מבלקברי עד בנט: לא צריך לפחד לשנות

ראש הממשלה "נתפס בקלקלתו" כשהוא מקבל החלטות שונות מאלה שביטא בספרו, אבל האומנם הרצון לשנות קו מחשבה בהתאם למציאות הוא חיסרון? המקרה של יזם בלקברי מעיד אחרת. דנה פאן לוזון עם ההסבר

29/06/2021
מנכ"ל בלקברי מתפדח בשידור (יוטיוב)

הקורונה חזרה והיא שוב תופסת את כותרות החדשות. לאחר שכבר הוסרו המסכות גם במקומות הסגורים, וריאנט הודי בשם דלתא צובע מחדש ערים בצבעי הרמזור המוכרים. השאלה ששוב עלתה היא איך להתנהל בהתפרצות המחודשת - האם לחזור על דרכי ההתנהלות הקודמות והמוכרות, שנשענו על הגבלות מחמירות וסגרים, או על דרכי פעולה אחרות, פחות אגרסיביות וקיצוניות. השאלה באיזו גישה לנקוט עומדת כשמצד אחד אחוז גדול מהאוכלוסייה מחוסן, אך מנגד ניצבת העובדה שהווריאנט הנוכחי מאוד מדבק ולא מוכר.

השיח הציבורי שוב מתפצל לאלו שחושבים שצריך להקדים את התרופה למגפה לסגור את נתב"ג לחלוטין, או לפחות למנוע טיסות שאינן הכרחיות, במיוחד למדינות אדומות - כלומר, ללכת בדרך היותר מחמירה, לבין אלו שמנסים לסגל קו מחשבתי אחר ולפעול בלי לנקוט פעולות קיצוניות, לא ללכת על מודל של אפס נדבקים שמתקיים במדינות מסוימות כמו ניו זילנד ואוסטרליה (כאן המקום להזכיר שסידני נכנסה לסגר בעקבות אותו זן קורונה). המחשבה כאן היא לא להטיל מיד סגרים, אלא לפעול לצד המגפה בלי לשתק את המשק.

מבית ביקיור לייזר

מהפכת טיפולי הפנים: בינה מלאכותית וטכנולוגיית RF במכשיר ביתי

מוגש מטעם בי קיור לייזר
אנחנו באמת מעדיפים מנהיג שלא משנה את דעותיו?(צילום: ראובן קסטרו)

כצפוי, מי שעומד במרכז המבחן המחודש הוא ראש הממשלה נפתלי בנט. כחלק מהטיפול המחודש מינה בנט פרויקטור קורונה לנתב"ג, ואף התייחס לכך ששדה התעופה היה מחדל שלא טופל כראוי בשנת הקורונה האחרונה. לשיטתו, "מסכות במקום הגבלות, חיסונים במקום סגרים". לעומתו שמענו את דעתו של פרופ' גבי ברבש, שאמר במהדורת החדשות כי היה מונע נסיעה למדינות אדומות. בנט, נכון לנקודה זו, נוקט בגישה פחות מחמירה מהממשלה הקודמת. יחד עם זאת, יש שכבר טוענים כי הוא פועל גם בניגוד למה שכתב אפילו בספרו "איך לנצח מגפה", רואים בכך חולשה ומודאגים מהגישה המדינית היותר מכילה.

בתוך כל הדרמה, יש מקום לחשוב על אחד הדברים הכי בולטים שהקורונה הביאה לחיינו - העובדה שאנחנו כל הזמן צריכים להחליט מחדש. מה שנכון לאותה נקודת זמן יכול להשתנות במהרה. לא היינו רגילים לקצב היצירתיות המחשבתית המהירה הזו לפני כן. הוא יוצר המון חיכוכים והתנגשויות, אבל מנגד גם מייצר ערנות. בתוך הרצון הכמעט אינסטינקטיבי שלנו לבקר את הממשלה החדשה ואת העומד בראשה על נקיטת עמדה שונה, כדאי דווקא לנסות לאמץ נקודת מבט אחרת ולהבין ששינוי מחשבה אינו חולשה.

אדם גרנט, פרופסור לפסיכולוגיה בבית ספר למנהל עסקים בפנסילבניה והסופר של לא מעט רבי מכר, מדבר בדיוק על הרעיון של "לחשוב מחדש" וללמוד לשנות את דפוס החשיבה, לא להיתקע על אותה תבנית מחשבתית קבועה. אנחנו יותר עסוקים בלהצדיק את מה שאנחנו כבר חושבים ומפספסים את התשובה הנכונה, כי אנחנו מפחדים להודות שאולי מה שחשבנו קודם אינו נכון או שאינו בר שינוי. יכולתנו הלקויה "לחשוב מחדש" נשענת על הטיית האישוש - התופעה הפסיכולוגית בה אנשים מחפשים עדויות שיאששו את דעתם ונוטים להתעלם מעדויות שמפריכות אותן. כולנו סובלים מההטיה הזו ומי שטוען שלא, בעצם סובל עוד יותר מאותה בעיה.

האם אנחנו באמת רוצים מנהיגים שאינם מסוגלים לשנות את קו המחשבה?

מסתבר שדווקא אלה ששינו תשובות במבחן הם אלה שהצליחו(צילום: ShutterStock)

עשרות מחקרים בחנו במשך שנים את השאלה האם כדאי לשנות התשובה שלכם אחרי שכבר עניתם במבחנים של שאלות אמריקאיות, מה שנקרא "שאלות רב ברירה". כולנו מכירים את המשפט "האינסטינקט הראשוני הוא הכי נכון". הנחה זו משפיעה עלינו ביומיום, ולכן הבחירה של האנשים לא ממש מפתיעה. רוב האנשים נוטים להיצמד לתשובה הראשונה שלהם ולא מעיזים לשנותה. שלושה מתוך ארבעה סטודנטים מאמינים שצריך להישאר עם התשובה הראשונה ולא רק הם, גם הפרופסורים שלהם. בסקר אחר נמצא כי רק 16 אחוזים מהפרופסורים מאמינים שצריך לשנות את התשובה לאחר שזו נבחרה. הם מאמינים שאם סטודנטים ישנו את התשובה, הם יקבלו בוודאות ציון נמוך יותר ופעולה זו תפגע בסיכויי הצלחתם.

בניגוד לאינסטינקט שלנו לא לשנות, האמת הפוכה ומפתיעה. המחקרים מצאו כי ברוב המקרים שינוי התשובה יהפוך אותה משגויה לנכונה, ופעולה זו לרוב דווקא תשפר את הציונים. גם לאחר שמספרים לאנשים על המחקרים, הם כל כך מקובעים מחשבתית וגם במבחנים הבאים לא משנים. לחשוב מחדש זו יכולת חשובה שיכולה לשפר את מצבנו. מסתבר שהיא לא פשוטה.

אנשים לא צריכים יותר ממייל בטלפון. מייק לזרידיס(צילום: Creative Commons)

בספרו מספר גרנט על אחד היזמים היותר חריפים ומוכשרים - מייק לזרידס, ממייסדי בלקברי. המצאתו של מייק התפוצצה כהצלחה מטורפת, שלטה בשוק לאורך העשור הראשון של המילניום, אבל ב-2014 צנח נתח השוק שלה לפחות מאחוז אחד. ההסבר להתרסקות הוא שמייק, אותו גאון שהגה את הרעיון, לא הצליח לקבל את השינויים המהירים בתחום הטכנולוגיה. מייק נכשל במיומנות של לחשוב מחדש, הוא לא האמין שאנשים ירצו מחשב, אפליקציות ומערכת בידור שלמה במכשיר הנייד שלהם. הוא היה מקובע על המחשבה של הבלקברי - רק אימייל ושיחות עבודה. אף על פי שב-1997 אחד מהמהנדסים הבכירים שלו רצה להוסיף למכשיר דפדפן חיפוש של אינטרנט, מייק אמר לו להתמקד רק במיילים. הוא גם היה בטוח שאינטרנט במכשיר יגמור מהר את הסוללה.

מקרה נוסף היה זה של פולארויד. החברה שלטה בשוק פיתוח התמונות המיידיות למשך כמעט שבעה עשורים, אבל לא הצליחה להסתגל לשינויים הטכנולוגיים, עד שבשנת 2000, כשמצלמות האינסטנט כבר החלו לחדור לשוק, פשטה רגל.

קשה לנו לשנות את המחשבה, להיות גמישים ולשנות את העובדה שמשהו שבחרנו חשבנו ועבדנו עליו מקבל זווית חדשה, מתרחב או משנה צורה. מייק כשל כי לא הצליח לעמוד בקצב ההשתנות וביכולת לחשוב מחדש, גם פולארויד לא הצליחה להסתגל. כדי לחשוב מחדש צריך לזנוח את האגו, את תחושת ההצלחה, הביטחון העצמי, הפחד והגאווה. ב-2012 אפל כבר תפסה כבר רבע מהשוק עם האייפון, ולזרידס התקשה להודות ולקבל את הרעיון שאנשים מקישים עם האצבע על זכוכית ולא על מקלדת מקשים.

אז מה אם היה ספר? המציאות משתנה ובהתאם לה גם ההנחיות(צילום: רויטרס)

ממשלת השינוי אמרה שהיא באה לעבוד ולשנות. במקום לבדוק אם בנט שינה את דעתו ואת תכניתו לטיפול במגפה, בהתאם למה שכתב בספרו לפני אולי למעלה משנה, עדיף שנתמקד בשאלה האם מה שהוא בוחר מתאים לזמן הנתון, ודווקא נכבד את שינוי הגישה כל עוד הוא עונה ומביא פתרון נכון לבעיה.

לחשוב מחדש זו לא חולשה, זו הדרך האמתית והנכונה להתמודד עם קבלת החלטות או בעיה במציאות המודרנית המשתנה במהירות. בכל סוגיה שעולה לאחרונה, כמו הקורונה, חוק איחוד המשפחות ועוד סוגיות אחרות, נראה שהרבה מאוד כתבים ופרשנים רואים רגע של מבחן שיגרום לממשלת השינוי להתמוטט או לא להצליח להגיע להחלטה. להבדיל מכל אלה, אני חושבת שריבוי הדעות שיש בממשלה הוא יתרון ולא חסרון. הוא יכול לגרום למנהיגים לחשוב בכל פעם מחדש ולהגדיל את הסיכוי שהם יפעלו נכונה, במקום לבחור אוטומטית את התשובה הראשונה.

הכותבת היא בעלת תואר ראשון בתקשורת, כלכלה ופסיכולוגיה

  • נפתלי בנט
  • בלקברי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully