סבסוד, פיקוח על המחירים או פשוט לתת כסף?

ועדת הכלכלה התכנסה כדי לדון בסוגיה כאובה - האם המדינה צריכה לסבסד מזון לתינוקות או בשמם המקצועי תמ"ל, תרכובת מזון לתינוקות.

מחיר קופסה של תמ"ל נעה בין 60 ל-70 שקלים ברשתות המזון השונות ומאחר שמדובר במזון שהוא הכרחי לתינוקות ולא במצרך שהוא בגדר מותרות השאלה עלתה על שולחנה של הוועדה.

קופונים בישראל אינם פופולריים במיוחד, לא רק בכל הקשור לקניות אלא גם כסיוע לאוכלוסיות נזקקות. בשנות הצנע, בתחילת שנות החמישים, הונהג בישראל קיצוב מזון כנגד תלושים שהונפקו לכלל האוכלוסיה. בארה"ב למשל, מקובל להציע סיוע לאוכלוסיות חלשות באמצעות תלושים/קופונים המיועדים לכך.

כדי להבין יותר טוב איזו מדיניות כלכלית - ובאיזו שיטה - רצוי להחיל במקרה כזה, האם צריך לסבסד רת מחירי המזון לתינוקות, לפקח עליהם, או שאולי צריך לתת שוברים-קופונים לרכישת המזון? שוחחנו עם ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה ועם פרופ' ירון זליכה ראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו ויו"ר המפלגה הכלכלית.

"לא בטוח בכלל שכדאי להחיל מנגנונים מסובכים שיתנו הנחות או סבסוד". אומר שראל. "אתה יכול לתת למישהו מאה שקלים והוא ידע מה לעשות איתם, הוא יודע יותר טוב מהמדינה, זה כמובן בהנחה שמדובר באנשים אחראיים ולא כאלה שיעשו בכסף שימוש לא נכון ושהוא לא ילך למטרות אחרות, אבל אם מדובר במשפחה נורמטיבית שחשוב לה לתת את המשאבים לילדים אז הדרך הכי טובה לעזור לילדים זה בכסף, אם תיתן להם שירות שעולה מאה שקלים אז התועלת תהיה קטנה ממאה שקלים.

לסמן הוצאות בתלושי מזון כמו התוכנית של השר לשעבר אריה דרעי בקורונה זה שטות מוחלטת, התוכנית עולה למדינה הרבה יותר מהשווי של התלושים בגלל הבירוקרטיה והמכרזים ומי שמקבל את התלושים זה שווה לו פחות בגלל שיכול להוות שהוא לא צריך כרגע מזון אלא לתקן את האוטו, אז תן לו כסף."

מה לגבי סבסוד או פיקוח על המחיר?

"אלה שני דברים שונים. פיקוח על המחיר צריך להחיל רק במקרים כמו בחשמל שם יש מונופול טבעי שקשה לייצר לו תחרות בכל הנוגע להובלה והאספקה לבתים. בקיצור פיקוח צריך להחיל במקום בו אין אפשרות מעשית להכניס תחרות על המוצר שתוודא שהמחיר ירד לצרכן. במחיר החלב למשל לתנובה יש מונופול ולכן אין מנוס מפיקוח על המחיר אבל בגדול זו גישה בולשביקית שלא הצליחה כ"כ בברית המועצות ועל התמ"ל יש תחרות כפי שאנו יודעים כך שאין סיבה להטיל עלי המחיר פיקוח".

"לסבסד מוצרים שנחשבים לבסיסים זו שטות מוחלטת, אין בזה היגיון כלכלי. קח לדוגמה מוצרים כמו שמן לבישול ועוף, שהם ממש דברים בסיסיים הצריכה שלהם גבוהה יותר בעשירונים בעלי ההכנסות הגבוהות מאשר בעשירונים בעלי ההכנסות הנמוכות. צריכת מוצרי מזון בסיסים עולה עם העשירונים אין כמעט מוצרים, הצריכה של מוצרי מזון עולה עם ההכנסה. אני משער שגם רכישת מטרנה עולה עם ההכנסה מה שזה אומר שאם היית לוקח את הכסף של הסבסוד של המוצר ומחלק אותו באופן שווה בין הקבוצות באוכלוסייה השוויון שתשיג הרבה יותר טוב מסבסוד המוצר."

פרופ' ירון זליכה חושב אחרת: "המחקר האקדמי מראה שהתערבות גורם טיפולי שמבקר את התפתחות התינוקות בגיל צעיר עד גיל שנתיים מעניק תרומה משמעותית ומובהקת ליכולת ההשתכרות של הילדים בטווח ארוך.

הגורמים הסיבתיים שמעצבים את הקשר לא מספיק ברורים אך המחקר הוא חד משמעי שמעורבות ולו בהדרכה של האימהות יכולה לתת תרומה משמעותית להתפתחות בבגרות ולכן אם סבסוד של המזון כרוכה גם בחובה של מעקב אחר התפתחות הילדים בשנתיים הראשונות במסגרות של טיפת חלב אז אני מאד בעד, זה הוכח בספרות גמאד משמעותי במיוחד כמובן למשפחות עניות".

לא עדיף לתת להם כסף?

"גם כסף זה טוב. השאלה היא מה הם יעשו עם הכסף. אני רוצה שזה כסף שיגיע לתינוקות וישפר את התזונה שלהם. אם אתה תיתן כסף אולי הוא ילך למקום אחר. לתת כסף באופן ישיר זה כמו להגדיל את קצבאות ילדים זה אותו דבר וצריך לזכור שאנשים הם לא תמיד רציונליים בכל המקרים ולכן עדיף שהכסף ילך למטרה שלו. קשיי היום יום לא מאפשרים לפעול בצורה רציונלית מספיק טובה ולכן רציונליות היא פריבילגיה של אנשים מבוססים. דוגמה נוספת לכך היא החובה לחסוך לפנסיה".

סבסוד על מוצרים או פיקוח על מוצרים?

"אני בעד סבסוד המוצר בתלות במעקב אחר התפתחות הילד. אתה לא מקבל את הסבסוד סתם אתה מקבל את זה אחרי שאתה הולך לטיפת חלב לקבל הכוונה והדרכה, אחרת זה סתם. הממצאים הם חד משמעיים וחורזים על עצמם בלא מעט מחקרים ולכן אני בעד סבסוד למשפחות במצוקה אבל חייבים לקשור את זה במעקב בטיפת חלב מסודר".