לילה בלי ווטסאפ: הקורונה של מניות הטכנולוגיה
אם חשבו ענקיות הטכנולוגיה שהעולם שייך להן, הרי שקיבלנו הוכחה עד כמה אפילו המניות שרק התחזקו בקורונה, חשופות לווריאנט משלהן. הכסף שנפל מהכיס של צוקרברג, עוד יביא צונאמי שישטוף את אושיות הדיגיטל
ניר קיפניס
עורך מדור הכסף והצרכנות של אתר וואלה!
עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר" ועריכת מוסף העסקים השבועי של "מעריב". נוסף על עיסוקיו העיתונאיים "הרגילים", מגיש קיפניס תכנית רדיו שבועית בשם "סנהדרינק" (רדיו ת"א), העוסקת בתרבות השתייה בישראל
כל הכתבות של ניר קיפניס
אפילו דיברתי עם אשתי: חוויות מערב בלי רשתות חברתיות
תודו שבימים כתיקונם אנו קצת מקללים את הווטסאפ, הפלטפורמה שבה על כל הודעה משמחת, מקיפות אותך 3 קבוצות על עבודה וילדים. ועכשיו, אחרי כמה הודעות דחופות שהמרנו בס.מ.ס, גילינו שהשד אינו נורא, ולרגע אחד אפילו אני, נועה קירל ורונאלדו היינו עם אותו מספר עוקבים
בכיינים, נמאסתם - העסקים הקטנים הפכו למתלוננים סדרתיים
מחאת העסקים הקטנים נגד החלת התו הירוק עשתה שימוש בטענות סרק, שלא רק הסגירו את העובדה ש"העיקר הפרנסה" (גם במחיר חיי אדם), אלא גם עלולות למוסס את הנכס הכי גדול שהצליחו לצבור במהלך הקורונה, אהדת הציבור - שעוד תידרש להם למאבקים מוצדקים מאלה
אנחנו הרגנו אותו, ותודו שאתן מצטערות על זה
האבולוציה של ג'יימס בונד - מיחס גועלי (שחלקו היה נחשב היום גם לפלילי) כלפי נשים, לגבר כה מלא ברגשות עד שהוא מתקשה להשלים משפט מבלי לפרוץ בבכי, גורמת לניר קיפניס להתגעגע. פחות לגינונים ויותר למהות. השאלה היא אם אתן מתגעגעות
המרגל שאהב לשתות: המשקאות של ג'יימס בונד
כמו אביו-מולידו, איאן פלמינג, גם ג'יימס בונד היה אלכוהוליסט של ממש, והוא אפילו מודה בכך. הסרט החדש הוא הזדמנות טובה לסקור את המשקאות שעיצבו את דמותו של השתיין הקולנועי המפורסם. 007 היא בטח לא רמת האלכוהול
בר בשטח: מה נשתה בפיקניק?
ימי הקיץ הקשוחים כבר מאחורינו ושי עוד קצת זמן עד שיתחיל החורף (גם כן חורף). אין זמן טוב מזה לארוז כמה דברים טובים לאכול ולשתות ולצאת לפיקניק בחיק הטבע. מה תשתו בפיקניק? בדיוק בשביל זה אנחנו כאן, עם מפה משובצת וסל של המלצות
בריחת האסירים הביטחוניים היא תוצר ישיר של תרבות הבינוניות הלאומית
במדינה שבה התגמול העיקרי לבעלי תפקידים הוא על פי ותק ולא על פי ביצועים, אין הבדל בין חכם לטיפש, בין חרוץ לבטלן ובין מי שצבר הצלחות רבות למי שהרזומה שלו רצוף כישלונות. אתה ותיק משמע אתה זכאי. מי שמצפה לשינוי עקב חקירה מעמיקה של אירוע הבריחה - עתיד להתאכזב
הטנגו האחרון: כריסטיאנו רונאלדו ודמות האב של אלכס פרגוסון שוב ביחד
הוא תמיד הקשיב רק לאדם אחד, ואחרי שהפך אותו מווירטואוז שחצן לאחד משני השחקנים הטובים בעולם, הפעם סר אלכס מנע מ-CR7 לסיים את הקריירה כשכיר חרב כמו מסי. על הקאמבק שהחזיר את המותג של מנצ'סטר יונייטד והעקיצה המתוקה לסיטי
פסטיבל של צביעות: על מחול השדים המוגזם סביב עומר אצילי
כן, זו חברה שוביניסטית, גברים שמצליחים נהנים מסקס אפיל, אבל להפיל על ההתנצלות של אצילי את כל הרפורמה המתבקשת הזאת, זה לא יותר ממירוק המצפון. ניר קיפניס טוען: רציתם התנצלות, קיבלתם התנצלות. די לצביעות
20 שנה אחרי אסון התאומים, האירועים באפגניסטן מוכיחים שלא למדנו כלום
איש לא ישכח היכן צפה לראשונה במטוסים שהתרסקו אל תוך צמד הבניינים המפורסם. למרות התקווה שנלמד מאירועי 11 בספטמבר, תרבות המערב עדיין נתונה במצור על ידי ארגונים שלא מעוניינים בדמוקרטיה או זכויות אדם. גם אם המערב יגיב לטרגדיה באפגניסטן, ייתכן שיהיה מאוחר מדי
מדליית זהב באישיות: הכוח של לינוי אשרם גדול גם ב"אזרחות"
שבוע אחרי המדליה, לינוי אשרם לא מראה סימני שבירה מתשומת הלב למרות האישיות הביישנית והכובשת. ניר קיפניס ביקר ב(עוד) טקס לכבודה וראה איך גם מחוץ למזרן, כמו עליו, היא מבצעת תרגיל מושלם
מהלך מפחיד, אבל לא בגלל פריז סן ז'רמן
אין שום דבר מרגש בכוכב כדורגל בשלהי הקריירה שלו שמחליט לעשות אקזיט. הסיקור התקשורתי המוגזם של מעברו של ליאונל מסי לפריז, מעיד על האימה והחשש מתום עידן מסי-רונאלדו בכדורגל העולמי
לרקוד עם מסעדנים: הופכים את היין לדרינק
הקורונה סגרה את המסעדות ופגעה בייבוא, אבל גרמה לישראלים רבים להתאהב בתעשיית היין המקומית. כדי לציין את מה שכולנו מקווים שנמצא כבר מאחורינו, המשיך יקב רמת הגולן את ליין המסיבות בהן הופך היין לדרינק. היה מבעבע
חסידות ביילס: מותר לעודד את הפרישה, אסור להאדיר אותה
בהיעדר כוכבים אחרים, סימון ביילס הייתה אמורה לנצוץ מעל כולם. הנטישה שלה מעוררת אמפתיה, אבל מספורטאי-על מצופה שיידע להתמודד עם לחץ. זה בסדר להודות במצוקות, אבל יש הבדל בין להשפיל מבט ולהודות שמשהו לא בסדר, לבין לנופף בכך בגאווה
סערה בעקבות הודעת בן אנד ג'ריס וקריאות לחרם על יוניליוור: "נסתדר בלעדיכם"
הודעת החברה על כך שלא תמכור את מוצריה בהתנחלויות הובילה לתגובות חריפות נגד יוניליוור העולמית, התאגיד המחזיק ביצרנית הגלידות. "החלטה שגויה מוסרית - החרם לא עובד ולא יעבוד", מסר רה"מ בנט. לפיד הוסיף כי זו "כניעה מבישה לאנטישמיות", בעוד בבל"ד בירכו על ההודעה
יותר יפני מיפני: הפספוס הגדול של אולימפיאדת טוקיו 2020
ברגע האמת שלה, על רקע חוסר בהירות כלכלית, ויתרה יפן על האפשרות להציג את עצמה מחדש לעולם. האולימפיאדה בטוקיו תיזכר לדיראון עולם כזו שהדירה מהתחרויות את הדבר היחיד שמפריד בין אולימפיאדה ל"עוד" תחרות ספורט: הקהל
האלופים במיל' דניס ומישל
על רקע הסערה שעורר תחקיר "כאן 11", כדאי לזכור שלא רק חיילים משוחררים נופלים (לכאורה) בפח של שיווק באמצעות ידוענים, אלא גם משקיעים סולידיים בהרבה שנוהים אחרי מפורסמים אחרים. נכון שההבדל בין פירמידה לעסק חוקי הוא גדול, אבל לעתים שיטות השיווק הן זהות לחלוטין
מי הבוס? שעתם היפה של מאמני הכדורגל בעידן פוסט הקורונה
המעבר לחמישה חילופים בחסות המגיפה שינה את המשחק, והיורו הנוכחי הדגיש עוד יותר את היתרונות שבו. אז האם מדובר בחבל הצלה לכדורגל שהפך לשבוי בידי הכוכבים או שהשמרנות הנצחית של הענף שוב תחזיר אותו לאחור?
הממלכה המאוחרת: איך התאהבתי דווקא בנבחרת הלוזרית הזאת?
אין לי הסבר למה התאהבתי בנבחרת האומללה הזאת, הלוזרית של אירופה, ולאוהדים השיכורים שלה, אבל האין זה הכיף בכדורגל, העובדה שהוא גורם לך לעשות מעשים לא הגיוניים? ניר קיפניס על הגורל שהוביל אותו להתמסר דווקא לנבחרת אנגליה
בין גן נר לקופנהאגן: הימים שהחזירו את הספורט הישראלי לפרופורציות
הקורונה גרמה לנו לעוף על עצמנו מול האירופים הנחשלים, אך אז הגיעה חוסר היכולת להתמודד עם הפסקת חשמל (בהרבה יותר ממובן אחד), והראתה שאנחנו עדיין עמוק בפרובינציה. על אחת כמה וכמה כשמעבר לים, הוכח איך נראית רוח ספורטיביות אמיתית. על ההבדלים בין הפינים לפנינים
פרשת השחיתות במשרד הבריאות מתחילה אצלכם בצלחת
גבינה צהובה אינה מסוכנת לבריאות, למרות האזהרות שמופיעות עליה באדום, כשצורכים אותה במידה הנכונה. פרשת סימון המוצרים והשחיתות במשרד הבריאות מתחילה קודם כל בציבור שהתרגל לתרבות של צריכה מוגזמת וגלגול אחריות אל המדינה
ואיזה מסכנים האוהדים: הפוליטיקה שפוגעת בחווית הכדורגל של היורו
המבנה של טורניר היורו המתקרב, הוא עוד הוכחה לכך שמה שמאחד עסקני כדורגל בכל העולם הוא היכולת לשים את האוהדים בתחתית סדר העדיפויות
שחר של יום חדש? על המשך דרכו של יעקב שחר אחרי האליפות של מכבי חיפה
בעלי מכבי חיפה חזר להיות ווינר בזכות הנשק הסודי שלו - היציבות. אבל אחרי עשור ללא תחנות יציאה, ועם שני מתחרים שהגיעו כדי להישאר, מתי יוכל (ובמיוחד ירצה) הנשיא בן ה-80 לפרוש בשיא?
אבטיח במאה שקל וענבים ב-50: הסמל המובהק של הישראליות נלקח מהילדים שלנו
פירות, במיוחד פירות הקיץ, הם חלק מהזהות של כולנו, כמו סנדלים ומטקות על החוף. מחירי הפירות הגבוהים בשווקים - ויהיו הסיבות אשר יהיו - הורסים את חוויית הקיץ וכשאנחנו לא רוצים לשלם משכנתה על משמשים, למה שהילדים שלנו ידעו מה זה גוגו?
נגע או לא נגע? זו לא השאלה: על מחזור הסיום המפוקפק בלאומית
רבים מאוהדי הכדורגל עוסקים בשאלה אם הכדור שספג צליל חתוכה מכפר קאסם נגע בחומה והטעה אותו. אלא שבמקרה הזה גם חקירת משטרה לא תעזור, הפיתרון? הוא נמצא אצל הקבוצות
חזירים, נמאסתם.
העסקים בדרום חטפו פגיעה ישירה בקופה, בעוד העסקים במרכז ספגו פגיעה כלכלית קלה בלבד. לכן הדרישה להחיל עליהם את אותו מתווה פיצויים, היא מופת של חזירות במדינה שכבר מזמן מחולקת בין שני עמים. הבעיה האמיתית של העסקים בדרום אינה הקרבה לעזה, אלא המרחק מתל אביב
הר של כסף: כמה שווה ההילולה במירון?
הילולת רשב"י במירון אינה רק חוויה דתית, אלא גם מכונה לייצור כסף, לרוב כסף מזומן. מי מתקצב את החגיגות, מהיכן מגיעות התרומות ומי הפך את המסורת לממון - ולא רצה שהמדינה תקלקל לו את החגיגה?
תנו לכסף לנצח: מדוע הסופר ליג תעשה שירות טוב לכדורגל
גם ליגת האלופות נולדה מתאוות בצע, אבל אוהדי הכדורגל זכו במפעל קבוצות מרהיב. קל מאוד להציג את בעלי הקבוצות כחמדנים, אבל זה רק חלק מהסיפור ורוב העסקנים האפורים שעומדים מנגד, הם לא לוחמי צדק כפי שהם מנסים להצטייר
שי חג'ג': "החשש הגדול הוא עוד בחירות"
יו"ר השלטון האזורי בישראל, שי חג'ג' קורא לממשלה להקים ערי מטרופולין בצפון ובדרום, שיפסיקו את הדיון על מרכז מול פריפריה, אבל יודע שלשם כך צריכה לקום ממשלה יציבה: "אני איש ליכוד, אבל כבר לא אכפת לי איזו ממשלה תקום, הסיוט שלי הוא בחירות חמישיות"
מחיר הדלק עלה בחצות: המדריך המלא להתייקרות
ממהרים לתחנת הדלק להקדים את עליית המחירים? הנה הסיבות להתייקרות החמישית ברציפות על פני ארבעה חודשים: המדיניות של ביידן, ההתאוששות העולמית מהקורונה, השליטה הסעודית בתפוקה וגם החמדנות של ממשלת ישראל. מוגש כחומר למחשבה בזמן שאתם ממתינים בתחנת הדלק