אם מישהו היה עוקב אחר המצב בנגב רק לפי ההחלטות הכלכליות של ממשלת ישראל, הוא היה יכול להתרשם כי מעולם לא היה מצבו של חבל הארץ הדרומי טוב יותר. הנה - עוד לא יבש הדיו על ההחלטה הקודמת של הממשלה שמתקצבת במיליארדים את "מוכנות הנגב להעברת בסיסי צה"ל", והנה אישרה ועדת הכספים שינוי תקציבי בתקציב משרד הביטחון לשנת 2021, בסכום כולל של 10.2 מיליארד שקל.
השינוי, כפי שנקבע בהחלטת הוועדה, הוא לצרכי מימון מעבר קריית המודיעין של צה"ל לנגב. הקאץ' הראשון מופיע כבר במשפט הבא להחלטה, לפיו התקצוב שינתן בהרשאה להתחייב ויתפרס עד לשנת 2047, מיועד להקמת המתחמים, ועלויות תפעול שישולמו לזכיין עד שנה זו.
עוד נקבע כי הפרויקט מתוקצב בכל שנה בהתאם לקצב הביצוע, מכוח החלטת הממשלה שהתקבלה בשנת 2015. ההוצאה הראשונה במסגרת תקציב זה, צפויה להתרחש בשנת 2022.
חשוב לציין התקציב לא נכלל בבסיס תקציב המדינה שאושר לאחרונה, נוכח הליך משפטי שהתקיים סביב הליכי המכרז, והתברר רק לאחרונה.
עד כאן העובדות. השאלה היא האם מה שנראה במבט ראשון כחשיבה הולמת שכולה תכנון לטווח ארוך, אינו אלא עלה תאנה בשווי 10.2 מיליארד שקל, שנועד להסוות את העובדה שהממשלה אינה מסוגלת להשיב את המשילות לנגב?
למען ההגינות, נתחיל במי שסבור שמדובר בהחלטה מצוינת של ועדת הכספים, למשל יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, שנשמע מרוצה בתום הדיון: "המהלך הזה תוכנן הרבה מאוד זמן וסוף סוף אנחנו עומדים בפני המימוש שלו, ההעברה הזו תאפשר את התחלת התהליך. מדובר בצעד מאוד מאוד חשוב, גם עבור צה"ל, גם עבור תושבי הנגב וגם עבור תושבי המרכז, הקרקע תאפשר הרבה מאוד בנייה לצרכי זוגות צעירים".
אלא שכמה שאלות צריכות בכל זאת להישאל, נוכח ההחלטה:
ראשית - לגבי גובה הסכום: יותר מ-10 מיליארד שקל נשמע כהון עתק, אבל כאשר מחלקים אותו על פני 25 שנים, מתברר כי מדובר ב-400 מיליון שקל לשנה. גם זה כמובן אינו סכום מבוטל, אבל הוא רחוק מהסכום הסופי: יש פרויקטים לאומיים אחרים שיזכו להרבה יותר מכך ב-25 השנים הקרובות.אז האם לא נועד הסכום אלא כדי לזרות חול (מהנגב!) בעיני הציבור ובעיקר בעיני תושבי הנגב שזקוקים לניידת משטרה עכשיו - ולא להשקעה שתסתיים ב-2047?
שנית - ואולי מהותי אף יותר: צה"ל "משווק" כבר שנים את אנשי המודיעין והסייבר שלו ככאלה שעבורם נדרשים שכר ותנאים מפליגים, שכן הביקוש לשירותיהם באזרחות הוא רב והפיתוי לעזוב את מערכת הביטחון - גדול.
האם מי שעלולים להתפתות למעבר לשוק האזרחי בגלל כמה אלפי שקלים לחודש, יעזבו את מקומות מגוריהם (לרוב במרכז) ויעקרו לנגב, שנמצא כרגע בנקודת שפל באשר לתדמיתו - בוושאי בכל הקשור לרמת הביטחון האישי של תושביו? לא ברור, בלשון המעטה, גם אם רוצים לחלוק כבוד לאומץ ליבה של קהילת המודיעין הישראלית.
שלישית - בהמשך לסעיף הקודם: האם כל ההשקעות-לכאורה שאנו עדים להם לאחרונה בנגב (בהמשך להחלטת הממשלה מהשבוע שעבר), לא נועדו לטשטש את העובדה שממשלת ישראל, בשל הרכבה הנוכחי, אינה יכולה לעשות כמעט דבר כדי להשיב את הביטחון לתושבי הנגב?
התשובה לשאלות אלה, ממש כמו התוספת החריגה לתקציב, עלולה להתפרס על פני 25 השנים הקרובות, שהן בערך הזמן שחולף בין תלונה על שוד אלים בבאר שבע לבואה של המשטרה לזירה, שלא לדבר על מעצר חשודים. כלומר - במקרה שמישהו כבר מעז לדווח על פשע, כי חלק מהתושבים פשוט מיואשים.