בחירתו של איזנקוט: האם להיות בני גנץ או אברהם לינקולן
המועמד המוביל בגוש השינוי נקלע לסיטואציה היסטורית שבה לא עמד שום מנהיג ישראלי לפניו. המציאות הכלכלית של מדינת ישראל מחייבת אותו לנהוג באומץ

עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר". כותב טור אישי למוסף השבועי ומגזין העסקים של מעריב ועל מגוון נושאים: מספורט ועד קולינריה, מכסף ועד תרבות ואקטואליה בוואלה
המועמד המוביל בגוש השינוי נקלע לסיטואציה היסטורית שבה לא עמד שום מנהיג ישראלי לפניו. המציאות הכלכלית של מדינת ישראל מחייבת אותו לנהוג באומץ
ביקורת קטלנית במיוחד של מבקר מסעדות מפורסם כמעט גרמה לניר קיפניס לוותר על המסעדה החדשה בכרם התימנים. אלא שאז הוא הגיע, אכל וגילה שבין אגו של מבקרים להגינות מקצועית נפערה תהום עמוקה | טור דעה
אחרי חודשים שבהם פמפמו לנו שמדובר בבחירות גורליות, ניסו בטלוויזיה להקליל דווקא בשיא המתח. זה הלך להם רע, אפילו בהשוואה לגוש השינוי
המצב הכלכלי טוב, בטח עבור מדינה שנמצאת במצב מלחמה. אז האם מגיע לנתניהו קרדיט על חוסנו של המשק, או שמא אנו צריכים להיערך לגרוע מכל?
מחפשים סיבה למידת ההתרגשות המועטה שמעוררת העונה החדשה של "הישרדות"? נו, נסו לחשוב כמה פעמים במהלך השבוע הקרוב אנחנו עומדים לשמוע את המשפט: "השבט אמר את דברו"
אם ההצהרה על "סופר ספרטה" גרמה לנו לפקפק במידת כשירותו של נתניהו להנהגה, באה ההכרזה על המעבר לקריפטו כתגובה לסנקציות כלכליות והבהירה שראש הממשלה איבד את זה לגמרי
שני אירועים מעלילותיו של שר האוצר בעת האחרונה: הבטחתו לייהד את הגליל וכנס פעילים גדול שערך בירושלים, מלמדים לא רק על תפיסת העולם המסוכנת שלו, אלא גם על הפער בין רברבנות לתוצאות בשטח
צפייה בערב השידורים הלפני אחרון של משדרי התעמולה, מלמדת שמדובר בסרח עודף מימי הטלוויזיה החד ערוצית. זה לא אומר שאי אפשר ליהנות מהעניין המשונה הזה
המסעדנות הישראלית שפרחה והייתה השגרירה הכי יפה שלנו בעולם, נמצאת על סף קריסה. אם תבחרו לשבת במסעדה במקום לעמוד בתור לקלפי, אל תתפלאו כשיגיע החשבון. קריאת השכמה לכל מי שעדיין חושב שאפשר להתנתק
כמו ביום אימוץ עלו לבמת "דה ווייס" מי שהיו סוגשל מפורסמים למופע מכמיר לב, שהעניק למי שהפוטנציאל שלו לא מומש עוד ההזדמנות, שלא קיימת באמת
למה לי פוליטיקה עכשיו? זה היה התיקו המאופס הכי מרתק שראינו זה זמן רב. הנה קצת מחשבות חיוביות שהתעוררו, עת טדי זהר בחמישים גוונים של צהוב-שחור
זהירות, חתיכת ספוילר: העונה של "הדיפלומטית" בנטפליקס מסתיימת במרד נגד נשיאה אמריקנית שדעתה השתבשה עליה עד שהיא מתבלבלת בין האינטרס האישי ללאומי. אמממ, נשמע מוכר?
ממשלת ישראל החליטה לקצץ מיליארדים מתקציבים שנועדו להציל חיי אדם, ובלבד שלא לפגוע בכספים שהיא מעבירה כשוחד לחרדים. איזה מחיר אנחנו הולכים לשלם, ואיך כל זה קשור לתמיכה של טראמפ בנתניהו?
ניר קיפניס חבש אוזניות במזקקת "מילק אנד האני", עשה מה שלירון תאני אומר ויצא לניסוי טעימה יוצא דופן - בסופו חזר עם מסקנה שתשנה את הדרך שבה אתם שותים
האמת? מה זה הופתעתי. הוא לא היה אלגנטי ולא בעל רף גבוה, אבל ערב הפתיחה של "הזמר במסכה" הצליח לעורר עניין ולהפיץ סביבו גלאם
הייטקיסטים שמרוויחים שכר עתק מתלוננים על חורבן המדינה, בזמן שמעמד הביניים שנחנק מול הבנק נלחם על שלטונו. רק בישראל: האנשים ששלטון נתניהו היטיב עמם, רוצים להחליפו, בעוד אלה שהפכו לאזרחים סוג ב' תחתיו, טוענים שאין עוד מלבדו
לא בכל יום מתראיין נתניהו בכלי תקשורת אמיתי, אבל אם מישהו ציפה למצוא ערכים עיתונאיים בשיחה שקיימה איתו אילה חסון ב"כאן 11", הרי שהאירוע הזה קרס מהר מאוד לנאום בחירות
"ארץ נהדרת" חזרה לעונה חדשה במצב רוח קרבי מתמיד, חבל שזה היה רחוק מאוד מלהספיק
תהום פעורה בין תחזית הצמיחה המעודכנת של קרן המטבע הבינלאומית למצבם הנואש של יצואנים, שסובלים מהתדמית הרעה של ישראל. לא תאמינו מה עושה הממשלה במקום לסייע להם
מנחה נטולת כריזמה, מתמודדים לא מספיק מעניינים וחוסר ניסיון של כאן 11 בז'אנר: "דאבל על הכסף" היא הריאליטי הכי גרועה על המסך שלנו - וזה לא שאין תחרות
שתי פרשות תקשורתיות העלו דרישה לנקיטת צעדים מצד שני גופי שידור, אבל מי שתובע השעיה של מגל מהרדיו או בירור עם סגל בטלוויזיה, לא מבין את המציאות התקשורתית של העת הזו
יוקר מחיה מזנק, אבל רבים ממי שנפגעים ממנו יותר מכולנו מצביעים בעד הישרדותה של הממשלה שפגעה בהם. למה בעלי הכנסה נמוכה משלמים יותר עבור אותה הקנייה?
מתן חלק מצליח במקום שבו התרסקו רבים לפניו: לתת ביטוי לסצנות עממיות, בלי חיקוי נלעג של מבטאים אלא עם כתיבה טובה ומשחק משובח
מלחמות בעולם הזניקו את הגז, הסייבר והנשק הישראל והצילו אותנו מגזירות. אבל כשהממשלה מגלגלת את הוצאות המלחמה בבית קדימה, החשבון האמיתי מחכה מעבר לפינה
דווקא ביום שאחרי טקסי הזיכרון, ראוי להזכיר שהאיום הקיומי הגדול ביותר על ישראל אינו נמצא מאחורי הגבול, אלא בגבול הפנימי שמפלג אותנו ומשרת רק פוליטיקאים תאבי שלטון וממון
היום הנורא ההוא, שחצה את חיי אומה שלמה ל"לפני" ו"אחרי", הוביל גם למהלומה קשה לספורט הישראלי, שהציע לנו נחמה גדולה בימים כואבים, ובלעדיו נתקשה לחזור לנורמליות. "מחוץ למשחק"
מגוון משדרי הזיכרון בערוצי הטלוויזיה השונים, משקף בעיקר בלבול. טבח, אסון - או אולי ניצחון? וגם: המשדר שהצליח לפרוץ את המסגרת
זכיתי להכיר מקרוב את החלוצים החדשים-ישנים, שהפכו להיות התקווה הגדולה שעוד יהיה פה טוב. למענם ראוי שתקום ועדת חקירה, הגם שמסקנותיה לא ימנעו את האסון הבא
יש שני מקומות שבהם חוגגים תבוסות של צה"ל, אבל בעוד אחד מהם הפך לעיי חורבות, האחר נהנה משותפות בכירה בהנהגת ישראל, שלא לדבר על התקציב שלה
שלושה שחקנים שלא פתחו טוב את העונה, טעות אחת של המאמן, עלבון גדול אחד מול אירלנד ושתי נקודות למחשבה. הנבחרת מסכמת פתיחה רעה לקמפיין ליגת האומות