וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

המערב לאוקראינה: העיקר שאצלנו לא תעלה האינפלציה

עודכן לאחרונה: 2.3.2022 / 11:58

הנאום לאומה של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, היה מופת של איך לדבר הרבה בלי להגיד דבר - וזה עוד טוב לעומת הגמגום של ממשלת ישראל. העולם שותק, גרסת הסנקציות הכלכליות

בווידאו: נאום מצב האומה של ביידן/צילום: רויטרס

נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, נשא אמש נאום תקיף נגד רוסה של פוטין. הוא לא איים עליה רק בסנקציות כלכליות, אלא גם במשפט ההיסטוריה. לדברי הנשיא האמריקאי, ההיסטוריה תשפוט לחומרה את רוסיה על תוקפנותה ותחשוף אותה בחולשתה, לעומת המערב המתחזק.

אלא שאוהדי כדורגל יודעים שברגע שמתחילים להיזכר ביציע על כוכבי עבר, סימן שהשחקנים על הדשא לא פוגעים - וזו בדיוק הפרספקטיבה לשפוט את תגובת ארה"ב ואירופה למתקפה הרוסית על אוקראינה: הרבה צעדים סימבולים, מעט צעדים שפוגעים בכלכלת רוסיה, בעיקר באזרחיה - ומעט מאוד צעדים שייגרמו לוולדימיר פוטין לחשב מסלול מחדש, אם בכלל. המלצה לצופים ולמאזינים: ככל שבמערב ידברו יותר על היסטוריה, כך יעשו פחות בשטח.

אזרחים אוקראינים זורקים בקבוקי תבערה על הכוחות הרוסים. רויטרס
אזרחי אוקראינה נזנחו לנפשם על ידי המערב. יותר מצעדים סימבוליים של הזדהות הם לא יקבלו/רויטרס

מיד נגיע להיסטוריה ולמשפטה, אבל קודם כל קצת פרקטיקה של מלחמה כלכלית: מהרגע הראשון היה ברור שבידי המערב, שהחליט שלא להתערב צבאית בעימות באוקראינה, נמצאים שני כלי נשק שפגיעתם רבה: הראשון הוא ניתוק רוסיה ממערכת התשלומים הבינלאומית, ה-SWIFT - מושג שרבים נתקלו בו בפעם הראשונה.

הנה הסבר קצר: מדינה שנותקה ממערכת התשלומים הבינלאומית משולה לאדם שחשבון הבנק שלו נחסם. היא יכולה לקדם עסקאות על בסיס מזומן או להסוות את מעורבותה בהן דרך צד ג'.

פוטין הכין את הקרקע גם לאפשרות כזאת - ויכול להשתמש בסין כדי להפחית את הפגיעה, אבל מאחר שאין ארוחות חינם, הוא ייאלץ לשלם לה "דמי סליקה", אולי לא בכסף, אבל בשווה הרבה כסף, למשל במוצרי נפט מוזלים.

בכך תימנע הכלכלה הסינית, שהחלה לאחרונה לנקוט במדיניות מרחיבה בעת שבה כל העולם מתכנס להעלאת רביות, מתופעת הלוואי (הכלכלית כמובן) הקשה ביותר של המלחמה: עליית מחירי הנפט, שהגיעו הבוקר כבר ליותר מ-110 דולר לחבית.

sheen-shitof

מאריכים את האקט

כך תשפרו את הביצועים וההנאה במיטה - עם מבצע בלעדי

בשיתוף "גברא"
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין חותם על המקטע הראשון של צינור הגז "כוח סיביר" שיעביר גז לסין. הכפר אוס חאטין, 1 בספטמבר 2014. רויטרס
כשפוטין פלש לקרים (2014), הוא מיהר לחתום עם סין על אספקת גז. גם הפעם הוא התכונן לבאות/רויטרס

אנרגיה שלילית

מה שמביא אותנו אל התחום הבא שבו יכול היה המערב להכאיב מאוד לפוטין, אולי אפילו עד כדי קריסת הדוקטרינה ההתקפית שלו: תחום האנרגיה.

חרם על הנפט והגז מתוצרת רוסיה היה מייקר עוד יותר את הנפט ומוצריו, בשיעור ניכר מעבר למה שכבר ראינו, אבל היה פוגע באופן דרמטי בכלכלה הרוסית.

ממש כמו מתקפה צבאית במלחמה, אין מהלך - אפילו הוא מהלך מנצח - ללא נפגעים: אירופה הייתה סובלת, ארצות הברית הייתה נפגעת, וכשכל זה קורה על רקע היחלשות הייצוא האירופי לרוסיה, עלייה של מחירי הדגנים, ובעיקר באווירה שהיא על סף סחרור אינפלציוני, הרי שההכנעה של פוטין הייתה עולה ביוקר.

נשיא רוסיה פוטין ונשיא סין שי ג'ינפינג בוולדיווסטוק, 11 בספטמבר 2018. AP
ולדימיר פוטין עם שי ג'ינפינג, מנהיגי רוסיה וסין בברית כלכלית, שעוד תעלה למערב הרבה יותר מאובדנה של אקוראינה/AP

עכשיו באים?

וכאן אנחנו מגיעים לשורה התחתונה של מדיניות ביידן, שמייצגת את התגובה הרפה של המערב נוכח התוקפנות הרוסית: מנהיגי המערב רואים את המחאה העממית ברחובותיהם, אבל מעדיפים להתמודד עמה באמצעים סימבוליים מאשר להתמודד עם מחאה כאשר יעלו המחירים והאינפלציה תוסיף להסתחרר.

לא בכדי חיכה פוטין עם הפלישה בדיוק לשלהי פברואר, כשהאינפלציה הופכת מקוריוז לסכנה של ממש וכאשר בחוץ עדיין קר מספיק (באירופה) כדי להזכיר להם מי מחזיק את ברז הגז.

במילים אחרות: אוקראינה - כמעט שכתבתי צ'כוסלובקיה - נזנחה לנפשה. תושבי אוקראינה שקורעים עתה בדים לרצועות וממלאים בבנזין בקבוקי שתייה ריקים, מתוך תקווה שההתנגדות העממית שלהם תקנה להם זמן שבסופו יתערב המערב - ולו באמצעות צעד כלכלי דרסטי - יכולים להחליט כבר עתה שהם ימותו על הגנת חירותם או ייכנעו למשעבד החדש-ישן, את עזרת המערב הם לא יקבלו.

מה כן יכול לגרום לארה"ב ולמדינות מערב אירופה להתעשת? אולי ההבנה כי לנגד עיניהם נרקם ציר כוחני רוסי-סיני, שפגיעתו העתידית תהיה רעה בהרבה מאשר הקרבת אוקראינה ב-2022, משל הייתה צ'כוסלובקיה של 1938.

אולי מחאה נרחבת שתבהיר למנהיגי המערב שהציבור לא יסבול את תגובתם הרפה ואולי מנהיג בעל שיעור קומה כווינסטון צ'רצ'יל בשעתו, שמבין שתגובה רפה נגד תוקפנות רק תגביר את תאבונו של התוקף.

נשיא אוקראינה, ולדימיר זלנסקי במהלך נאומו באו"ם 1 במרץ 2022. AP
נשיא אוקראינה, ולידמיר זלנסקי, נואם באו"ם בזום. בישראל שלחו את סגנית השגריר לנאום בשם ההתנגדות למתקפה הרוסית/AP

בינתיים בישראל

ישראל היא שחקן קטן מאוד בכל הקשור להפעלת לחץ כלכלי על רוסיה, לכן ניאלץ לסטות לרגע מהנתיב הכלכלי ולדבר על צדק.

עמדתה של ישראל, כאילו מדובר במשחק הוקי קרח ולא במלחמה בה נהרגים אנשים, היא מורכבת, מובנת - ועדיין מביישת כל אזרח ישראלי. כן, הרוסים קשורים לאיראנים, לסורים, לחיזבאללה ועוד. הם יכולים לגרום נזק לישראל, אבל ההנחה היא כי יעשו זאת בעתיד, בוודאי אם יגבר כוחם כתוצאה מההצלחה של תקיפה אוקראינה.

זאת ועוד, תגובה בינלאומית קשה נוכח תוקפנות כלפי השכנים, עלולה להינקט בעתיד גם נגד ישראל (על אף השוני בנסיבות כמובן, שוני שגלוי בעיקר לעיניים ישראליות. עבור צרכן הטלוויזיה במערב בית שנחרב בהפגזה בקייב או בעזה, ההבדל הוא מינורי).

וכן - הגענו לסיבה הכי לא נעימה: עשרות מיליארדי דולרים שמוחזקים בידי אוליגרכים רוסים שיש להם זיקה לישראל, שעשויים להיות מושקעים כאן או להיתפס בידי השלטונות הרוסיים. גם אלה מהווים שיקול עבור ממשלת ישראל, שבוחרת - מכל הסיבות הנכונות - להיות בצד הכי מגונה של ההיסטוריה.

במשך שנים היו כאן מי שטענו שהשוויצרים גרועים מהנאצים: האחרונים החזיקו באידיאולוגיה רצחנית, אבל הראשונים משכו בכתפיים נוכח עימות בין רוצח לקורבן - ושמרו על ניטרליות בשעה שלא הייתה כמוה לאבחנה בין טוב לרע. אפשר שהאמירה הזאת קצת קיצונית, אבל בכל מקרה: את אותו הדבר עושה ישראל עכשיו.

נוויל צ'מברליין. ויקיפדיה, מערכת וואלה! NEWS
נוויל צ'מברליין. ההיסטוריה שג'ו ביידן מייחל למשפטה, עוד תשים אותו ביחד עם ראש ממשלת בריטניה, ערב מלחמת העולם השנייה, על אותו ספסל נאשמים/מערכת וואלה! NEWS, ויקיפדיה

משפט ההיסטוריה

מי שחושב שפוטין נעלב משער של הטיימס בו הוא מתואר כהיטלר, או מהעובדה שהקבוצות הרוסיות עלולות להיות מודחות ממפעלי הספורט, טועה.

כי בינתיים קורסת אוקראינה אל מול הצבא החזק ביותר בעולם, בעוד שאר העולם מביט במחזה ואומר למותקפים שאין לו מה להציע להם דבר מלבד סימפטיה, או בתרגום חופשי של דברי ביידן, בנאום הרפה שלו לאומה: אנחנו מעדיפים שתאבדו את עצמאותכם ובלבד שמחיר הלחם בסופרמרקט אצלנו לא יעלה.


את מי תשפוט ההיסטוריה לחומרה? אפשר שיבוא יום והיא תשפוט את פוטין כהיטלר מודרני (ומי שמתקומם על עצם ההשוואה, אנא יזכור שב-1938 עדיין נחשב היטלר, בסך הכל, לביריון עם שיגעון גדלות), מה שבטוח, אם המערב לא יתעשת - והסיכוי לכך נראה כרגע נמוך מאוד, ויסכים לפגוע ברמת החיים שלו כדי להציל חיי חפים מפשע, סביר להניח שההיסטוריה עוד תזכור את ג'ו ביידן כנוויל צ'מברלין - אחד שהיה בטוח ש"הציל את השלום", בעודו דן, בתגובתו הרפה, עשרות מיליונים למוות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully