עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר" ועריכת מוסף העסקים השבועי של "מעריב". נוסף על עיסוקיו העיתונאיים "הרגילים", מגיש קיפניס תכנית רדיו שבועית בשם "סנהדרינק" (רדיו ת"א), העוסקת בתרבות השתייה בישראל
זה היה אמור להיות ערב של חזרה לשגרה, עם כמה כתבות חולין במהדורות החדשות. רק שאז הפר חיזבאללה את הפסקת האש, ומשום מה לאף אחד לא היה דחוף לעשות מזה עניין גדול. לנגד צופי הטלוויזיה נולדה הקונספציה החדשה
איזה תקשורת אוהב נתניהו? כולנו ראינו ב"ריאיון" שהעניק למקורבו יעקב ברדוגו. אז מדוע השידור הציבורי הוא נדבך כה חשוב בחיינו על אף שרובנו לא צופים בו? אולי כי במקום שבו אין שידור ציבורי, לא יהיה גם בית משפט עליון. דעה
מי שירצה להבין את מנגנון ההרס העצמי של המעשה הציוני יוכל לקבל תשובות משתי תכניות טלוויזיה: "ריאיון" שלא היה עם ראש ממשלה שמסרב להתראיין, וסדרת דוקו ארוכה על ראש המוסד. הפער בין שתי הדמויות מלמד על עומק התהום שאליו צנחה מדינה שלמה
סיור נדל"ני בליסבון מגלה שגם אם תשלמו בזול בסופר ותיהנו מאורח חיים שלו ונעים, על דירה בקנייה או בשכירות תצטרכו להוציא הרבה כסף. גם בשכונות שפעם נחשבו זולות המחירים מטפסים, ובבתי הקפה האנגלית נשמעת מכל עבר
אפיון הדמויות מדויק, האיפור מושלם והמשחק נהדר, אבל ארץ נהדרת מתקשה להיות אפילו התזמורת של הטיטאניק. זאת הסיבה שהתנצלות של גדעון אוקו בפני יאיר גולן, שהוצגה על ידי קיציס, הפכה לקטע הכי מצחיק בשעה של סאטירה
אילון מאסק עוד לא נכנס לתפקידו כשר בממשל טראמפ וכבר הכריז מלחמה על העבודה מרחוק. למרות שיש כמה סיבות טובות לרצות להגביל אותה, עושה רושם שבמקרה של שני העשירים המופלגים מדובר ברצון להתעלל עוד קצת בעובדים, הם פשוט נהנים מזה. אלא שהתוצאה לא תהיה לטובתם
מוקדם לנסות ולהמר כמה זמן יחזיק הסכם הפסקת האש בלבנון מעמד. בינתיים לא נותר אלא לראות כיצד יגיבו תושבי הצפון ובעיקר לתהות: אם ערבות אמריקאית להסכם הפסקת אש היא ניצחון גדול לישראל, מדוע בעזה העדפנו לתקוע את ציר פילדלפי בעינו של ביידן ששאף להסכם דומה?
מכבי תל אביב כמשל: הצעירים הליברלים באירופה קצת מבולבלים נוכח התגברות האלימות מצד המהגרים המוסלמים שעל זכויותיהם הגנו בלהט. מפגשים אתם משרטטים פרופיל של אירופי חדש, אבל דווקא המהגרים מהונגריה הם אלה שאולי רלוונטיים יותר מכל למצב בישראל
הקריאה של שר התקשורת לבטל את בג"ץ בדרך לשינוי המשטר בישראל, נוגעת גם לכיס של כולנו. למה? כי יציבות הכלכלה בנויה על אמונה בשיטה, שברגע שהיא מתערערת, מתרחשת קטסטרופה כלכלית
הכתבה המרכזית של אולפן שישי הייתה רצופת פגמים והצליחה להסביר לא רק איך פועלת "מכונת הרעל" בסביבת ראש הממשלה, אלא מדוע יש לתוצריה השקריים כל כך הרבה קונים ואז הגיע קושמרו והצליח להציל מהקו
מפגש עם ישראלים שהיגרו לאזורי הכפר של פורטוגל הבהיר שלא כל רילוקיישן מזמן בהכרח חיי רווחה, במדינה שבה יוקר המחיה הוא נמוך, אבל כך גם השכר. כך או כך, מדובר בהפסד למדינת ישראל
הדימוי של חבל תלייה בתא מעצר הוא כה מופרך עד שהוא מזמין דיון אודות הקשר שבין עובדות ומציאות ובין פעולה בשם רצון העם לרצון לחסל את הדמוקרטיה הישראלית
תקציב המדינה החדש מחליש עוד יותר את מעמד הנשים בישראל. באופן לא מפתיע, הסיכומים שעומדים בבסיסו נעשו בעיקר בין גברים
שלוש מטרות קבעה ממשלת ישראל למלחמה ומקץ 14 חודשים, אף אחת מהן לא נראית קרובה להשגה. למה? כי אנו מתנהלים בצורה שמונעת ניצחון. תתפלאו, אבל הפעם לא כל האשם הוא בנתניהו
בזמן שאנחנו עסוקים במחלוקת הפוליטית הפנימית, מנצלת הממשלה את הקיטוב כדי לשלוח את ידה החמדנית אל הכיסים של כולנו. "תראו סמולנים" או "תראו ביביסטים" הם צועקים, ומעלימים עוד שומר סף
קשה היה להתעלם מריאיון סוף השבוע שהעניק הרמטכ"ל הרצי הלוי: ניסיון טיהור שכזה לא נראה כאן מעולם. למרות היריבות שהתעוררה בין הדרג המדיני לצבאי, גילו הלוי ונתניהו שיש להם אינטרס משותף: לגמד את טבח 7 באוקטובר ולהדגיש את ההישגים הצבאיים
ליסבון היתה צריכה להיות המקבילה של תל אביב: עם מחירי נדל"ן שהאמירו ומסעדות שאינן זולות כפי שהיו בעבר. אלא שגם אחרי עליית המחירים זוג אוכל ושותה במסעדה ב-200 שקל, ומאה יורו בסופר סוגרים ארוחה מפוארת לאורחים. נראה שאיבדנו את השפיות, וזה אפילו לא קשור למלחמה
במשך שנים מפעיל ראש הממשלה צוות שתפקידו לטעת בלב הציבור את התחושה שהוא מנצח במשפט. אז למה ברגע האמת, האיש שכה מיטיב למכור את גרסתו לציבור, לא בוחל בשום תרגיל כדי לעכב את עדותו?
יוקר המחיה לא נעצר רק על מדף המילקי, יש לנו גם צרכים אחרים כמו תרבות וספורט - ובמקרה הזה מפגש של שניהם. על חוויית כדורגל נדירה באירופה, כולל יין ואוכל כיד המלך, במחיר שהישראלים יכולים רק לחלום עליו
אוהד חמו ראוי למחמאות על תיעוד של הפלסטינים נסים מג'באליה. רק שאחרי שגמרנו להתפעל צצים גם לא מעט ספקות. האם הם מייצגים משהו, ואם כן, מה בדיוק?
ישראלים אוהבים את ליסבון, אבל לאו דווקא בזכות הכדורגל. ובכן, לא רק שיש להם פאשן מטורף למשחק, יש להם גם קלאסיקו שלא נופל מאף משחק גדול אחר. אה, כן גם בר יין באצטדיון האור ואת המגן השמאלי הבא של מנצ'סטר יונייטד
בשיתוף בירה שקמה, הכתבה הופקה בידי מחלקת שיתופי פעולה מסחריים של וואלה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני ופורסמה לאחר עריכה עיתונאית.
בין זיכרון לניצחון: במושב נתיב העשרה לא שוכחים את החברים שנפלו, אבל גם נושאים מבט מלא תקווה לעבר העתיד ומקימים תאורת במה. הנה מה ששמענו בביקור המרגש של פרויקט "לגימה של שקמה" ביישוב הכי קרוב לגבול הרצועה
החשד לפיו לשכת נתניהו סחטה קצין בכיר בצה"ל צריך לגרום לכל אזרח להתחלחל, גם אם הוא תומך נאמן של ראש הממשלה. בלשכה טוענים ש"ההר לא יוליד אפילו עכברון". הכחשה מחוסר אשמה או שהם פשוט בונים על המינויים החדשים של בן גביר במשטרה?
לפני 25 שנים ההולנדים אירחו אותנו למופת, אבל אז המוסלמים באירופה עוד ביקשו להשתלב ולא להשתלט. על כדורגל, פונדמנטליזם והלינץ' באוהדי מכבי תל אביב
בלי מנועי צמיחה, בלי השקעות שייתנו תקווה ליום שאחרי, בלי הטבות לציבור העובד והמשרת, אבל עם שימור אוכלוסיית הסעד, כספים קואליציוניים כיד המלך ואפילו אפליה מגדרית. ממשלת ישראל מציגה: תקציב שכולו ייאוש
בשבוע שבו מתברר שהמלחמה שנמשכת כבר 13 חודשים, אינה אלא הפוגה ממלחמת האזרחים הקרה שמתנהלת כבר כמעט שנתיים, אין כמו שהות בחו"ל כדי להיזכר עד כמה בכל פעם שאנחנו נקרעים במאבקים על הזהות הפנימית שלנו, דווקא אויבינו מזכירים לנו שלפחת בעיניהם אנחנו עם אחד
למרות שנראה כאילו גלנט פוטר מפני שהעז לשלוח צווי גיוס לישראלים בני 18, הרי שהעיתוי נבחר בקפידה והמטרה היא מרחיקת לכת הרבה יותר מאשר מיסוד ההשתמטות המאורגנת משירות בכוחות הביטחון
העובדה שהתקיים במעמד צד אחד, הייתה הדבר היחיד שדמה לדרבי חיפאי. מכבי כבר כמעט שהסתבכה, אבל אז טעתה הפועל, פעמיים, לחשוב שהיא קבוצת כדורגל. וגם: על מחאות אוהדים בליגה עם שני אצטדיונים
אני עוד לא יורד מהארץ, אבל כן בודק חיים אלטרנטיביים שאולי אפשר יהיה לנשום בהם בלי שהלב יישבר. אלף כמוני שזולגים להם לחו"ל לא ישפיעו על הסטטיסטיקה, ב-10,000 יתחילו לשאול אם זו מגמה, וב-100 אלף כבר אפשר יהיה לכבות את האור. חצי-רילוקיישן, ככה זה נראה
רביב דרוקר לא אשם בכך שהתחקיר המצוין שלו על הדס קליין לא ממש מכה גלים: בערב שבו עולה החשד שנעשה ניסיון לסכל עסקת חטופים על ידי זיוף או גניבה והדלפה, מה כבר אפשר להגיד על הטרדת עד?
