וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הפסיקו להאשים את המגזר העסקי ביוקר המחיה

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר

עודכן לאחרונה: 10.11.2021 / 17:31

לא המגזר העסקי הוא שאחראי ליוקר המחייה בישראל, אלא רשויות המדינה. הגיע הזמן להפסיק להפוך את המגזר העסקי לאויב. נשיא איגוד לשכות המסחר מגיב לטור בעניין שסטוביץ'

התקשורת בישראל מצאה אויב חדש. לא מדובר בחמאס חיזבאללה או אפילו איראן. אלא דמון ארץ ישראלי שאחראי ליוקר המחייה כאן - המגזר העסקי. בזמן האחרון אנו מוצפים בכתבות ודיונים על העלאת יוקר המחיה, וכן על העלאת מחירים הצפויה בשורה ארוכה של מוצרים. איך שהוא, ומשום מה, תמיד כשמדובר על יוקר המחיה בישראל, מכוונים חיצי התקשורת אל המגזר העסקי כפי שעלה בטור דעה מאת ניר קיפניס https://finance.walla.co.il/item/3470137.

מי שגורם להעלאת מחירים במדינת ישראל אלה רשויות המדינה עצמן, אם בפעולות שהן עושות או במחדלים. את הביקורת על העלאת מחירים יש להפנות אל רשויות המדינה. נכונה הטענה כי להתייקרות המוצרים יש סיבות אובייקטיביות. ישנה העלאה של מחירי חומרי הגלם ומוצרי הביניים ברחבי העולם, בשל מחסור אמת שנוצר בתקופת הקורונה.

בין אוקטובר 2020 לספטמבר 2021 עלו מחירי מוצרי הדלק ב-107%, מוצרי המזון ב-23%, הסוכר ב-43% והחיטה ב-33%. מעבר לכך, כולנו מודעים לעובדה שמחירי התובלה הימית עלו דרמטית. מכולה שהובלתה מסין לישראל עלתה 2,000 דולר, הובלתה עולה כיום 18,000 דולר.

אך על גבן של אותן סיבות אלו, הממשלה במקום לפעול ולהוריד את המחירים היא פועלת הפוך. בראייה כוללת ולתקופה של 5 שנים, ועל פי הפרסומים המוסמכים של הלמ"ס לתקופה שבין ינואר 2017 לעומת ספטמבר 2021, מחירי ההלבשה וההנעלה ירדו ב-18.8%; מחירי ההלבשה העליונה לנשים ירדו ב-28.6%; הלבשה לילדים ירידה של 22.6%; הנעלה ב-20.2%; צעצועים לילדים 9.3%; וציוד חשמלי לבית ירידה של 6.1%.

עו"ד אוריאל לין. יחצ,
אוריאל לין, נשיא ארגון לשכות המסחר/יחצ

כשהממשלה מטילה מסים - יוקר המחייה עולה

זוהי ירידת מחירים דרמטית. עכשיו תשאלו, מה משותף לכל התחומים האלו? התשובה היא פשוטה: תחרות.

עשייה ויוזמה של המגזר העסקי המוצב בתנאי תחרות, כאשר גם בין היבואנים עצמם קיימת תחרות חופשית על לב הצרכן. כאן יש לציין כי השימוש במונח 'יבואן בלעדי' הוא מטעה. אין יבואן בלעדי. יש יבואן ישיר. בכל מוצר המיובא לישראל יש תחרות. הבלעדיות היא על מותג בלבד, שכן תחרות בונים סביב מותג.

לעומת זאת, במוצרים שבהם אין תחרות והם מפוקחים ומנוהלים על ידי רשויות המדינה, תמונת המצב משתנה דרמטית. למשל, מחירי העופות באותה תקופה עלו ב-9.2%, החלב ב-4%, הירקות הטריים ב-17.3% ופירות טריים עלו ב-30.5%. כל אלה הם קבוצת מוצרים המפוקחים על ידי המדינה.

בקבוצת הגידולים החקלאיים עליית המחירים היא גם תוצאה ישירה של המכסים הדרקוניים אותם מטילה המדינה, למשל: על יבוא עגבניות שיעור המכס הוא 272%, על מלפפונים 170%, על שום טרי 340% , על יבוא בצל המכס - 298%. כשמדינה מטילה מסים כה גבוהים על יבוא תוצרת חקלאית בכדי למנוע תחרות מול התוצרת המקומית, אנו יכולים להתפלא שמחירי הגידולים החקלאיים עלו רק ברמה של 17.3% או 30.5%.

זה לא הסוף, ב-1.1.22 יעלה מס הארנונה לכלל משקי הבית ולמגזר העסקי ב-1.92%, וזאת משום שממשלת ישראל וכנסת ישראל כשלו עד היום בהעברת רפורמה במס הארנונה. כולנו נשלם מס ארנונה גבוה יותר מכיוון שמס הארנונה צמוד למדד השכר במגזר הציבורי; וכשיש חריגות שכר מופלאות במגזר הציבורי, כולנו משלמים מס ארנונה גבוה יותר.

רק לאחרונה, במסגרת יוזמת משרד האוצר עצמו, אנו נחווה בהעלאת מחירים שהם תוצאה ישירה מהטלת מסים חדשים בישראל. כלים חד פעמיים מפלסטיק הכפילו מחיריהם, מחירי המשקאות הממותקים יעלו, מחיר הגפ"מ המשמש לבישול יעלה, כך גם עלו המכס על יבוא מלגזות שהן כלי עבודה ומס הקניה על טרקטור משא ויוטל מס קנייה חדש על שמנים ממיסים לרכב. כל אלו יגררו תנופה מחודשת של העלאת מחירים לצרכן ואף למגזר העסקי.

ונוסף לכל זאת, העלויות הנוספות המושתות על העסקים הנדרשים להתמודד עם עודף הרגולציה, פרי יוזמת רשויות המדינה. כולם מסכימים שהיא כבדה מדי ומיותרת מדי. זמן ניהול רב מוקדש לעיסוק ברגולציה מסואבת. תוספת עובדים, הוצאות נוספות ופגיעה בפריון.

באופן מיוחד, בולטת אוזלת ידה של הממשלה בכל הנוגע לנמלי הים. זהו מונופול בבעלות מדינת ישראל. נמלי הים עובדים בתת תפוקה. כתוצאה מכך, יבואנים נאלצים לשלם היטלי צפיפות וכן אגרות נמל גבוהות יותר, ועל עודף ההוצאות שנגרם כתוצאה מפעילות מונופול בבעלות המדינה מוטלים גם מסי יבוא.

וזה לא הכל. ישנם עוד תחומים רבים בהם מדיניות הממשלה היא זו המייצרת את העלאת המחירים ואת יוקר המחייה בישראל.

אם נרצה להתמודד ברצינות עם נושא יוקר המחיה, מוטב וייעשה ניתוח רציני ומעמיק המקיף את כל הגורמים המשפיעים על מנת שנגיע לתוצאות הנכונות. וכשנעשה זאת, ניווכח מהר מאוד שהיכן שיש תחרות אמת יוקר המחיה אינו עולה אלא אף יורד, והיכן שהממשלה מונעת תחרות ומטילה מסים - יוקר המחיר עולה.

הכותב הינו נשיא איגוד לשכות המסחר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully