זה מה שהבחירות התמידיות עשו לכלכלה - נקווה שזה נגמר

כשיש בחירות הפתח שרי הממשלה נוטים לרצות את הציבור - לעיתים על חשבון מה שטוב לכלכלת המדינה.אביחי שניר מקווה שכעת, כשיש ממשלה, שר האוצר החדש יצליח להתגבר על שיקולים פופוליסטיים מעין אלה

אביחי שניר
בווידאו: שר האוצר ליברמן מבהיר שלא תהיה העלאת מיסים ומחמיא לח"כ אבידר (צילום: ערוץ הכנסת)

יש סיפור על שר האוצר הראשון של הליכוד, שמחה ארליך, שניסה להעביר תקציב מעט מרסן. ניגש אליו בגין ואמר לו: "רב ארליך, זבולון המר אמר לי שאם תקציב כזה הוא לא יוכל להושיע את תלמידי ישראל. אתה יכול אולי לעשות משהו?" השר ארליך לא ידע לומר לא לבגין, ותוך שנה מבחירת הליכוד האינפלציה עלתה מ-40% בשנה ל-70%, תוך שנתיים ל-100%, ותוך 6 שנים ל-450%. הכול בגלל שהשר ארליך לא ידע להגיד לא לבגין, ובגין לא ידע להגיד לא לכל מי שביקש תוספת.

השר ארליך לא לבד. כשהממשלה מפחדת מהבחירות, הכלכלה בדרך כלל לא מתפקדת טוב, והשנים האחרונות לא שונות. ברגע שהליכוד הרגיש שהשלטון שלו מתערער, הפוליטיקאים התחילו לשחק את משחק ה"בוא נרצה את כולם". את המחיר כולנו משלמים, ונמשיך לשלם גם בעתיד. הנה כמה דוגמאות.

עוד בוואלה!

ליברמן יכול להירגע: המשק ממש לא במצב המצריך תוכנית ייצוב

לכתבה המלאה
המשיך את החל"ת. שר האוצר לשעבר ישראל כ"ץ (צילום: ראובן קסטרו)

שר האוצר ישראל כ"ץ החליט להמשיך את תשלומי החל"ת לכולם, גם כשהקורונה כבר הייתה בנסיגה ומספר המשרות הפנויות החל לעלות. התוצאה היא שכרגע יש גם הרבה מאוד משרות פנויות, וגם הרבה אנשים שלא עובדים. לכאורה, זה לא נראה כל-כך נורא, כי מה רע בזה שאנשים יושבים עוד קצת בבית ונהנים מכספים של המדינה? נכון שאנחנו נצטרך לשלם על זה בעתיד, אבל מכיוון שהגירעון כבר ממילא גדל ל-70 ומשהו אחוזי תוצר, מה זה משנה אם הגירעון בסוף השנה יהיה 75% תוצר או 76%?

הבעיה במקום אחר. כשהמעסיקים מחפשים עובדים ולא מוצאים, אין להם ברירה והם מעלים את השכר. זה אומנם טוב לעובדים, אבל מכיוון שהעסקים לא נמצאים במצב טוב אחרי הקורונה, זה מגדיל את הסיכוי שהעסקים יפשטו את הרגל. חוץ מזה, אם השכר עולה, גם המחירים עולים. אז אם אתם משלמים יותר בסופר או כשאתם יוצאים לנופש, תדעו שחלק מהעלייה זה בגלל שר האוצר והרצון שלו לשמור את המובטלים מאושרים.

רגב לא פתחה את הפקק בנמל

גם לשרת התחבורה מירי רגב היה מאוד חשוב לשמור על יחסים טובים עם מצביעים פוטנציאליים. אז כשהיא שמעה שמחוץ לנמל אשדוד ממתינות עשרות אוניות ולא יכולות להיכנס כי חלק גדול מהעובדים בחופש וההסתדרות לא מעוניינת לאפשר העסקה של עובדים זמניים, היא החליטה לא לעשות כלום. למה להרגיז את עובדי הנמל והוועד שלהם? אז האוניות נשארות מחוץ לנמל, ומי שמשלם את המחיר זה היבואנים (והצרכנים). לפני שבוע פגשתי מנהל של מפעל שמספק חומרי גלם לשוק הבנייה. הפקק בנמלים כבר העלה את המחיר שהוא גובה מהקבלנים ב- 200 שקל לטון, וזאת היא רק ההתחלה, כי הספקים שלו כבר לא מוכנים לשלוח אוניות לארץ. אז אם אתם שואלים מה הסיבות להתייקרות מחירי הדירות (ועוד הרבה דברים אחרים), אחת התשובות היא שלמירי רגב לא התאים להרגיז כמה אנשים בוועד העובדים של נמל אשדוד.

אפשר היה להיות אופטימיים, עכשיו כשיש ממשלה חדשה. אבל גם הממשלה הזאת לא נראית מאוד יציבה, וגם השרים שמכהנים עכשיו יודעים שייתכן מאוד שלא ייקח הרבה זמן עד הבחירות הבאות. אני מאוד מקווה שהם בכל זאת לא ינסו לרצות את כולם כל הזמן. בינתיים, לפחות שר האוצר מכריז כל הזמן שהוא לא מתכוון לעשות את זה. אבל באותו זמן הוא גם מכריז שהעלאות מסים וקיצוצים הם ממש לא חלק מהתוכנית. אז יהיה מעניין לראות איך הוא גם לא מעלה מסים, גם לא מקצץ, וגם מייצר סדרי עדיפויות שהם לטובת הציבור, ולא לטובת מי שיודע ללחוץ.

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully