לקרוא את ההודעה הנעלבת שהוציאה סיעת כחול לבן בכנסת - ולא להאמין: מעולם לא נערמה כמות כזאת של משפטי סרק בכדי להסתיר את המניע היחיד למרמור שאחז (הפעם) ביו"ר הסיעה, בני גנץ: השותפים שלו הבינו שהלבנת התוספת החריגה לשכר משרתי הקבוע, הנקראת "תוספת הרמטכ"ל", באקלים הציבורי הנוכחי, משולה להתאבדות פוליטית.
לגנותם של השותפים לממשלה המכונה "ממשלת השינוי", ייאמר שלא תמיד הם היו חדים עד כדי כך: רק לפני כמה חודשים הם העבירו את ההחלטה על ההלבנה של התוספת השערורייתית לשכר משרתי הקבוע. מדובר בתגמול פרטני שהפך לנורמה, לחלק מהתנאים שמקבלים גם מי שראויים להם יותר מכל, אבל הרבה יותר מכך - גם עשרות אלפי משרתי קבע שאינם כה חיוניים, אך למזלם מאוגדים בוועד העובדים הכי חזק במדינת ישראל (כלומר, הוא לא נקרא כך, אבל פועל כך הלכה למעשה).
הימים אז היו אחרים, גנץ נחשב לחוליה החלשה של הממשלה והיה צורך לקנות את תמיכתו, שהייתה עלולה להפילה לפני העברת התקציב. באותם ימים אפשר היה להעביר בממשלה גם החלטה להטיל חרם על אוקראינה בגלל תוקפנותה כלפי רוסיה של פוטין, רק כדי להציל את התקציב המתהווה - ובמשתמע גם את הרוטציה.
בנט הבין שהוא חייב לסתום את האף כדי להישאר ראש ממשלה, לפיד הבין שהוא חייב לעשות את אותו הדבר בדיוק אם הוא רוצה להיות ראש ממשלה. וליברמן, ריאלי מתמיד, הבין שהוא לא יכול להילחם ולנצח בכל החזיתות: גם כך הכרזת המלחמה על הלובי החקלאי (מלחמה שלמרבה הצער נראה שהוא מפסיד בה) תחייב אותו לרכז את רוב הכוחות שלו לגזרה אחת. כך עבר שוד המיליארדים בתמיכתו של גנץ ובהתעלמות של שותפיו לממשלה.
הודעה שכאילו נוסחה על ידי בן גביר
הנושא הוא בנפשו של גנץ, שכרמטכ"ל בדימוס מתנהג יותר כמו יו"ר ועד עובדים ופחות כמי שהתיימר, עד לא מזמן, להנהיג את מדינת ישראל, עד כדי כך - שההודעה שהוציא היום, כוללת גם את התלונה המדהימה לפיה הממשלה שהוא חבר בה נתמכת בידי גורמים אנטי ציוניים (מה הוא חשב עד היום, שמנסור עבאס היה בגולני?).
מה נגיד? בן גביר וסמוטריץ' לא היו מנסחים זאת טוב יותר. בהודעה של כחול לבן נאמר כמעט הכל: טרור, גרעין איראני, חוק הגיוס - עוד רגע היה גנץ מאשים את שותפיו בחפירה של מנהרה מעזה ללב תל אביב.
ושימו לב - כל זה לא על נושא עקרוני, מדיני, משהו שקשור באידיאולוגיה, אלא על כסף: מיליארדים שאזרחי ישראל הכורעים תחת יוקר המחיה התבקשו להעביר מכספם כדי לשפר עוד יותר את תנאי השירות השערורייתיים של חלק ממשרתי הקבע, פצצת זמן תקציבית שבניגוד לפצצת הגרעין האיראנית, תתפוצץ יום אחד בידינו או בידי ילדינו. הנה כי כן הוכיח רב אלוף במיל' בני גנץ באיזו מלחמה הוא נלחם (לשם שינוי - גם כדי לנסות ולנצח).
ומה אם תיפול הממשלה? שתיפול!
טור דעה דרכו להסתיים בנימה אישית - וזו שלי מבטאת את עמדתם של רבים שהאמינו בלב שלם שצו השעה הוא להרחיק את בנימין נתניהו מכס השלטון - והיו מוכנים ללא מעט פשרות אידיאולוגיות ולעצימת עיניים נוכח מחדלי הממשלה המכהנת.
יש בינינו לא מעטים שהמחלוקת העמוקה עם נתניהו וחבריו לא הפכה עבורם לשנאה, בטח לא לשנאה מעוורת כזאת שגורמת להכשיר כל שרץ, עד שיחליט הלה לפרוש או שיורשע בדין. ולפיכך: אשרור "תוספת הרמטכ"ל" במליאת הכנסת, בעידן שבו יוקר המחיה רובץ כעול על אזרחי ישראל, עשויה להיות בהחלט קו פרשת המים.
מה לנו כי נלין על שוחד, מרמה והפרת אמונים בעת ששוחד חוקי וגלוי ניתן על מגש של כסף - גם למי שמעולם לא היו ולא יהיו חלק ממנו?