מחר שוב נעמוד מול אותה המשימה - לבחור בפעם הרביעית תוך שנתיים בלבד. אי אפשר להתכחש לתחושה המרחפת והמדאיגה שיש שוב סיכוי שזו לא הפעם האחרונה בתקופה הקרובה וייתכן שניאלץ להיגרר למערכת בחירות חמישית. חלק מהאנשים מתחילים לפתח ייאוש מהמציאות ולכן לא רוצים להצביע. הלופ הזה בהחלט מדכא. בתוך השיח ההולך ומקצין של שמאל וימין, בכל יום שעובר צריכה להטריד את כולנו מאוד העובדה שיתכן שזו באמת לא הפעם האחרונה.
עוד לא סיימנו להצביע לבחירות הרביעיות, והפעם החמישית לא נראית לנו בלתי סבירה. התרגלנו לרעיון שזה יכול להמשיך שוב ושוב. בפעם השלישית אולי חשנו אי נוחות, ועכשיו אנחנו מדברים על אופציה של בחירות חמישיות בהבנה מלאה. התרגלות שכזו היא סכנה.
**
אחד הנושאים המעניינים בפסיכולוגיה הוא פסיכופיזיקה. המחקר הפסיכופיזי בעצם עוסק בשאלת הקשר בין התכונות הפיזיקליות של גירוי לבין התחושות הפסיכולוגיות שמתעוררות בעקבותיו. את השם פסיכופיזיקה טבע החוקר גוסטב פכנר. הוא גילה גם נוסחאות מתמטיות שמודדות את עוצמת הגירויים והתחושות שהם מייצרים, אבל בואו נעשה את זה פשוט - לכל דבר בעולם שלנו יש עוצמה מסוימת ואנחנו מגיבים לעוצמה הזו. לדוגמא, אם ניכנס לרכב, נפעיל את הרדיו והוא יהיה בכפתור הווליום על אפס, לא יהיה לנו שום גירוי שנרגיש. אם נעלה את העוצמה של הווליום לאט יהיה רגע מסוים שבו נתחיל לשמוע. עוצמת הגירוי של הרדיו תגיע לסף מסוים ואז זה ייקלט אצלנו בתחושות. זו פסיכופיזיקה, הסף שממנו אנחנו מתחילים לשמוע או לחוש את הגירוי הוא הסף המוחלט או סף הגילוי. דרושה כמות מסוימת של אנרגיה פיזיקלית כדי שהגירוי הפיזיקלי יאותר על ידינו - כלומר יגרור בעקבותיו תחושה פסיכולוגית כלשהי.
אחד הדברים המעניינים אצל בני האדם בכל הנושא הזה של גירויים ותחושות, הוא שאנחנו מתרגלים ומסתגלים אליהם. הנה ניסוי פשוט שבוודאי גם אתם נטלתם בו חלק, עם או בלי ידיעתכם. נכנסתם לחדר עם ריח לא טוב, נאמר הריח של הכיתה שלכם אחרי שיעור ספורט כשהייתם תלמידים. בהתחלה הריח היה חזק (גירוי) והבחנתם בו באופן מידי, אבל לאחר כמה דקות יכולתם לשבת בחדר וכבר לא הרגשתם את הריח כל כך חזק כמו בהתחלה. התרגלתם, פשוט משום שאנחנו מתרגלים לגירויים.
כאשר משהו חוזר על עצמו ומפעיל את הקולטנים שלנו שוב ושוב במשך הרבה זמן, הרגישות שלנו אליו הולכת וקטנה. זו הסיבה שאתם מתרגלים גם לבושם שלכם ולא מריחים את עצמכם. תעשיית הבשמים עושה על זה הון. כשאנחנו מתרגלים למשהו אנחנו לא מעבירים את המידע הזה למוח. הקולטנים - במקרה הזה קולטני הריח - מסתגלים לגירוי כי הם פועלים על אותו ריח הרבה זמן, והם מפסיקים להעביר את המידע הזה למוח. הכול למען היעילות ,חבל לבזבז אנרגיה, חבל לאותת על משהו שאנחנו כבר מכירים. מבחינתנו, עדיף שהקולטנים יהיו פנויים לקלוט ריח אחר -גירוי חדש. כמו לריח אנחנו מתרגלים לטעם, לרעש ולעוד שלל גירויים.
הנה ניסוי פשוט. אם תכניסו כפית אחת סוכר לכוס תה, ההשפעה תהיה מורגשת וברורה. התה ירגיש מתוק יותר. כך אם תוסיפו עוד כפית ואחריה עוד שלוש כפיות סוכר, תחושת המתיקות תלך ותעלה . אבל אם נמשיך להוסיף עוד ועוד כפיות בלי הפסקה ונגיע כבר לכפית השביעית או העשירית, ספק אם תחושת הטעם המתוק כבר תהיה כזו שמשתנה, זה פשוט יישאר מתוק מאוד בלי הבחנה. בין כפית אחת לשלוש, אנחנו מרגישים הבדל אבל כשממשיכים וממשיכים ועוברים איזשהו סף של התרגלות, יש לנו סף שממנו כבר הגירוי לא יניב את אותה תחושה משמעותית שמשהו השתנה.
אז מחר יש בחירות רביעיות והשאלה אם יהיו גם חמישיות נשאלת באדישות, עקב ההסתגלות לכך שזו המציאות. ופה טמונה הסכנה. לא מדובר בכוסות תה מלאות סוכר ומתוקות בהגזמה. מעבר לעלות הכספית העצומה של כל מערכת בחירות, אנחנו מתרגלים למציאות לפיה במדינת ישראל אי אפשר לקיים ממשלה יציבה. אנחנו מתרגלים לכך שאנחנו חצויים ומפולגים. במצב רגיל פעם אחת בארבע שנים אנחנו צריכים לחשוב על בחירות, על מפלגות, על שמאל ועל ימין. במצב רגיל, פעם אחת בארבע שנים אנחנו צריכים לקבל החלטות פוליטיות ולגבש זהות פוליטית שמתאימה למצב הנתון. תחשבו מה זה עושה לנו כשכל כמה חודשים אנחנו מפולגים למפלגות. אנחנו צריכים לאחד את כל התחושות שלנו, שלרוב הן מורכבות, ולצמצם אותן לבחירה אחת שלא תמיד היא המדוייקת אבל היא פשוט הכי קרובה. בני אדם הם יצורים שמתרגלים, וכשאנחנו אומרים שנמשיך לבחירות חמישיות ושישיות זו לא בדיחה, זו סכנה כלכלית, פוליטית וחברתית.
אני צועדת המון. זה אחד הדברים שאני עושה כמעט מדי יום, עם הטלפון כשבאוזניות אני שומעת מוזיקה בבקול גבוה. השבוע הנייד שלי שלח לי התראת אזהרה לפיה עוצמת המוזיקה שנחשפתי אליה במשך השבוע כבר עברה את העוצמה המומלצת והבריאה. המנגנון של הנייד החליט להנמיך לי אוטומטית את העוצמה. התרגלתי, לא שמתי לב והפכתי אדישה לווליום. כמה מדהים שיש לנו מוצרים עם מנגנון ששומר עלינו כשאנחנו מתרגלים לא נכון ועלולים להזיק לעצמנו. כמה מדהים שיש לנו אין ספור מנגנונים טכנולוגים שמאותתים סכנה בכל מיני תחומים. כמה מוזר שאין כזה מנגנון שאומר "בחירות חמישיות".
יש דברים שאסור להתרגל אליהם - צאו להצביע.
הכותבת היא בעלת תואר ראשון בתקשורת, כלכלה ופסיכולוגיה