עושים סלט: איפה נמצא את הירקות והפירות הזולים ביותר?

סביב התוצרת החקלאית בישראל התפרסמו לאחרונה מאמרים רבים, שכללו טענות ושיקפו חילוקי דעות על בעיית היבוא ופתיחת המשק ליבוא חקלאי מול הזנחת החקלאים בישראל. תקופת הקורונה הביאה להשמדת יבולים עקב אי דרישה מצד השוק המוסדי, אך למרות כל זאת מחירי הירקות והפירות לא צנחו ואף התייקרו.

היקף המכירות בסגמנט הירקות והפירות מהווה כ 11% מכלל מחזור רשתות המזון ובתקופות החגים תרומת המכירות מזנקת גם ל- 15% מסך עלות סל הקניות.

תרבות צריכת הירקות והפירות בישראל הינה בעלת אופי שוני ממדינות אירופה וארה"ב: אנו צרכנים משמעותיים של ירקות ופירות, ובזמן שבמדינות רבות צורכים ירקות ופירות ביחידים, אנו רוכשים אותם בק"ג - ואם המבצע אטרקטיבי, אנו קונים בכמויות שנחשבות "מסחריות" במדינות רבות. רוב התבשילים שלנו כוללים ירקות, מגוון סלטים טריים הוא אחד מהמנות הפופולריות במסעדות ובתי קפה, הפירות בחיינו אינם רק תחליף לחטיף אלא כבר הפכו לקינוח לאחר כל ארוחה.

הבעיה היא שהירקות והפרות הפכו ממזון בסיסי וזול לכאלה שלעיתים אינם נופלים במחיריהם מבשרים ומעדנים אחרים.
כבר שנים רבות שהמלחמה על כיסו של הצרכן מתחילה בניהול תחרות מחירים על מוצרי הירקות והפירות, שני המוצרים המובילים והשכיחים בכל סל קנייה הם העגבנייה והמלפפון, ולכן הדגש על מחירם הוא קריטי: רשתות רבות אימצו לעצמן את המונח "יום שוק". למה נועד יום השוק? הוא נועד לגרות אותנו, הצרכנים בעזרת מבצעים במחלקת הירקות והפירות, כדי שנתפתה לקנייה כולה (לעיתים "ישלימו" במחלקות האחרות את ההנחה שממנה נהנינו, אם במחירים גבוהים או במבצעים שמחייבים רכישה בסכום מסוים כדי ליהנות מהמבצע על הפירות והירקות).

מחירי המזון בארץ מושפעים ממספר משתנים, חלק מחומרי הגלם המשפיעים נסחרים בבורסה העולמית כגון: שמן, סוכר, אורז, חיטה ועוד. משפיעים נוספים הם הנפט והחשמל שמשמשים לתעשיית הייצור. עלויות השינוע וההובלה האווירית והימית גם הם משפיעים על עלות המוצר, אך מה ההבדל בין ההשפעות ושינויי המחירים בין מוצרי המזון השונים למוצרים הטריים מן הצומח? הדינמיות של שינויי המחירים במוצרים הטריים מן הצומח היא בעלת תנודות יום יומיות (לעיתים אפילו יותר מפעם אחת ביום).

כך למשל, עלייה במחירי הסוכר עשויה להשפיע על מחירי חלק גדול ממוצרי המזון, אך השפעה זו לא תהיה מידית, מאחר שהמלאים במחסנים נקנו על פי המחיר הישן. לעומת זאת כשמדובר בפירות וירקות, המסחר הוא יום יומי.

מחירי התוצרת הטריה מושפעים ממספר רב של משתנים, החל מהיצע וביקוש, זמינות כח אדם, תופעות מזג האוויר, תחלואה, אירועים ומועדים וכמובן, מהיות המוצר בעל אורך חיי מדף קצר ביותר. כלומר - במידה והתוצרת לא נמכרה, היא מושמדת. כמות התוצרת המושמדת ברשתות השיווק הינה כמות לא מבוטלת וכמות התוצרת המושמדת מצד החקלאים והמשווקים היא גבוהה אף יותר.
מכיוון שמדובר במוצר שחיי המדף שלו קצרים, לא ניתן להחזיק ממנו מלאים, בוודאי שלא להתחייב למחיר קבוע לפרקי זמן ארוכים. נסו לדמיין שבכל רכישה שלכם במרכול היו מחירי החלב והקפה היו משתנים מקנייה לקנייה...

קמעונאי יכול לרכוש ביום ראשון עגבניות במחיר של 2 שקלים לק"ג וביום שני מחיר העגבניות יכול לזנק ל- 5 שקלים לק"ג (וגם ההפך כמובן), זו אחת הסיבות הנוספות לימי השוק ברשתות. הצרכנים מצפים להפתעות והטבות בתחום זה ואחוז גבוה מאתנו עוקב אחרי מחירי הירקות.

האם ההבדלים במחירי הירקות והפירות הם הבידול היחידי שאנו צריכים להתייחס אליו?
נניח שנחשפנו למבצע אטרקטיבי מרשת שיווק מזון. אתמול רכשנו עגבנייה ב- 4.90 שקל לק"ג והיום יש פרסום של 2.90 שקל לק"ג, מה אנו אמורים להרגיש ולחשוב? האם אותה רשת מכרה לנו במחירים מופקעים? אולי מחירי הירקות והפירות צנחו היום? ואולי זאת הטבה והזדמנות בלתי חוזרת ליהנות ממחיר מוזל לסל הירקות והפירות שלנו?

לפיכך, כאשר אנו רואים עגבנייה במחיר של 1.90 שקל לק"ג ועגבנייה במחיר של 4.90 שקל לק"ג, עלינו להיות ערים למספר דברים כגון:

• למה מתקיים פער בין רשת לרשת ובין חנות לחנות?
• האם רשת אחת רוצה רק להיטיב עם הקונה, בעוד הרשת המתחרה מחפשת לעשוק את הקונה?
• האם אכן מדובר באותו הזן ובאותו הטיב?
• האם המחיר הוא רק אמצעי למשוך לקוחות?
• האם מחיר המבצע מותנה בהתניית מסוימת והגבלות שונות או שאולי הוא תקף לזמן קצר כגון יום או אף שעה?

מניסיון, אני יכול לומר לכם חד משמעית שלא: לא העגבנייה ולא המלפפון נושאים סימן היכר או ברקוד ייחודי על כל ירק ופרי, כך שנוכל לזהות את הזנים או את הטיב. לכן אנו נאלצים לסמוך על מראה עיניים ועל הניסיון המצטבר שרכשנו.

ישנן הצעות למכירת פירות וירקות ארוזים ברשתות השיווק עם סימן זיהוי וברקוד ייחודי, הצעות שנועדו גם לשמור על הסביבה ולחסוך בשקיות ניילון. כל זה יקרה אולי בעתיד. בינתיים רכישה של פירות וירקות היא דומיננטית בעיצוב חוויית הקנייה שלנו: המישוש, הליקוט ותחושת "השוק", הם חלק מהגירוי של הלקוח בחנות.
ועתה, לשאלה הגדולה: היכן מבין רשתות השיווק יהיה הכי משתלם לרכוש ירקות ופירות?

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות.

הסקר המלא יתפרסם ביום ו' 19.3 בגיליון "עסקים" של מעריב.

חנויות אשר השתתפו בסקר: ויקטורי חדרה, שופרסל דיל יכין פ"ת, דאבח עין המפרץ, אושר עד בני ברק, רמי לוי קרית שמונה, מחסני השוק הרכבת ב"ש, יוחננוף כפר סבא, פרשמרקט להב קניון השרון, מגה מרקט רעננה, יש חסד בארות יצחק, חצי חינם ראשל"צ, טיב טעם ראשל"צ.

הסקר מבוסס על דיווחי הרשתות למשרד הכלכלה ובחסות האתר פרייסז בשיתוף המכון לחקר הקמעונאות ונכון לתאריך 15/03/2021 ט.ל.ח