למה לא רוצים ועדת חקירה? זה קשור גם למקום העבודה שלכם

בתרבות שלנו אנחנו מצופים לעמוד ביעדים, וכשאנחנו מתקשים לספק אותם אנחנו משקרים. עכשיו תחשבו על נבחרי ציבור, שכל אמירת אמת עלולה להוביל לקריסתם הפוליטית, ותבינו מדוע לא באמת תקום פה ועדת חקירה בשל אירוע הר מירון

  • אסון הר מירון
דנה פאן לוזון

עשרים ושישה ימים לאחר אסון מירון ועדיין לא קמה ועדת חקירה. אמש, למרות מה שנראה כפעולה מתבקשת והכרחיות למען המציאות העתידית התקינה וחשיבותה של האמת החיונית לחברה, הצביעו חלק מחברי הכנסת נגד הקמת הוועדה.

בתוך רצף האירועים, נראה שהמציאות היא זו שלקחה על עצמה את האחריות והיא עושה הכול כדי להעיר אותנו על מנת שנעמוד על משמר החוק והאמת של המדינה, כי נראה שהוא הולך ונשחק, שלא נאמר שהופך למושחת. אם אסון מירון לא הספיק, הגיע אסון הטריבונה. כדי שלרגע לא נחשוב שהיה זה אירוע מקרי וחד פעמי, וכדי שנבין עד הסוף איך כן אמורים להתנהל הדברים, מתרחש באיטליה אסון הרכבל הנורא ושם, להבדיל מפה, אין שאלות ואין דיונים - מיד בודקים. נראה שאת השיעור אנחנו מקבלים בכוח ומכריחים אותנו להביט במראה כדי שנראה עד כמה הכול מתנהל פה בצורה חובבנית, בצורה כזו שתוביל אותנו לתהום השקר. השקר יכול להחזיק את ההווה, אבל אין בו עתיד.

העתיד כבר כאן

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה
כמובן, אחריות אין פירושה אשמה (צילום: ראובן קסטרו)

לא רק אסון איטליה העניק סטירת לחי מצלצלת על איך מתנהלים באירועים קשים. מהדורת החדשות אמש המשיכה לספק לנו עוד סיפורים שמוכיחים איך מתנהלים כשבאמת רוצים למצוא את האחראים. כשילדה קטנה עם סליים - כן, אותו חומר דביק שהילדים מכינים מאבקת כביסה, הבינה טוב יותר מכל אדם בוגר, תוך כדי תקיפה שלה עצמה, כי אם תצליח להדביק מהחומר לתוקף היא תצליח כך לפעול כדי לתפוס אותו. ילדה עושה הכול כדי להשיג ראיות, ולעומתה כאן מבוגרים בעלי אחריות ציבורית עושים בדיוק ההפך ואפילו גרוע מכך - הם עושים הכול כדי לטייח.

אם עוד לא הזדעזעתם מספיק, הנה דוגמא נוספת למציאות העגומה. במהדורת החדשות פרסמו כי בני משפחתו של איציק סעידיאן, אותו הלום קרב ששרף עצמו לפני כמה שבועות, ביקשו להעלות את אחוזי הנכות שלו ל-100 אחוז. נציגי אגף השיקום החליטו לערוך לו ,בחוסר רגישות והיגיון, עוד ועדה בבית החולים, כי חוות הדעת של הרופא המטפל בו כבר לא מספיקה. האם כאן באמת צריך עוד ועדה? כאן כן ובמחדל מירון לא. תעירו אותי כשהסיוט ייגמר.

כל האירועים הללו מעלים מחשבות על חשיבותה של מציאת האמת, על חוקים וגבולות, על שקר, על טיוח ועל העלמת ראיות. כנראה שמי שאומר "אני אחראי אבל לא אשם" בעצם פותח מקום להגדרות חדשות. כמו ההגדרה המתבקשת הבאה לתיאור ההתנגדות לוועדה, אני אולי לא פועל כדי לגלות את האמת, אבל זה לא אומר שאני משקר.

מחקרים פסיכולוגיים מצאו שאנשים משקרים בסיטואציות שמאופיינות בלחץ גבוה. הלחץ להציג ביצועים ולשקף יעילות בעבודה נמצא כזה שגורם להרבה אנשים להסתיר את האמת. כך העלה מחקר שנערך ב-2005. מחקר אחר מצא ש-45 אחוז ממנהלי המכירות תפסו את אנשי המכירות שלהם משקרים ללקוחות, למשל בכל מה שקשור לתאריכי סיפוק הסחורה, כדי למכור יותר תחת הלחץ לספק תוצאות. מחקר אחר מ-2004 העלה שכשאנשים צריכים להיות משולמים בהתאם ליעדים, הם גם משקרים יותר ביחס לנתוני הביצועים שלהם. שיטת הניהול הכלכלית שרוצה להעלות תפוקה נמצאה בעצם כמובילה לעלייה בהתנהגות לא ישרה.

כשמביטים על הממצאים האלה מעולם העסקים, לא צריך דמיון מפותח כי להבין עד כמה הלחץ להראות יעילות מקצועית בקבלת החלטות ופעילות נכונה בכל אירוע או סיטואציה בעולם הציבורי, הוא גדול פי כמה וכמה מזה העסקי. העובדה שהפעולות שלך נמדדות על ידי מאות אלפי עיניים בוחנות יכולה רק לגרום לנו לשער די בוודאות שהלחץ לעמוד באחריות הוא גדול הרבה יותר.

אם חושבים על זה בהקשר של חברי כנסת ונבחרי ציבור, הכותרת הופכת להיות אפילו עוד יותר גרועה כשאנחנו חושבים על כך שאותם נבחרים משולמים אותנו הם מייצגים. אנשי הציבור וחברי הכנסת נמצאים גם בנקודת זמן מאוד רגישה בתוך תקופה פוליטית מאוד לא יציבה של ניסיונות אינסופיים לבנות ממשלה. כל אסון ו-ועדה שתחשוף כשלים של אנשי ציבור כאלה ואחרים יכולים לשנות את מערך הכוחות ולגרום לפיטורים של אנשים. תחשבו איך כל זה מסתדר עם ממצאי המחקרים כשאמרנו שלחץ ועמידה ביעדים נמצא כמעודד שקרים.

ככל שלא תעמדו ביעדים, כך תשקרו יותר (צילום: ShutterStock)

הצורה שאנחנו מנהלים את השקרים מגלה עלינו הרבה מאוד דברים. כשאנשים בוחרים לשקר או להעלים ראיות, הם מגלים על עצמם הרבה יותר מאשר אם היו אומרים את האמת. השקר והמאמץ להסתיר את האמת, לקבור אותה או לטייח אותה דורשים הרבה מאוד מחשבה זה דורש ממך להניח מה יקרה כשהאמת תצא, ומה יהיו המחיר וההשפעה. זה דורש התארגנות ויצירתיות מחשבתית מציאת פתרון או אמת חלופית.

הצורה שבה אנחנו מנהלים את השקרים מגלה עלינו הרבה מאוד דברים. מחקרים מצאו שגברים משקרים לנשים אודות ההכנסה והעבודה ונשים משקרות אודות המשקל והעבר המיני. השקרים האלו חושפים הרבה מאוד על הסטנדרטים התרבותיים שלנו. כדי להסתיר את האמת מציעים פיצוי כספי למשפחות הקורבנות 100 אלף שקלים לכל נספה או 130 אלף אם שני בני משפחה נהרגו באותו אסון כסף במקום ועדת חקירה, כסף במקום אמת? איך בכלל הגענו לכזאת משוואה?

הכותבת היא בעלת תואר ראשון בתקשורת, כלכלה ופסיכולוגיה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully