הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
מאז שמטבע הביטקוין הגיח לעולמנו ב-2009 הוא לא מפסיק לספק כותרות וספקולציות. רק לאחרונה דווח שמצד אחד השלטון במדינת אל סלבדור פועל כדי לאמץ אותו כמטבע רשמי - ומאידך, שנגיד הבנק המרכזי של אנגליה התריע בפני התפוצצותה של הבועה. בינתיים, רכבת הביטקוין דוהרת קדימה והקרונות מתמלאים במשקיעים. עם זאת, מדובר ברכבת שמונעת בעיקר על ידי דלקי מאובנים (פחם, גז טבעי ונפט) שהם מקורות אנרגיה מתכלים - בעידן של משבר אקלים. מקרה שאירע לאחרונה בארצות הברית ממחיש את הבעייתיות שטמונה בשוק הביטקוין המתפתח: תחנת כוח מזהמת שכבר נסגרה, נפתחה מחדש וחזרה לזהם - הפעם במטרה להפיק מטבעות מבוזרים.
הביטקוין, המטבע המבוזר הפופולרי בעולם, נמצא לאחרונה תחת מכבש לחצים שמביאים לתנודתיות רבה בשער המטבע שלו. ב-20 במאי, הממשל הסיני קרא דרך ההתאחדויות הפיננסיות שלו שלא לספק שירותים או מידע כלשהו על מסחר במטבעות מבוזרים. הממשל הסיני אף פועל לצמצום תעשיית כריית המטבעות (פעולת הייצור של המטבע המבוזר) בשטחו - הכרייה שמתבצעת בסקטור הסיני מהווה 75 אחוז מסך הייצור העולמי של מטבעות מבוזרים. גם אילון מאסק, האיש השלישי בעושרו בעולם והראשון ביכולת השפעתו על שוק המטבעות המבוזרים, קפץ על העגלה ויצא בחודש שעבר בהודעה שלפיה חברתו טסלה לא תקבל יותר רכישות בביטקוין.
בהתאם, המטבע, שבחודש שעבר נסחר בשווי שיא של 59 אלף דולר לביטקוין בודד, נסחר נכון לזמן כתיבת שורות אלו בכמעט חצי מהשווי - 35 אלף דולר לביטקוין אחד. ערך המטבע משתנה תכופות: הספיק שאילון מאסק יפרסם ציוץ שבו הופיע אמוג'י של לב שבור לצד המילה "ביטקוין", למשל, כדי שערכו של המטבע יצנח באלפי דולרים.
מה משותף לממשל הסיני ולאילון מאסק, שיצאו בקריאות להפסיק את השימוש בביטקוין במרווחי זמן כל כך קצרים זה מזה? לטענתם, לפחות, מדובר ברצון לצמצם את ההשלכות הסביבתיות האדירות של הכרייה והשימוש במטבעות המבוזרים, שצמחו בהתמדה עם גדילת שוק המטבעות - עד שהגיעו לממדים חסרי תקדים. כיום, צריכת החשמל של מטבע הביטקוין בלבד (מבלי לקחת בחשבון את המטבעות המבוזרים האחרים שבשוק) שוות ערך לצריכת החשמל של ארגנטינה כולה (בה חיים כ-45 מיליון בני אדם) - מה שמוביל כמובן ליצירת כמויות אדירות של גזי חממה, שפליטתם גורמת להחרפתו של משבר האקלים.
צריכת חשמל של 9,000 בתים ביום
עדות חדשה מארה"ב ממחישה היטב כיצד התפתחותו של שוק הביטקוין גורמת לפגיעה סביבתית חסרת תקדים. בצפון מדינת ניו יורק, למרגלות אגם סנקה (Seneca Lake), אחד מאגמי האצבעות (Finger Lakes) שבמדינה, פעלה החל מ-1937 תחנת הכוח הפחמית גרינידג' (Greenidge). תחנת הכוח סיפקה חשמל מפחם מזהם לתושבי האזור במשך יותר מ-70 שנה ברציפות, עד לסגירתה ב-2011 עקב ירידה בביקוש לחשמל באזור. אבל אז הביטקוין הגיע - ותחנת הכוח הנטושה קמה לתחייה מחדש כחוות כרייה.
ב-2014, חברת השקעות פרטית בשם Atlas Holdings רכשה את תחנת הכוח. ב-2016, לאחר עבודת שתדלנות מול הממשל בניו יורק, הגישה החברה בקשות לפתוח מחדש את תחנת הכוח, בטענה שהיא תספק אנרגיה שתענה על הביקוש המקומי. הבקשה אושרה, על אף שבמסמכים פנימיים של אגף שימור הסביבה של מדינת ניו יורק נטען שאין ביקוש אמיתי לאנרגיה באזור זה. ב-2017, תחנת הכוח כבר החלה לפעול, ולכרות ביטקוין - כאשר בשונה מהעבר, הפעם היא לא סיפקה כל חשמל לתושבים המקומיים.
פעילות תחנת הכוח היא עסק משתלם מאוד לבעלי חברת Atlas Holdings: ב-2020 היקף ייצור החשמל בגרינידג' עמד על מעל 14 מגה-וואט - כמות ששקולה לצריכת חשמל של כ-9,000 בתים. החשמל שהופק נוצל לכריית ביטקוין בערך שהיה שקול בעת הכרייה ללא פחות מ-50 אלף דולר ליום (ורק עלה מאז). בעתיד, חברת Atlas Holdings מקווה להעלות את היקף הייצור בתחנת הכוח אל מעל 85 מגה-וואט.
עם זאת, כצפוי, פעילות תחנת הכוח גורמת גם לנזק סביבתי משמעותי. ב-2020, תחנת הכוח הספיקה לפלוט לאטמוספירה כמות כוללת של 220 אלף טון פחמן דו-חמצני - שמקבילה בהשפעתה להעלאת לא פחות מ-50 אלף מכוניות פרטיות חדשות על הכביש.
מעבר לכך, המפעל פוגע גם בטבע המקומי, כיוון שכדי לקרר את תחנת הכוח יש צורך לשאוב מתוך אגם סנקה הסמוך כמות שעלולה להגיע אף לכ- 526אלף קוב. בבדיקה שנערכה בין 2007-2006 נמצא שיחד עם מי הקירור נשאבים כ-10,000 דגים וכ-600 אלף ביצי דגים, לרוות ודגים צעירים בשנה. תחנת הכוח גם מזרימה את המים שקיררו את הקיטור שבמערכת חזרה לאגם בתום השימוש בהם, בטמפרטורה שגבוהה ב-20 מעלות צלזיוס מטמפרטורת האגם בקיץ וב-30 מעלות בחורף. הדבר מהווה פגיעה קשה במערכת האקולוגית של האגם ובטבע המקומי, ועם השנים אוכלוסיית הדגים באגם הצטמצמה מאוד וגודל הדג הממוצע קטן אף הוא.
לפתור את הפאזל
ביטקוין, וכך גם יתר המטבעות המבוזרים, פועלים בזכות כמה פיתוחים טכנולוגיים שמאפשרים את קיומה של פלטפורמה למסחר אינטרנטי מאובטח. התשתית שעליה הביטקוין נשען היא טכנולוגיית הבלוקצ'יין (Blockchain): רשת של קבצי מידע, המכונים בלוקים, שמקושרים אחד לשני. כל בלוק כזה הוא בעצם מעין "כספת" קשה מאוד לפריצה, שבתוכה נמצאים מטבעות ביטקוין. מי שהקוד ל"כספת" נמצא ברשותו הוא למעשה הבעלים של הקובץ שבתוכה - וביצוע עסקאות באמצעות המטבע הוא בעצם העברת הקוד ל"כספת" מאדם לאדם.
כדי להוסיף בלוק - "כספת" עם ביטקוינים - לשרשרת הבלוקצ'יין, יש צורך להצפין אותו באמצעות הפעולה החישובית שמכונה "כרייה". הצפנת הבלוקים היא כמו פאזל מתמטי מסובך שהמחשב צריך למצוא לו פתרון - והמחשב הראשון שמשקיע את המאמץ החישובי שנדרש כדי לפתור את ה"פאזל" מגלה את הסיסמה ל"כספת" החדשה ולוקח עליה בעלות. במערכת יש כמות מוגבלת של בלוקים, והיא מתוכננת כך שעם הזמן, ככל שיותר מחשבים מנסים ליצור בלוק, הפאזל נהיה קשה יותר, ולכן יש צורך להשקיע יותר כוח חישובי כדי לזכות בבעלות על בלוק. מאמץ חישובי אדיר זה הוא זה שגורם לצריכת החשמל הגבוהה ולנזק הסביבתי.
צריך להיערך למהפכה
"ייתכן שיש אנשים שנהנים מההשקעה שלהם בביטקוין ובמיזמים לייצור שלו וגורפים מכך רווח, אבל אין להשקעה כזו תרומה חיובית עבור העולם", טוען איתמר ויצמן, שותף בקרן ההון-סיכון Firstime VC, הפועלת בתחומי הטכנולוגיה הסביבתית, ומומחה לטכנולוגיה בת-קיימא. לדבריו, פיתוחים שונים, כמו נורת החשמל, סיפקו תועלת עבור החברה לצד הרווח הכלכלי - אך לא הביטקוין.
מעבר לכך, ההשקעה בביטקוין מעלה את ערכו ויוצרת תמריץ לכרות כמה שיותר ממנו. אל מול השקעה כזאת, שרק מתמרצת נזק סביבתי, מציב ויצמן את האלטרנטיבה של השקעות בנות-קיימא - השקעות בחברות ובמיזמים שמפתחים פתרונות ומוצרים סביבתיים. "העולם של השקעות בנות-קיימא לא עוסק רק בשאלה איך לעשות כמה שיותר כסף - אלא בשאלה איך הכסף שלנו יכול להפוך להיות מקור לצמיחה חיובית", הוא אומר.
"מעבר לכך, עולם הבלוקצ'יין משתרע גם מעבר לביטקוין, וקיימים גם מטבעות קריפטו הרבה יותר יעילים אנרגטית, שהשקעה בהם לא פוגעת בסביבה", אומר ויצמן.
ומה המצב אצלנו? "ישראל עוד לא התחילה להיערך לעולם המטבעות הדיגיטליים ולבחון את ההשפעות שלו לטובה ולרעה על המשק והציבור", אומר ויצמן. עם זאת, בשוק הפרטי הישראלי כבר אפשר למצוא חברות וארגונים שמפתחים מוצרי בלוקצ'יין סביבתיים, כמו חברת StarkWare, שפועלת כדי לייעל את שיטת החישוב ברשת הבלוקצ'יין, במטרה למנוע את הבזבוז האנרגטי האדיר, ו-Greeneum Network, שמעודדת כריית מטבעות תוך שימוש במקורות אנרגיה סולאריים. "מהפכת המטבעות הדיגיטליים כבר יצאה לדרך, וצריך להיערך אליה סביבתית", מסכם ויצמן.