מחיר הדלק עלה בחצות: המדריך המלא להתייקרות

לוח המחוונים מראה שאתם צריכים למלא בקרוב דלק? למרבה הצער, החמצתם את ההזדמנות: מחיר הדלק עלה בלילה שבין יום רביעי לחמישי.

העלייה היא לכאורה זניחה, בגובה חמש אגורות "בלבד" (ליטר בנזין 95 אוקטן, נטול עופרת, יעלה מחצות 6.04 שקל לליטר), אבל כאשר מחברים את העליות במחיר הדלק בחודשים האחרונים, מתקבלת התייקרות מצטברת של עשרות אגורות לליטר, נתון שמשפיע לא רק עלינו כצרכני דלק, אלא כצרכנים בכלל.

חשוב להבין כי לעליות מחירי הדלק השפעה רוחבית על התעשייה והמסחר בכללם: עלייה בהוצאות הייצור של התעשייה, בהוצאות האחזקה של ציי רכב גדולים ועוד, כך שבמוקדם או במאוחר נחוש בעלייה לא רק בתחנות הדלק אלא גם (למשל) בסופרמרקט.

בעבר עליות תלולות במחיר הדלק גררו התייקרויות כלליות במשק, אך לפחות בינתיים עדיין לא מורגשת השפעת ההתייקרות המצטברת של החודשים האחרונים - וממילא, גם אם הייתה כזו, היה קשה לבודד אותה מבין שאר הגורמים שהשפיעו על המחירים לצרכן בחודשים האחרונים: החזרה לפעילות משקית כמעט מלאה, מערכת הבחירות ועוד.

למערכת הבחירות בישראל אין קשר ישיר לעליית מחירי הדלק בעולם, אבל למערכת הבחירות בארצות הברית דווקא יש: לא בכדי החלו עליות המחיר בצמוד להיבחרו של ג'ו ביידן לנשיאות ארה"ב. עוד בטרם נכנס לתפקיד (בחודש ינואר) היה ברור כי בכוונת ביידן להגביל פרויקטים בתחום הדלק ולהחזיר את ארה"ב ל"אמנת פריז" שמנסה לתעל את משק האנרגיה העולמי לכיוונים ירוקים יותר.

ביידן אכן מימש את הציפיות: ארה"ב התחייבה מחדש לאמנת פריז, פרויקטים גדולים של תשתיות להולכת נפט, חיפושים וקידוחים בוטלו או עוכבו והשפיעו על היצע הנפט בצפון אמריקה.

גם מדיניות החוץ של הנשיא החדש השפיעה על השוק העולמי: ההקלות בסנקציות על איראן לצד מתיחות ביחסים עם סעודיה, הביאו את האחרונה - ועמה את יתר החברות באופ"ק (הגוף הבינלאומי שמאגד את המדינות מייצרות נפט) - לצמצום מכוון של תפוקת הנפט, מהלך שתרם רבות לעליית המחיר.

אבל לא רק נשיא ארה"ב משפיע על מחירי הדלק, אלא גם - וככל הנראה אף יותר, ההתאוששות ממשבר הקורונה. במהלך הרבעונים 2 ו-3 של 2020 נרשמה ירידה חדה בביקוש לדלק בשל השיתוק הכלכלי הגלובלי שכפה עלינו הנגיף. לעומת זאת הרבעון האחרון של 2020 החלו הביקושים לגאות, בעיקר מדובר במשק הסיני שחזר לפעול במשנה תוקף (אם כי סבל מהתפרצויות נוספות).

ולא רק בסין: עולם שמחלים מקורונה ומנסה לשקם את הכלכלה הוא עולם שצורך יותר דלק - וכאשר התפוקה נשלטת על ידי מדינות בעלות עניין בהתייקרות הדלק, לעומת ביקוש גואה מצד המדינות שצורכות דלק, המחיר עולה.

יחד עם זאת, יש אנליסטים רבים שמעריכים כי אפשר שההתייקרויות הבאות יהיו מתונות, אם בכלל. לטענת גורמים בשוק ההון מחירי הדלק הנוכחיים משקפים כבר את הערכות האנליסטים למחסור מסוים בדלק בהמשכה של 2021.

צריך לזכור היטב כי ככל שהממשלה בישראל אינה חפצה בעליית מחירים כללית, מחיר דלק גבוה דווקא מגביר את הכנסות המדינה ממסים. נושא הכנסות המדינה מענף הרכב בישראל הוא כאוב: כמעט 40 מיליארד בשנה מכניסה מדינת ישראל כתוצאה מהרכישה והשימוש שלנו ברכב. אמנם פחות ממחצית הסכום הוא רווח ישיר שמקורו במיסוי על הדלק (השאר ממסים על רכישת רכב חדש ואגרות שונות), אבל סעיף הדלק לבדו הוא יותר מ-40% מהסכום.

במילים אחרות: למדינת ישראל, בטח לזו ששילמה בשנה האחרונה פיצויי חל"ת, מענקים לעסקים, תמורה לחיסונים וגם... הוצאות תחזוקה של ממשלה עם למעלה משלושים שרים וסגני שרים, יש אינטרס בעליית מחיר הדלק: בטח כשבמקביל נפגעו הכנסות המדינה ממסים בגלל שיתוק של חלקים נרחבים במשק, בטח ובטח כאשר אפשר להפיל את ההתייקרויות על הממשלה היוצאת, כשאנו עם הפנים לקראת כינון ממשלה חדשה או מערכת בחירות נוספת.

התוצאה ברורה: אם במשך שנים יכלו באוצר לטעון - במידה רבה של צדק - שלמרות המיסוי הגבוה, מחירי הדלק בישראל נוחים לעומת מרבית מדינות אירופה, הרי שההתייקרויות החדשות, הגם שלא פסחו על מרבית מדינות העולם, מציבות אותנו בצמרת העולמית: רק מדינות בודדות באירופה מקדימות את ישראל במדד מחירי הדלק. חבל רק שאין "יורו" או מונדיאל של מיסוי רכב ודלק.