מישהו הזיז את הכריות שלי: אריזות תלמה כמשל

הסערה ברשתות החברתיות סביב אריזות תלמה שהוקטנו, מלמדת שההתייקרות בענף המזון נמצאת כאן כבר מזמן, אבל העובדה שהבחנו בה רק עתה מוכיחה שהפכנו לצרכנים רגישים יותר. אמריקה זה כאן

06/12/2021

בימים האחרונים סוערת הרשת החברתית: מישהו בדק ומצא שאריזות של חברת תלמה כמו של כריות וכריות בטעם וניל, קוקומן וקוקומן-פצפוצים קטנו בהפרשים של עשרות עד קרוב ל-100 גרם לאריזה, בעוד המחיר לא השתנה. משמע - תלמה העלתה למעשה מחירים מבלי להעלות את המחיר הנקוב על גבי האריזה.

לכאורה מדובר בעוול צרכני - ותכף נדרש גם אליו, אבל משהו בסיפור הזה נשמע מוכר למי שאמון על ידיעות צרכניות, אפילו מוכר מדי: שינוי גודל האריזה פורסם לפני יותר משנתיים, באוקטובר 2019.

עוד לפני שהסיני הראשון השתעל בגלל דלקת ריאות מסתורית, עוד לפני שעלו מחירי חומרי הגלם, עוד לפני שחל שינוי בתעריפי השינוע וכל יתר הסיבות שהוצגו לציבור בעת האחרונה כגורמים אובייקטיביים שבגללם יש לעדכן את המחירים כלפי מעלה.

בפועל השינוי קרה כבר לפני למעלה משנה, עת עלו האריזות החדשות והקלות יותר על המדפים. למה שמנו לכך לב רק עתה? כי עכשיו הנושא נמצא בכותרות: כולם מדברים על יוקר המחייה בישראל.
"סערת תלמה" אם תרצו, הרעם שמגיע כשנתיים לאחר הברק, היא הוכחה לכך שהפכנו לצרכנים מודעים.

אחרי שנים של הלקאה עצמית וסיפורים על הצרכן האמריקאי שאי אפשר להעלות לו מחירים אפילו בסנט אחד מבלי להסתכן בחרם צרכנים, תפסנו אמריקה.

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה
מדפים בסופרמרקט. ההתייקרות החלה עוד לפני הקורונה, כשהמבצעים והנחות הכמות נעלמו בהדרגה(צילום: ShutterStock)

עליית מחירים במסווה

נניח לרגע את אריזת הכריות בצד ונדבר קצת על העלאות מחירים במסווה - ההתייקרויות שנמצאות אתנו לאורך כל השנתיים האחרונות.

אלה לא מתבטאות רק בשינוי נפח האריזה, שינוי שעליו מחויב היצרן לדווח לא רק לקמעונאים אלא גם לצרכנים (חשוב לציין כי יוניליוור, התאגיד שמאחורי תלמה, פעל כחוק בנושא. לפיכך השאלה היא למה החוק לא מגן על הצרכן. תכף נגיע לזה), אלא בעיקר בחיסול מבצעים: מה שהיה עד אתמול במבצע של "קנה 2 וקבל את ה-3 בחינם" כמעט שנעלם מהמרכולים.

מדובר בהתייקרויות של עשרות אחוזים שלא נוגעות בתג המחיר שעל המוצר: הצרכן מקבל פחות, אבל החברה היצרנית או המשווקת לא מצטיירת כחמדנית, שהרי היא "נאבקת" כדי לשמר את המחיר המקורי.
בהקשר הזה חשוב לציין שהאשמה על חיסול המבצעים אינה רובצת בלעדית על היצרנים, היבואנים והמפיצים - גם לרשתות השיווק, שהציגו לאחרונה רווחים נאים מאוד במאזניהן, יש בה חלק.

כריות בטעם נוגט. יוניליוור שינתה את האריזות כבר לפני שנתיים. למה שמנו לב לכך רק עכשיו?(צילום: יחצ)

אריזה קלה, מציאות קשה

אם יוניליוור פעלה כחוק, אז למה צרכנים כה רבים חשו מרומים? אולי כי הדיווח לרשת על העלאת מחירים לא פוגש את רובנו, בעוד שהאריזה על המדף דווקא כן: מי שהיה רגיל לשלוח את ידו אל המדף הקבוע, להוריד ממנו אריזה שנראית זהה בגודלה של המותג האהוב - ולגלות בדיעבד שהיא מכילה פחות, זכאי לראות את עצמו מרומה.

בתגובה לפרסומים הודיעה הרשות להגנת הצרכן שאולי תחדד ותעדכן את הנהלים, אבל הדרישה מהיצרנים והמפיצים חייבת להיות ברורה: כשם שאתם מודיעים לנו בהתרגשות על אריזה חדשה או על מתכון משופר - וחוגגים את אלה בפרסומות, כך תהיו מחויבים לעדכן אותנו בסימון על גבי האריזה - ולא רק באותיות הקטנות של המשקל נטו - בכך שתחולתו השתנתה (ב-99% מהמקרים, לרעתנו).

נכון שזה מאוד לא סקסי לכתוב על אריזה של דגני בוקר משפט כמו: "מארז זה שהכיל עד כה 750 גרם, מכיל מעתה רק 680 גרם", אבל אולי זה יגרום לחברות לחשוב פעמיים לפני שהן מבצעות הטעיה של הציבור, גם אם זו מתבצעת על פי חוק וברשות.

מי שחושב שזה מוגזם, אנא יחשוב שוב על כך שראש מדובר במשוואה לא הוגנת: בצידה האחד נמצא יצרן או יבואן שמרוויח מאות מיליונים, בצד השני צרכן שמנסה למלא את העגלה מבלי לקבל טלפון מהבנק.

לאחרונה דובר לא מעט על הרשות להגנת הצרכן, רשות התחרות ועוד גופים שאמורים להגן עלינו, הצרכנים, מפני תחרות שאינה הוגנת. ובכן, שוב הוכח שכלב השמירה הזה זקוק שאיזה צרכן נבון יעורר אותו בשביל שיתחיל לנבוח, אני כבר לא מדבר על לנשוך.

הקורונה לימדה אותנו לבדוק את החשבון?(צילום: ShutterStock)

התקשורת "אשמה"

גם הפעם התקשורת אשמה, אבל הפעם לחיוב - לפחות מנקודת המבט הצרכנית: העובדה ששינוי שפורסם לפני למעלה משנתיים ואירע על המדפים לפני יותר משנה מקבל זרקור שכזה עתה, מוכיח שנושא יוקר המחייה חדר לשיח הציבורי.

אולי זה בגלל שהחושים שלנו התחדדו אחרי סגרים שבהם היה לנו זמן לבדוק יותר לעומק את פרטי החשבון, אותו נייר מוארך שבימים כתיקונם חלקנו משליך מבלי לבדוק פעמיים, אולי זו העובדה שיותר חברות הפכו לציבוריות והן מחויבות לדווח את המספרים בשקיפות לציבור?

יכול להיות, אבל לטעמי זה בעיקר העובדה שבמערכות החדשות הבינו שצרכנות, פעם כותרת שעוררה פיהוק, הפכה לנושא מעניין. בפרפראזה על שלום חנוך: הציבור כבר לא מטומטם ולכן הציבור לא ממהר לשלם, לפחות לא לשלם ולשתוק.

אם פעם עסקו כתבי הצרכנות בעיקר בתיווך של הודעות יח"צ מטעם היצרנים והיבואנים, הרי שעתה הם נעזרים ברשתות החברתיות כדי לשקף עולם צרכני שהופך לסקר מחירים מתמיד: די בצרכן נבון אחד שיצלם ויעלה תמונה לרשת - ויש לנו אייטם פומבי שמחייב תגובה מדוברים, שלרוב מתפתלים מבלי לספק לנו הסבר ממשי, שלא לומר הסבר טוב זולת הרצון, הלגיטימי לכשעצמו, להגדיל את שורת הרווח.

ממשלת ישראל חוגגת את העברת התקציב במליאה. מרוב חגיגות לא שמנו לב שגם הממשלה גורמת לנו לשלם יותר בעד מוצר דומה(צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב)

חשבון בבקשה, גם למספר השרים

אז מה היה לנו כאן?

עליית מחירים במסווה, שאירעה בפועל לפני זמן רב ושאינה קשורה לכל הצ'יזבטים שמוכרים לנו על עליית מחירי חומרי הגלם ועלויות השינוע. חברה שנהגה כחוק, אבל בכל זאת פגעה בלקוחותיה - ועל הדרך הציגה את כלבי השמירה על הצרכן כחסרי שיניים, ובעיקר מודעות הולכת וגדלה של צרכנים שנמאס להם להיות פראיירים, נמאס להם שחברות שמרוויחות עשרות מיליונים, מאות מיליונים ואפילו מיליארדים, מוכרות להם אוויר בשקיות.

העובדה שהרשת סוערת עתה בגלל מהלך שאירע די מזמן, היא ההוכחה שמשהו השתנה בסף הרגישות הצרכנית שלנו. האם תם עידן הישראלי כפראייר צרכני, לעומת עמיתו ברוב מדינות המערב? מוקדם לדעת - אולי רק כשנתחיל להעניש לא רק יצרנים ומפיצים, אלא גם ממשלות עם יותר משלושים שרים, נזכה לסחר הוגן יותר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully