המשפט בהליך משפטי בו הוריו יהיו המשיבים ולבקש את הכרעת בית המשפט בסוגייה.

ומה אם אחד ההורים מתנגד?

סוגיות דומות הוכרעו בעבר על ידי בתי המשפט למשפחה. היו למשל פסיקות עבר של בתי המשפט בשאלת חיסוני השפעת וחיסוני הפוליו. במרבית המקרים העניין מגיע אל פתחו של בית המשפט על ידי אחד ההורים אשר מציג דעה שונה מההורה האחר באשר למתן או אי מתן טיפול רפואי , ובכלל זה בסוגיית החיסונים (דבר שנפוץ יותר בקרב הורים גרושים). במקרים אחרים דווקא גורמים רפואיים מבקשים לכפות על הורים טיפול רפואי בקטין, כאשר הם מסרבים לאפשר אותו חרף ההמלצה הרפואית.

החוק מאפשר גם לקטין עצמו לפנות לבית המשפט ולהביע את עמדתו באשר לטיפול הרפואי שאותו הוא מבקש לקבל, או לחלופין, ממנו הוא מבקש להימנע. הדברים מקבלים משנה תוקף כמובן כאשר מדובר בבני נוער אשר יכולים לעמוד על דעתם ולהציג דעה מוצקה בסוגיה.

בפועל, שופטי בית המשפט הם אשר משרטטים בפסיקותיהם השונות את מידת ההתערבות של בית המשפט בטיפול של הורים בילדיהם בכלל ובאשר לסוגיית החיסונים בפרט. בכל מקרה המגיע לפתחו של בית המשפט, נבחנים הצדדים הספציפיים להליך והנסיבות המיוחדות לו.

בעבר דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופט נפתלי שילה) ערעור של אם אחר החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה (מפי השופט ארז שני), במסגרתה הורה שיש לחסן את בנה הקטין בחיסון המחומש בהתאם לעמדת אביו, וקבע כי בכל הנוגע למתן חיסונים שגרתיים בהתאם להנחיות משרד הבריאות, אין כל צורך שההורה המבקש את מתן החיסון יצרף חוות דעת רפואית בתמיכה לבקשתו. ביהמ"ש פסק כי ברירת המחדל היא שיש לפעול על פי הנחיית הרשויות ולערוך את החיסונים. ההנחה העומדת בבסיס החלטה זו הנה שהמלצת משרד הבריאות ניתנת לאחר שהדבר נבחן על ידי גורמים מקצועיים וכי המדובר בהמלצה חד משמעית וגורפת לכל ילדי ישראל. בית המשפט ציין כי דווקא מי שטוען שהחיסון יזיק לקטין, יידרש להצטייד בחוות דעת שקובעת שאין לבצע את החיסון.

בית המשפט המחוזי לא קיבל את טענת האם אשר ביקשה להסתמך על פסיקה ישנה יותר של ביהמ"ש לענייני משפחה במסגרתה דחה ביהמ"ש בקשה של אב למתן צו לביצוע חיסון פוליו לבנו. הנמקת בית המשפט יכולה אולי ללמדנו על האופן בו תבחן סוגיית החיסון נגד קורונה אם תובא אל פתחו של ביהמ"ש.

כך, ביהמ"ש מציין כי בעוד חיסון הפוליו במקרה האמור היה דרוש לצורך הגנה על הציבור שאינו מחוסן (ולא על הקטין עצמו), הרי שבמקרה שהובא בפניו, הקטין לא היה מחוסן כלל והחיסון נועד על מנת להגן על הקטין עצמו ולמען בריאותו ושלמות גופו.

עו"ד דקלה אסייג ירמיהו (צילום: עידן מעוז)

החיסון נגד נגיף הקורונה אינו נמנה עם אותם חיסונים שגרתיים אליהם מכוונת הפסיקה האמורה. יחד עם זאת, החיסון הומלץ על ידי משרד הבריאות ואם יומלץ גם באשר לקטינים, קשה לנחש כיצד יכריע בית המשפט היה ותבוא בפניו סוגיה ספציפית של קטין המבקש לקבל צו שאוסר לחסנו בניגוד להחלטת הוריו. כך גם במיקרה של קטין המבקש להתחסן אף שהוריו מסרבים לכך בכל תוקף. יהיה בהחלט מעניין לראות כיצד יכריע בית המשפט בסוגייה.

באשר לצירוף קטינים להליך הניסוי של החיסון, הרי שאפשר וייעשה על ידי הורים מדענים המאמינים בחיסון באמונה שלמה ומבקשים לתרום את חלקם לפיתוחו ואפשר וייעשה על ידי הורים קשיי יום אשר נעדרי אג'נדה ברורה לגבי החיסון ואולם זקוקים לשכר שבעבור ההשתתפות בניסוי. ישנה גם אפשרות שאף ייעשה על ידי הורים ללא כל מחשבה ברקע, ואולם ברור שתהא הסיבה אשר תהא, ככל שיבוא בפני בית המשפט מקרה של קטין המסרב להשתתף בניסוי, יהיו השיקולים שונים מאלה שבהם תבחן שאלת החיסון. במיקרה זה צריך יהיה לדון בכך בכובד ראש שהרי בשלב הניסוי, בטרם הוכחה יעילותו ובטיחותו של החיסון, הסיכון אליו נחשפים הקטינים גדול ומשמעותי יותר.

ואם וכאשר יאושר החיסון לקטינים, האם בית המשפט יקבל טענת קטין באשר לזכותו להחליט על גופו ולגבש את עמדתו כי אינו רוצה להתחסן, בין היתר בשל החשש מפני החיסון ומידת יעילותו וכן מפני השלכותיו העתידיות אשר אינן ברורות לחלוטין. וזאת אל מול טענה כי המדובר בחיסון שהומלץ על ידי משרד הבריאות וחזקה שנבחן על ידי גורמים מקצועיים ונמצא כבטוח ויעיל וכי הוא דרוש לקטין למען שלמות גופו והבטחת שלומו וחייו והוא חלק מטובתו?

ובכיוון ההפוך - האם יוכל קטין לכפות על הוריו לתת את ההסכמה הדרושה לחיסונו אם יגבש דעתו כי הוא מבקש להתחסן חרף התנגדותם, מהטעמים האמורים?

נראה שתשובות לכל האמור תתקבלנה אם וכאשר יגיעו המקרים להכרעת בית המשפט ואולם חשוב וראוי להכיר את הוראות החוק המאפשרות לקטין לבקש את התערבותו של בית המשפט בעניינים אלה.

עו"ד דקלה אסייג ירמיהו עומדת בראש מחלקת דיני משפחה וירושה ובעלים משותף במשרד עו"ד אסייג ירמיהו ימיני ושות'

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully