קוקטייל יקר: מדינת ישראל, צאי לי מהדרינק

אחד מתחומי הצריכה שצמחו יפה ביחד עם גלי הקורונה היה המשקאות האלכוהוליים, בעיקר ככל שמדובר בצריכה הביתית. אפשר ליהנות מהתופעה או לגנות אותה, אבל השילוב בין ישיבה כפויה בבתים לבין חרדה מפני הבאות, תדלקו את הצריכה הפרטית בשוק ה"חם" (כלומר, לא בשוק ה"קר" - המכונה גם שוק התדמית - של בתי המלון, המסעדות והברים, שנסגרו לסירוגין ולתקופות ארוכות). אם מוסיפים לכך גם את ההתמקצעות של הישראלים בקולינריה ביתית, שלא פסחה גם על הכנת קוקטיילים, התאמת יין לאוכל ועוד, מקבלים הסבר לגידול המרשים.

בחודשים האחרונים מתמודדים היצרנים והיבואנים השונים על עלייה במחירי חומרי הגלם, עלויות השינוע ועוד - כמו בתחומים אחרים, אבל בתחילת השבוע המסתיים, שחפף גם לתחילת שנת 2022, חיכתה להם הפתעה מאוד לא נעימה.

"באתי לשחרר קונטיינר אחד מתוך כמה עשרות שיש לי - ופתאום דורשים ממני עוד 10,000 שקל" מספר לנו יבואן משקאות מוכר. הסיבה - עדכון המס על ליטר אלכוהול שעמד על 85 שקל, ל-87.04 שקל.

ההפרש נשמע זניח, במיוחד כאשר מביאים בחשבון את העובדה שרוב המשקאות האלכוהוליים, גם החזקים שבהם, מכילים לרוב רק 40% אלכוהול, וכן שרובם בעלי נפח של 700 מ"ל בלבד (משמע, המס שמשלמים בגין בקבוק ויסקי, ברנדי, וודקה, ג'ין, טקילה או רום ודומיהם יהיה כ-35 שקל לבקבוק), אבל כאמור, זהו רק רכיב אחד מההתייקרות הצפויה במחירוני פברואר מטעם היקבים, יצרני האלכוהול והיבואנים.

בידי וואלה מכתבים שנשלחו משני יקבים מקומיים גדולים וכן מיבואן מוכר, שמבשרים לקמעונאים על ההתייקרות הצפויה, שתתבטא, בשלב הראשון ועל פי מה שלמדנו מתחומי צריכה אחרים, לאו דווקא בהעלאת המחיר הנקוב של מוצר מסוים, אלא בביטול מבצעים והנחות כמות.

אבל רגע, זהו רק קצה הקרחון שהוספתם לדרינק, כי אם לא די בכך, מי שאוהב למהול את המשקה שלו עם משקה קל דוגמת מיץ פירות או משקה מוגז, יספוג גם את העלייה במחירם של אלה. במילים אחרות: וודקה-תפוזים או ג'ין אנד טוניק, יחטפו פעמיים - גם העלייה במחיר הג'ין המיובא או המיוצר בישראל, גם תוספת המס של מדינת ישראל וגם העלייה במחיר הטוניק בגין מס הקנייה שהוטל על המשקאות הקלים הממותקים.

ואפילו זה עוד לא הכל, כי מי שמייצר או מייבא ליקרים וסירופים המכילים ריכוז גבוה של סוכר, ספג גם הוא את ההתייקרות הרוחבית על המשקאות הממותקים, כך שאם הקוקטייל האהוב עליכם בבר, מכיל גם בסיס אלכוהולי, גם ליקר מתוק וגם השלמה במשקה קל, הרי שהוא ספג התייקרות של כל רכיב בנפרד, שעשויה, בטח כאשר מוסיפים לה את רכיב התיווך של הבר, להגיע לתוספת של כמה שקלים.

לא משנה אם אתם אוהבי ויסקי סאוור, בלאדי מרי או מוחיטו, על הכוס שתזמינו בפאב מתחילת פברואר, תשלמו ככל הנראה כמה שקלים יותר מאשר אתם משלמים עבורה היום.

ומה על היין? היינות אמנם מוחרגים מלא מעט תקנות והיטלים שחלים על משקאות אלכוהוליים, אבל גם כאן צפויה התייקרות רוחבית של רוב היינות. כפי שצוין, הקמעונאים קיבלו בשבועות האחרונים מכתבים על כך מכמעט כל גורם אפשרי שמייצר ומפיץ יין בישראל. גם יינות מיובאים מחו"ל צפויים להתייקר, כיוון שאפילו שער החליפין הנוח ליבואנים, על פי עדותם, אינו מקזז את העלייה המתבטאת במחירונים החדשים של היצרנים בחו"ל.

זה המקום לפתוח סוגריים גדולים ולהודות שקשה להגן על צריכת אלכוהול, שיש לה לא רק היבטים קולינריים, חברתיים ותרבותיים, אלא גם השפעות שליליות מוכרות וידועות, לכן נציין בהקשר הזה שכמו הרבה מוצרי מזון אחרים, הרי שככל שצריכה מופרזת של אלכוהול עלולה להיות בעלת השלכות הרסניות, הרי שצריכה מתונה שלו היא נעימה חברתית ואף יפה לבריאות - ומכל מקום, הצורך האנושי להשתחרר מעט הוא כנראה חזק מכל - ויעיד על כך הקשר עתיק הימים בין צריכת משקאות אלכוהוליים להתפתחות התרבות האנושית.

ומי שלא השתכנע על דרך החיוב, מוזמן לבחון את הנושא גם על דרך השלילה: מהלכים קודמים של ייקור משמעותי בתחום האלכוהולי התבטאו מהר מאוד בעלייה בצריכה של סמים. במילים אחרות, את המשמעות של ייקור האלכוהול החוקי, שיצרניו ויבואניו משלמים מסים כחוק למדינת ישראל, ירגישו מהר מאוד בכל הפלטפורמות המחתרתיות להפצת חומרים האסורים בפקודת הסמים. רק שמהגידול בפעילות הזאת מדינת ישראל לא תכניס אפילו שקל.

אז למה צעד בירוקרטי כה קטן, לכאורה, הוא כל כך מעצבן? מפני שמדינת ישראל אומרת בעצם משהו כזה: המס לא עלה, הוא רק עודכן על פי שיעור עליית המדד - אם האינפלציה הישראל עמדה על כמעט 2.5%, פשוט עדכנו את מס הקנייה לרמתו הריאלית. נשמע הגיוני, נכון?

אז זהו, שלא - כי בואו נבחן את הטיעון ההגיוני-על-פניו הזה מקרוב. מדינת ישראל בעצם אומרת לכל העוסקים בתחום: הכסף שלי קונה פחות ועל כן אני מעדכנת את המחירון שלי, שזה, במילים אחרות, בדיוק מה שאומרים היצרנים, היבואנים והקמעונאים. הבנתם? אף אחד, כולל המדינה, לא רוצה להפסיד - ולכן ההפרש מתגלגל עד לכיס שלנו.

אגב, ההתנהלות הזאת לא תמנע אחר כך מהמחוקקים הנכבדים לכנס ועדות כלכליות, להצעיד בסך, במעין מצעד בושה שכל מטרתו היא קרקס טלוויזיוני את הקמעונאים, אולי גם כמה יצרנים ויבואנים - ולספר לנו סיפורים נהדרים על רפורמות עוצרות נשימה שיוליכו בוודאי לשחרור חסמים, הורדת יוקר המחייה - ועוד מינוחים שהפכו כבר למטבעות לשון בשיח התקשורתי הפופוליסטי.

לכן, כשתצפו בפעם הבאה בחבר כנסת או שר "חברתי" מדבר - לכאורה מדם ליבו - על יוקר המחייה, זכרו שהוא בעצם חבר בתאגיד הגדול ביותר במדינת ישראל, שאומר לכם בערך כך:

חברים, חומרי הגלם שלי התייקרו, יש אינפלציה בעולם - ולכן, מאחר שלא הגיוני לדרוש ממני שאתייעל, כלומר אסגור כמה משרדים מתוך שלושים ומשהו משרדי הממשלה שאת חלקם המצאתי לצרכים פוליטיים גרידא, אני דורש התייעלות או צמצום בהוצאות מכל החוליות הבאות בשרשרת:

היצרנים, היבואנים, הקמעונאים - ואם אף אחד מאלה, אז מכם - אזרחי ישראל. כי לא מספיק שאני הוא האחראי למציאות המתסכלת שאתם חיים בה, גם אם מתחשק לכם לשתות משהו כדי לשכוח אותה לשעה קלה, תגלו שאפילו זה כבר עולה המון כסף.

מה שכן, ממש כמו עם הקורונה אני מעביר את האחריות אליכם, אזרחי ישראל - ומבקש שמי שיקר לו לדפוק את הראש על הבר, יגלה אחריות וידפוק את הראש בקיר, לפחות זה בחינם (ובהנחה שיש לכם קיר משלכם, כי גם מחירי הדיור עלו באחוז דו ספרתי רק בשנה האחרונה).