וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עצה לשר האוצר הבא: כך תימנע מטעויות קודמיך

26.3.2021 / 0:02

גם ישראל כ"ץ וגם משה כחלון לפניו שילמו מחיר פוליטי על התנהלותם במשרד האוצר. אביחי שניר סבור שסוציאל דמוקרטיה היא רעיון טוב - אבל לא כפי שהיא מיושמת בישראל. דעה

שר האוצר, ישראל כ"ץ 21 בדצמבר 2020. ראובן קסטרו
שר האוצר, ישראל כ"ץ/ראובן קסטרו

אני לא יודע אם או מתי תהיה ממשלה. אבל יש לי המלצה אחת לשר האוצר הבא - יהיה אשר יהיה: אל תנסה להיות סוציאל-דמוקרט. שני שרי האוצר האחרונים ניסו מאוד להיות סוציאל-דמוקרטים. השר כחלון היה עסוק בלחלק "לחלשים" ובלעזור לצעירים לרכוש דירות. השר כ"ץ הודיע שהוא העביר למובטלים ולחלשים יותר כסף מבכל מדינה אחרת. שניהם ציפו לקבל מהציבור פרסים על ההטבות שהם חילקו, ושניהם גילו שציבור דווקא חשב ההיפך. אחרי הקדנציה של כחלון באוצר, המפלגה שלו ירדה מעשרה מנדטים לאחוז החסימה. אחרי הקדנציה של כ"ץ באוצר, המפלגה שלו ירדה (לפי התוצאות כרגע) מ- 36 מנדטים ל-30.

לדעתי, זה יקרה גם לכל מפלגה שתנסה להיות יותר מדי סוציאל-דמוקרטית גם בעתיד. זה לא בגלל שסוציאל-דמוקרטיה זה רעיון רע: מדינה שנותנת לאזרחים רשת בטחון רחבה, ומבטיחה קיום בכבוד לכל אחד זה אידיאל שכדאי לשאוף אליו. אבל זה לא מתאים למדינה שבה בכנסת של 120 ח"כים יש 13 מפלגות.

כי לסוציאל דמוקרטיה יש מחיר: המחיר הוא מסים גבוהים שמאפשרים לחלק את העושר בין כל האוכלוסייה. כדי שהציבור יהיה מוכן לעמוד במחיר הזה, צריכים להתקיים שני תנאים. הראשון הוא שעבודה תהיה ערך. בבסיס של הסוציאל דמוקרטיה טבועה האמונה שאנשים רוצים "לחם-עבודה" ולא לחם חינם מהמדינה. התנאי השני הוא שכל אזרח צריך להאמין שהסיכוי שלו להזדקק לסיוע של המדינה דומה לזה של כל אזרח אחר במדינה.

עוד בוואלה!

יש למי להצביע? מה אומרות המפלגות על הכלכלה

לכתבה המלאה

הסוציאל דמוקרטיה בישראל שונה מבאירופה

באירופה, הסוציאל-דמוקרטיה הייתה דרישה של מעמד העובדים, שדרשו שהמדינה תיתן להם ביטוח נגד אירועים שהם מחוץ לשליטתם. בארץ, שתי המפלגות שמובילות דרישה לסוציאל-דמוקרטיה הן ש"ס ויהדות התורה, שדורשות ביטוח על דברים שהם לגמרי ניתנים לשליטה

במדינה שבה יש 13 מפלגות בכנסת, ברור שהתנאי השני לא מתקיים. החברה הישראלית שבורה להרבה מאוד קבוצות, ובכל קבוצה, הסיכוי להזדקק לסיוע של המדינה הוא מאוד שונה מבקבוצות האחרות. גם התנאי הראשון לא מתקיים. יש כמה אנשים שחושבים שזה לגמרי בסדר אם הם יקבלו מהמדינה לחם גם בלי עבודה.

לכן, בארץ הדרישה לסוציאל-דמוקרטיה באה ממקום מאוד שונה מאשר במדינות שבהן יש משטר סוציאל-דמוקרטי מתפקד. באירופה, הסוציאל-דמוקרטיה הייתה דרישה של מעמד העובדים, שדרשו שהמדינה תיתן להם ביטוח נגד אירועים שהם מחוץ לשליטתם. בארץ, שתי המפלגות שמובילות דרישה לסוציאל-דמוקרטיה הן ש"ס ויהדות התורה, שדורשות ביטוח על דברים שהם לגמרי ניתנים לשליטה. הם לא מבקשים סיוע לחלשים כדי לסייע למי שהמזל פעל נגדו, אלא בשביל לסייע למי שבחר לחיות בעוני.

מה שיפה הוא שהדרישה לסוציאל-דמוקרטיה בישראל בדרך כלל לא מוגדרת מראש כסיוע לקבוצה מסוימת. יהדות התורה רצתה שהמדינה תעניק טיפולי שיניים לילדים לכל האוכלוסייה, לא רק לילדים מאוכלוסייה מסוימת. ש"ס פעלה כדי להגדיל את קצבאות הילדים עבור כל הילדים במדינה, לא עבור ילדים מקבוצה מסוימת. אבל מה שהפוליטיקאים של ש"ס ואגודה שכחו להזכיר לציבור זה שקבוצות האוכלוסייה שהן מייצגות משלמות הרבה פחות מסים משאר הקבוצות. לכן, נכון שגם משקי בית ממעמד הביניים ומעלה מקבלים את אותן הטבות. אבל מכיוון שאנשים ממעמד הביניים ומעלה משלמים את רוב המסים, אז הם מקבלים את מה שהם שילמו עליו. אבל הם משלמים גם עבור הילדים של מי שלא עובד.

לכן, סוציאל-דמוקרטיה בישראל זאת לא באמת סוציאל-דמוקרטיה, אלא העברת כסף מקבוצות אוכלוסייה מסוימות לאחרות. למעשה, כמו שאמר לי חבר אתמול, אם תהיה בישראל ממשלה שהיא באמת סוציאל דמוקרטית, יכול מאוד להיות שהחרדים יקבלו הרבה יותר ממה שהם מקבלים היום, אפילו אם לא יהיה להם נציג אחד בממשלה. אז סוציאל-דמוקרטיה זה רעיון נפלא. אבל אני מאוד מקווה ששר האוצר הבא לא יהיה כזה.

ד"ר אביחי שניר - האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully