איך ישפיע תקציב המדינה המתגבש על שוק ההון?

בהסכם הקואליציוני בין יש עתיד לימינה, נקבע שתוך 140 ימים מהקמת הממשלה יובא לאישור תקציב המדינה הדו שנתי לשנים 2021-2022. זאת, לאחר שמשנת 2020 המדינה מתנהלת על פי תקציב המשכי.

מדינת ישראל נכנסה למשבר הקורונה אחרי שנים של הפחתה ביחס בין החוב הציבורי לתוצר. החוב הציבורי עמד על כ - 60% מהתוצר, שזו הייתה רמתו הנמוכה ביותר בעשרות השנים האחרונות, ולכן למדינה היה מרחב תמרון גבוה והצלחה לא מבוטלת בהתמודדות עם המשבר. בשנת 2020 זינק החוב לכדי 72.4% וזאת, בעיקר בשל ההוצאה המשמעותית על תכניות הסיוע הממשלתי במשבר הקורונה.

יש לציין, כי היחס בין החוב לתוצר הוא מדד מרכזי האומד את מצבן הפיננסי של מדינות. למדד זה נודעת השפעה, בין היתר, על דירוג האשראי של מדינה ועל הריבית שמדינה נדרשת לשלם על הלוואות למימון הגירעון שלה. כמו כן, מעיד המדד על מצבו המאקרו-כלכלי של המשק בו פועלות חברות ומשפיע על החלטתם של משקיעים זרים באם לפעול באותה המדינה.

בנק ישראל הגיש בשבועות האחרונים תכנית כלכלית לממשלה שבעיקרה האצת הצמיחה במשק עם דגש על הגדלת פריון העבודה הישראלי. פרמטר זה נמוך בהשוואה למדינות עם מאפיינים כלכליים הדומים לישראל, ומהווה חסם צמיחה עיקרי של המשק הישראלי. המנועים שיכולים להוות גורמי צמיחה ולהגדיל את פריון העבודה הם: השקעה מאסיבית בהכוונה, הכשרה והשמה של עובדים בעלי מיומנויות תעסוקה נמוכות ובמיוחד במגזר החרדי בו שיעורי התעסוקה של הגברים נמוך: השקעה בתשתיות תחבורה, מכונות, ציוד וחדשנות טכנולוגית.

בנק ישראל הציג בתכנית זו תרחישים שונים לגבי מימון ההשקעות במשק להגדלת הפריון, כשהמתווה המרכזי מורה על שלושה מקורות מימון שווים: העלאת מיסים, הגדלת החוב וקיצוץ בהוצאות הממשלה. במתווה זה יחס החוב תוצר צפוי לעלות לכדי 78% ב - 2030 ולהאמיר עד ל84% ב - 2040.

שר האוצר ביומו הראשון בתפקיד הצהיר שאין בכוונתו להעלות מיסים ולא לקצץ בהוצאות הממשלה. לאחרונה אף פורסם שיש בכוונתו לאמץ את העמדות השמרניות של בכירי האוצר, הגורסות שאין להעלות את היחס בין החוב לתוצר ואף לשאוף להקטינו. זאת משום, שברמת חוב גבוהה, יכולתו של המשק להגיב לזעזועים מוגבלת.

עם זאת, שר האוצר לא צפוי לוותר על ההזדמנות להתניע את מנועי הצמיחה הנחוצים מאד, דהיינו, השקעה של עשרות מיליארדי שקלים בפרויקטים של תשתיות לאומיות וטיפול בהעלאת פריון העבודה הישראלי. לאחרונה, התפרסם כי משרד האוצר מתווה תכנית ולפיה חלק נכבד ממקורות המימון בתקציב כפי שצוינו, יהיה שיתוף המגזר הפרטי עתיר המזומנים או הרשויות המקומיות. תכנית זו במידה ותצלח, אמורה להזרים כסף להאצת הצמיחה.

שוק ההון צפוי להגיב בחיוב להשקעה מאסיבית בתשתיות ובגורמים מחוללי צמיחה, במיוחד במידה ואינם נשענים על הגדלה בין החוב לתוצר, כמו פרויקט המטרו שהוצע לאחרונה בחוק ההסדרים. שיתוף הפעולה בין המגזר הפרטי לציבורי כפי שמתכנן האוצר בתקציב המדינה, יאפשר למנף את יכולות התכנון, הביצוע והמימון של המגזר הפרטי ולהביא את היעילות של מגזר זה בביצוע פרויקטים מורכבים. שיתוף פעולה מעין זה עשוי לצוק פעילות בלא מעט חברות בורסאיות ואף לתמרץ חברות לגייס חוב או להנפיק מניות בבורסה המקומית.

בשנת 2020 התמורה הדיגיטלית זכתה לזריקת עידוד בעקבות הקורונה ואף חידדה את יתרונות ההיי טק הישראלי שהיווה קטר נמרץ לכלכלה הישראלית. פיזור ההשקעות בצורה מיטבית בתקציב המדינה עשוי לרתום את הקרונות לקטר ולהזניק סקטורים נוספים, כמו: תעשיה אנרגיה ותקשורת לקדמת הבמה. זאת, כדי שיהוו ראש חץ לכלכלה המקומית וישפיעו בצורה משמעותית על מחיריהם במדדי המניות.

העלאת מיסים עלולה להשפיע באופן שלילי על השוק המקומי (גם אם לא תיעשה באופן מידי כפי שהציע האוצר). צעד זה צפוי להקטין את הצריכה הפרטית וכתוצאה מכך להשפיע לרעה על תוצאות הפירמות ומחיריהן בבורסה המקומית. כמו כן, ביטול פטורים משמעותיים ממיסים כמו הפטור ממע"מ על פירות וירקות או הפטור ממע"מ באילת עלולים להשפיע לרעה בשל הכבדתם על הוצאות המשפחה הישראלית הממוצעת והקיטון בכוח הקניה שלה. השפעה שלילית נוספת על השוק המקומי עלולה להיווצר כתוצאה מהעלאת תוואי החוב ל - 78% בשנת 2030 ולכדי 84% בשנת 2040. צעד זה עלול לסכן את דירוג האשראי של ישראל אשר בהשוואה אליה, מדינות עם מאפיינים כלכליים דומים לה, מצויות בממוצע חוב של כ - 54% בלבד.

דניאל ג'ורג'י הוא מנהל דסק ניירות ערך ישראליים, בנק מרכנתיל

אין לראות במסמך זה ובמידע ו/או הניתוח הכלולים בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. האמור בסקירה זו משקף את דעותיהם והערכותיהם של עורכי הסקירה למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. הניתוח במסמך זה נעשה בהתבסס על מידע אשר פורסם ו/או היה נגיש לכלל הציבור ומידע אחר, סקירה זו אינה מהווה אסמכתא ו/או אישור כלשהם למהימנות ולנכונות המידע. האמור לעיל אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.