מספיק עם הדיפלומטיה: למה דיפלומט מעלה מחירים דווקא לקראת פסח?

למה דיפלומט תעלה את המחירים של הטונה, הקורנפלקס והקטשופ דווקא בחודש מרץ, איזו דוגמא אנחנו יכולים לתת לילדים שלנו - ואיך כל זה קשור לפסח? כל הסיבות שהופכות את הצרכן הישראלי להכי פראייר בעולם. יקר לכם בסופרמרקט? עוד לא ראיתם כלום

25/01/2022

מצחיק לכתוב על האביב בשיאו של השבוע הקר והגשום בשנה, אבל יש לו קשר הדוק לעליית המחירים הרוחבית במשק הישראלי.לכן כדי שלא לעבור מהר מדי מהקור שבחוץ לשמש האביבית, בואו ונבהיר שעוד לפני בדיקת חלקם של היצרנים, היבואנים והקמעונאים בשרשרת עליית המחירים, כולנו ספגנו עליית מחירים של כמעט 3%: האינפלציה בישראל היא מתונה באופן יחסי למה שמתחולל בארה"ב, אבל עדיין קיימת. היא לא לוותה בתוספת יוקר ובהנחה שלרובנו אין "תוספת רמטכ"ל" כדי להשלים הכנסה, הרי שכבר נפגענו, עוד לפני שבוחנים את ההתייקרות הנוכחית, הפעם של מותגי דיפלומט.

אלא שאותם 3 אחוזים מצטרפים לעליות המחירים מצד סנו, אסם, שסטוביץ', דיפלומט - וזו רק רשימה חלקית כי גם חברות המשקאות מחממות מנועים (בתוספת המס על המשקאות הממותקים) ואפקט הדומינו רק ילך ויתרחב.

יש עליות מחירים שאין לנו ברירה אלא לחרוק שיניים ולספוג - כך למשל עליה של כמעט 5% במחיר החשמל (בחודש הקר בשנה) היא עלייה שקשה לחמוק ממנה, אבל בניגוד גמור אליה, העלייה במחירי המוצרים השונים בסופרמרקט, קשורה קשר הדוק למה שנעשה, או ליתר דיוק: למה שכנראה לא נעשה גם הפעם.

לכאורה דיפלומט שהודיעה לקמעונאים על עליית מחירים החל מחודש מרץ הקרוב, הייתה אמורה להיות מורתעת: רק לפני חודשיים נחקר המנכ"ל שלה, נעם וימן, ברשות התחרות בחשד לתיאום מחירים. כבר אז הייתה תחושה שמדובר פחות בחקירה ויותר בניסיון (שלא צלח) להרתיע.

דיפלומט היא יבואנית של מגוון מותגים מוכרים: דגני הבוקר של קלוגס, קטשופ ורטבים אחרים של היינץ, טונה סטארקיסט, חטיפים מתוצרת פרינגלס ועוד. המחיר של כל המותגים הללו יעלו בשיעור של בין 4.5%-7% - ויהיו מותגים אחרים שיתייקרו אף בשיעור גבוה יותר.

אם נדמה לכם שהסופרמרקט הפך למקום יקר יותר לבלות בו, עוד לא ראיתם כלום - פברואר, מרץ ואפריל עומדים לבטא את עליות המחיר שבינתיים התרחשו מעט (יחסית לצפוי) בשטח והרבה יותר בתקשורת, באופן שיכאב בכיס של כולנו, גם בזה של אלה שלכאורה יכולים להרשות לעצמם. את התור שיתארך, לקראת חג הפסח, מול מרכזי המזון של עמותות הסיוע, אפשר רק לדמיין.

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן שיכול להציל את חייך במקרה חירום רפואי

מוגש מטעם שחל
טונה סטארקיסט, צפויה להתייקר בכ-4.5%(צילום: טונה סטארקיסט)

התייקרות שיש לה אבא (וגם אמא)

דמיון הוא גם כלי נחוץ כדי להבין את הנקודה הבאה: הצורך הישראלי למלא את העגלה, המקרר ואת שולחן השבת או החג. כשאנחנו שואלים את עצמנו מדוע המחירים בישראל כה גבוהים ביחס לאירופה וצפון אמריקה, שמשופעות במדינות עשירות, אנחנו מדברים על סיבות אובייקטיביות כמו עלויות השינוע ועלות הכשרות - ועד סיבות משקיות כמו ריכוזיות, מכסי מגן ועוד. מה שבדרך כלל לא נלקח בחשבון הוא המנטליות שלנו.

למרות שאת הטור הזה קוראים עכשיו גם מי שטרם מלאו לו 18 וגם מי שכבר חצו את גיל ה-80, אני מרשה לעצמי לדבר על "דור הורים" קולקטיבי, כזה שידע מחסור בשלב כזה או אחר של חייו ועשה הכל כדי שאנחנו נחייה חיי שפע.

זה לא משנה אם גדלתם על "שבענו והותרנו מיד ה'" בניגון חסידי או על "מלאו אסמינו בר, מטבחנו יין" חלוצי בסגנון מזרח אירופי, על הד.נ.א שלנו צרוב הצורך בשפע, החשש ממחסור - וסליחה על הקישור למקורות, אבל תכף גם אנמק אותו - אותו מחסור שעליו נאמר המשפט הכמעט-אגבי בהגדה של פסח: "ויעקב ובניו ירדו מצריימה".

איך מתחברים המקורות היהודיים להודעה של דיפלומט להעלות מחיר דווקא בחודש מרץ? אותה אפיזודה תנ"כית שמתחילה בנדידה אחר השפע, היא זאת שבעצם פותחת את מסכת פסח, חג האביב, או בתרגום לקמעונאות: את עונת העמסת העגלות בסופרמרקט.

דיפלומט יכולים לספר עד מחר על עלייה במחירונים של היצרנים בחו"ל, עלויות השינוע ועוד נימוקים (תכף נגיע גם אליהם) טובים לרצון להעלות מחיר, אבל העיתוי שנבחר אינו מקרי: הוא מכוון בדיוק ליום שבו נתחיל למלא את העגלות מבלי לבדוק יותר מדי את תו המחיר.

זאת הסיבה שיצרנים ויבואנים שונים ישבו (חלקם עוד יושבים) על הגדר: הם מחכים להנחית עלינו את המהלומה לרגע שבו מה שיעניין אותנו הוא הכיבוד למסיבת פורים בואכה ליל הסדר - ואז בתוך בליל המוצרים הכשרים לפסח שממילא מבלבלים את הצרכן במחיריהם - ישחילו לנו את העלייה.

זה נשמע מתוחכם, אפילו ציני, אבל האמינו לי שהדברים עולים בישיבות ההנהלה של כל החברות מעלות-המחירים באשר הן: הרי לקראת פסח נפרסם כולנו סקר מחירים, כזה שבו נבחנים הקמעונאים - שאולי יעדיפו לספוג חלק מעליות המחיר כדי לצאת "הכי זולים לפסח" - ובכל מקרה ימקדו בהם את האש.

קורנפלקס: דגני הבוקר של קלוגס עומדים להתייקר ב-6%(צילום: ShutterStock)

העגלה נוסעת אין עצור

הבטחנו להידרש לנימוקים של היבואנים והיצרנים לעליות המחיר - וצריך להודות שהם טובים מאוד. הייצור או היבוא הפכו ליקרים יותר, והם הרי לא כאן כדי להפסיד, נכון? אז כן, זו האמת אבל לא כל האמת, מה שלעתים גרוע משקר מוחלט.

למה לא כל האמת? מפני שאין גורם אחד שסבור שדיפלומט, שסטוביץ', סנו, אסם או כל גורם אחר, לא צריך להרוויח: יש לו עובדים שמקבלים שכר, יש לו הוצאות ויש לו גם בעלים. ברור לכולנו שמי שמרוויח שקל והעלויות שלו קפצו בחצי שקל, יהיה מוכרח להעלות מחיר. לעומת זאת ממי שמרוויח אלף שקלים על כל מכירה, אפשר לצפות שירוויח 999.5 שקל, כלומר - שיספוג את ההתייקרות ולא ימהר לגלגל אותה על הצרכן הנאמן שלו.

אבל אבוי: כמעט כל חברות המזון, גם אלה שהיו ציבוריות, דאגו למחוק את עצמן מהבורסה, כך שהיו נמצאים כמעט כל הגורמים המרכזיים בענף בידיים פרטיות, כלומר - אין לנו מושג אם הם מרוויחים שקל שכדי לשמור עליו הם מוכרחים לגבות מאתנו יותר, או סכומי עתק שמוכרחים לגרום להם לראות גם אותנו.

אני מקווה שלא תאשימו אותי בקומוניזם קיצוני מדי אם אהמר על כך שבקצה שרשרת המזון הקמעונאית יושבים אנשים עשירים מאוד שאולי לא נהנים לראות אותנו מתפתלים בקופות של הסופרמרקט, אבל עדיין מעדיפים את המראות הללו על פני שורת רווח רזה מעט יותר בדוחות שלהם.

איז פרינגלס אתם אוהבים? בטעם יקר או בטעם יקר מאוד? עליית מחירים תפויה של 7%(צילום: ShutterStock)

גולדה והמחדל הצרכני

ומאחר שאני לא כזה סוציאליסט, אני לא רוצה שגורם רשמי יפקח עליהם (בהנחה שפעילותם חוקית כמובן), שכן הגורם היחיד שצריך לפקח עליהם הוא אנחנו, הצרכנים.

האם יש מראה ישראלי יותר מזוג שעומד בתור עם עגלת סופרמרקט עולה על גדותיה, לפעמים אפילו שתיים ומתלונן על כמה שהכל יקר?

כן, מדובר בטקס שאנו נוהגים לעשות אחרי שאנחנו ממלאים את העגלה, במקום לפני שאנחנו שולחים יד למדף ומעמיסים ממנו בלי חשבון, או כאילו החשבון לא ממתין לנו במרחק כמה עשרות מטרים משם.
זוכרים את "הסערה" הציבורית סביב מותג הגלידריות "גולדה" שהעלה את המחיר לק"ג גלישה אל מעל ל-100 שקלים? איך שהם חטפו ברשתות החברתיות, נכון?

אז זהו, שאולי ברשת עברו עליהם כמה ימים של אי נוחות, אבל כפועל יוצא מכך הם הפכו לאחת המנות הכי מבוקשות בפלטפורמות השליחויות, כאילו גם מי שגלידה אינה הקינוח החביב עליו, החליט לבדוק מה כל כך מיוחד בגלידה הזאת שהיא נורא יקרה.

ומה קרה כשמחיר העגבניות זינק? האם לא רואיינה הלקוחה שאמרה: "כן, יקר, אבל מה - לא נכין מטבוחה לשישי?" וכשזו הגישה הצרכנית שלנו, הזעם נשאר ברשתות החברתיות.

קטשופ היינץ שצפוי להתייקר ב-4.5%. האם תסתפקו בתחליף או ששוב תצאו פראיירים?(צילום: AP)

כשאמא ואבא בזבזנים

אנחנו יכולים לזעוק עד מחר, אפילו להאשים את הממשלה, אבל זו - אם היא לא עושה כלום בנדון, הרי שאין למה לצפות ממנה מלכתחילה - ואפילו אם היא כן עושה, את התוצאות הראשונות נראה רק בעוד כמה חודשים - כלומר במרחק של עשרות קניות שבועיות בסופרמרקט.

להאשים את האזרח הוא הדבר הקל ביותר, אבל כיוון שהיצרנים והיבואנים יורקים לנו בפרצוף - והממשלה - שתתאבד על זכותה למנות את השר הנורבגי הבא - לא עושה יותר מדי, נשארנו אנחנו, אם לא עם האשמה אזי לפחות עם האחריות.

אם נמשיך להתחבא מאחורי תירוצים כמו "הילדים אוהבים רק קטשופ של אסם" או "הם מעדיפים את הצ'יפס של פרינגלס", הרי שאנו משמרים את המנטליות שהפכה את הצרכן הישראלי להכי דפוק בעולם.

אבל, אם ננהג להפך, יש לנו סיכוי: זה הזמן לחנך את הילדים לצרכנות נבונה - אם אנחנו דור המדבר, לפחות שהם יגיעו אל הארץ המובטחת: אמא ואבא קונים את המותג שטעים לכם פחות כי היבואן של המותג האחר החליט להיות חזיר. פשוטו כמשמעו.

זו הולכת להיות משימה לא קלה, אבל היא מוטלת על כתפי כולנו. רוצים שחג הפסח הקרוב יהיה חג החירות באמת? אז הנה - פתחנו במקורות ובהם גם נסיים: אילו בני ישראל היו מנצחים בוויכוח המדברי וחוזרים אל סיר הבשר, כתביעתם ממשה, הרי שאנו ובנינו ובני בנינו היינו עבדים עד עצם היום הזה.

גם אם פסח עוד רחוק, הגיע הזמן להיזכר שרק מי שמוכן לאכול לחמא-עניא, אפילו כאקט צרכני-חינוכי, סופו שיגיע אל קצה המדבר - או לפחות אל הקופה - כמנצח.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully