הכבוד של יפה: הלילה שבו הפכה המדינה לבת ערובה

לא הדאגה לבריאות המורים ובטח שלא דאגה למערכת החינוך ולתלמידי ישראל הם שעמדו מאחורי אירועי הלילה, שבו הטרילה מזכ"לית הסתדרות המורים מדינה שלמה. ישראל שמחה לחזור לגנים, לבתי הספר ולמקומות העבודה, אבל אז גילתה לבן דויד יש אג'נדה משלה

27/01/2022

אמש, בחמישה לשמונה בערב, ישראל כמעט שלבשה חג. לא בגלל השלג שצבע חלקים ממנה בלבן. היה זה מפני שדווקא בימים של מזג אוויר סגרירי הפציעה קרן שמש של אופטימיות, עת נראה האור בקצה האומיקרון: הקץ למדיניות הבידוד - תלמידי ישראל חוזרים לכיתות וההורים לעבודה.

הקטנים התרגשו: סידרו את הילקוטים, הזכירו להורים מה הם אוהבים בסנדוויץ' - והאחרונים מצדם התרגשו אף הם, לא רק בגלל שמחת הילדים, אלא מפני שאחרי ימים בטרנינג, הנה הם שבים לעבודה.

ואז נפתחה מהדורת החדשות של שמונה בערב, שעמדה להביא לנו את המראות הלבנים מהגולן ומירושלים בהודעה דרמטית: מזכ"לית הסתדרות המורים החליטה להשבית את הלימודים. למה? במו אוזני שמעתי את עמליה דואק מדווחת לצופי קשת 12: "לא הראו לה את המתווה".

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן שיכול להציל את חייך במקרה חירום רפואי

מוגש מטעם שחל
מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד. נזק אדיר למשק, נזק אדיר לחינוך, נזק אדיר לילדים(צילום: ראובן קסטרו)

בשביל כבוד צריך לעבוד

אני מניח שלו היו מצוטטים לשיחות הסלון בבתים ברחבי ישראל (שמישהו ישיג את NSO) היו נשמעים ביטויים שקשה להעלות על הכתב. אפילו אני חייב להניח רגע את היד מהמקלדת, לספור עד עשר - ולנסות לנטרל את המטען הזה חוט אחר חוט. ברשותכם נתחיל:

בן דויד לא ראתה את המתווה, על פניו זה נשמע מוזר, נכון? הרי המתווה הזה הוצג בסך הכל לפני שבוע, נדון בתקשורת לאורך כל הימים האחרונים - ואף היה ידוע שמועד תחילתו יהיה ביום חמישי. כלומר - הפתעה לא הייתה כאן, אלא רק החלטה סופית של ראש הממשלה לאשר אותו.

זאת ועוד: במשך השנתיים האחרונות התקבלו לא מעט החלטות על סגרים, הקלות, פתיחות של ענפים מסוימים במתכונת כזאת או אחרת, בדיקות ועוד. בין אם אתם עובדי הייטק או נהגי קטר, קבלני שיפוצים או קוסמטיקאים, עובדי מלון או גרפיקאים במשרה מלאה, אני די בטוח שאיש לא דיבר אתכם לפני, לא הציג לכם את המתווה שסגר ופתח את מקומות העבודה של כולנו לסירוגין. כשהיה צורך, הציגו אותו בתקשורת.

רק הגברת יפה בן דויד, ירום הודה, צריכה שיציגו בפניה את המתווה (שכאמור היה גלוי לעין כל). היא רק לא ציינה איזה סמכות היא רוצה שתציג בפניה את המתווה: האם די בשר הבריאות למשל, שמא ראש הממשלה בכבודו ובעצמו - ואולי בכלל גם באלה לא די, וצריך איזו מילה גם מהרמטכ"ל וראש הממשלה החליפי. כי כזאת עליכם לדעת, ילדי ישראל: אשר הכבוד של יפה נמצא על השולחן, "אהבה קולומביאנית" נראית לפתע כמו סרט של דיסני.

תלמיד בית ספר עם בדיקת אנטיגן. אחרי שחטפה מבית הדין לעבודה, נזכרה יפה בן דויד בבריאות המורים(צילום: ראובן קסטרו)

השקר בדבר הדאגה לבריאותם של המורים

אחר כך שינתה בן דויד את הדיסקט, בעיקר כיוון שחטפה חזק על הראש מבית הדין לעבודה - אחרי שהחליטה להשבית מדינה שלמה בגלל גחמה אישית. פתאום היא דואגת לבריאות של מורי ישראל:
"מעמידים את המורים בסכנת מוות" רשפה באחד האולפנים.

אני מודה שלרגע התרשמתי מעוז הרוח של האישה האמיצה הזאת על דאגתה למורי ישראל, אבל אז נזכרתי שזו אותה יפה בן דויד שלא ממש עודדה מורים להתחסן, האמצעי הרפואי היחיד שהוכח עד כה כמציל חיים יותר מכל אמצעי אחר.

למעשה, במערכת החינוך תחתיה פרחה תרבות של סרבנות חיסונים, כאשר ממוצע ההתחסנות בקרב המורים היה נמוך משיעורו בקרב האוכלוסייה הכללית.

כמי שבריאות המורים כה חשובה לה, היא הייתה יכולה לעמוד אז כמוכיחה בשער ולתבוע מהציבור שהיא מייצגת להפגין קצת דוגמא אישית, אבל בן דויד התנדבה אז דווקא להגן על זכותם של מורים שלא להתחסן - וזה להזכירכם עוד בגלי תחלואה קטלניים הרבה יותר.

אז למי את מספרת סיפורים, גברת בן דויד? הבריאות של המורים הרי לא חשובה לך באמת.

אחרי ששמענו את גרסת נציגת מורי ישראל ל"הכלב אכל לי את המחברת", בואו נדבר קצת על הגישה, כי יותר מכל יום השבתה מיותר שניסתה לכפות על מדינה שלמה (נזק של מאות מיליוני שקלים למשק. בהערכת חסר), הסכנה הגדולה במפגע התעסוקתי הזה היא לא במילים אלא במנגינה: כמי שמאמין בזכותם החוקית של עובדים להתאגד לבל ינוצלו, כואב לי שיפה בן דויד מוציאה שם רע לעבודה המאורגנת.

נכון - היא ממש לא היחידה, יש עוד ועדים גדולים וחזקים שהיו לגלמים שקמו על יוצריהם ונמצאים עם היד על השלטר, אבל בן דויד היא סמל לגישה הכוחנית של מי שהתבלבלו לגמרי וטועים לחשוב שהם כבר מזמן לא רק נציגי עובדים (בכירים ומכובדים ככל שיהיו) אלא אשכרה מנהלים את המדינה.

אני יודע שלדעה הזאת שותפים גם לא מעט אנשים בארגוני העובדים, כאלה שחושבים שעבודה מאורגנת טובה בונים ביחד עם המעסיקים השונים ואוחזים בנשק ההשבתה רק כאשר כלו כל הקצין.

במידה רבה ברור לי שזו דרכה של ההנהגה הנוכחית של ההסתדרות, ושל יו"ר ההסתדרות שמעדיף להגיע להסכמות (ע"ע עסקת החבילה) במקום לטפס על בריקדות, אבל לצערי (ולצערו) הוא לא יכול לצאת נגד ארגון עובדים עם כל כך הרבה חברים, הגם שאני בטוח שהוא ראה את המראות, שמע את הקולות, צפה מראש את התבוסה בבית הדין לעבודה (שעלולה להקרין גם על מאבקים שהוא בטוח בצדקתם, למשל זה של עובדי הנמלים) והתפוצץ אל מול המסך - כי בכל פעם שמאבק ברוטלי של יו"ר ועד חזק מגיע לפתחו של בית המשפט וסופג מהלומה, זה לא נזק רק לאותו ארגון, אלא לכלל העובדים המאורגנים.

במילים אחרות, דווקא מי שמחזיקים בערכים סוציאליסטים היו הראשונים להבין את הנזק שגרמה להם אמש יו"ר הסתדרות המורים.

שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון. שרי חינוך שבאו עם רעיונות נהדרים לרפורמות, התרסקו על המתרסים שהקימו ארגוני המורים(צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, עודד קרני)

המערכת המתוקצבת והעלובה ביותר בישראל

קשה לחתום את סקירת מופע האימים של נציגת המורים, מבלי לומר מילה על המערכת שהיא דמות מרכזית בה: המערכת חולה, אפילו רקובה. רמת הידע של התלמידים מעליבה, במבחני פיזה מתברר שילדי אומת הסטרטאפ גדלים להיות בורים ועמי ארצות, כשמי שמצליחים לנצח את השיטה הם רק אלה שלהוריהם יש די כסף כדי לממן מכיסם חינוך משלים או פרטי.

הוכחה לכך קיבלנו רק אמש, באותה מהדורת חדשות ממש, שהשוותה בין אחוז המתקבלים ליחידות סייבר מערי המרכז המבוססות כמו רמת השרון, רעננה, כפר סבא ועוד, לעומת יישובי הפריפריה. שלא תטעו: זה לא המוצא העדתי ואפילו לא הגיאוגרפיה, אלא רק העובדה שהמערכת בפריפריה היא כולה יפה בן דויד, בעוד שבמרכז המבוסס יותר מצליחים ההורים לתקן בכספם את נזקיה.

וזה לא שלא הכרנו שרי חינוך שרצו לחולל שינוי (מדובר במשרד הממשלתי עם התקציב הגדול ביותר!), אלא שכל רפורמה שחרטה על דגלה את "הטובים להוראה", שעיקרה העלאת דרישות הסף מהמורים, קיצור החופשות - וכל זאת תמורת תגמול נאה הרבה יותר מכפי שהם זוכים לו היום, נתקלה בחומה בצורה של ארגוני המורים השונים, שומרי החומות של הבינוניות (המילה הכי עדינה שיכולתי לחשוב עליה בנסיבות העניין) המקצועית של מערכת החינוך.

אז יפה בן דוד לא דואגת לבריאות המורים, לא דואגת לעבודה המאורגנת ולא דואגת לרמת ההשכלה של ילדינו. למה היא כן דואגת? כנראה רק לכבוד שלה.

ילדים שבים לבית הספר, חבל שדווקא מי שאומרה לייצג את ערכי החינוך בישראל, ניסתה לשלוח אותם הביתה(צילום: רויטרס)

יש גם מורים אחרים

אי אפשר לסיים את הביקורת על מי שהשביתה אמש שמחה של מדינה שלמה, בלי להזכיר שיש גם מורים אחרים: אנשים שבאים מאהבה, נותנים מעצמם ללא גבולות לתלמידי ישראל - ולא תאמינו - רובם זוכים לתמורה מהקהילה שמחבקת אותם בחזרה.

בבית הספר שבו לומדת בתי למשל, התקבלו היום המורים השבים מהבידוד כגיבורים, עם בראנץ' ופינוקים מטעם הנהגת ההורים (כן, כן, שוב אותם הורים שנאלצים לקנות בכסף את החינוך שיפה בן דויד מונעת מהילדים).

שלא לייחוס הם - שהגיעו היום לבית הספר מכוחם של צווים - אומרים על המזכ"לית ועל עסקניה, שמחזיקים בהם כבני ערובה, מלים קשות הרבה יותר מאלה שנכתבו כאן. שכן במידה רבה הצרה של כולנו היא הטרגדיה שלהם.

נותר רק לקוות שהאומיקרון אכן הולך ודועך, ושאת נזקי הקורונה נצליח בסוף לתקן. לעומת זאת, הנזקים שגורמת בן דוד - הן למערכת החינוך והן לזכויות העובדים בישראל, עלולים להיות בבחינת בכייה לדורות. נזקים ששום מתווה, זולת סגירת מערכת החינוך ופתיחתה מחדש, לא יוכל להם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully