בנק ישראל עשה היום את הצעד המתבקש והעלה את הרבית במשק ברבע אחוז, משיעור של 0.1% ל-0.35%.
אלא שעוד לא יבשה הדיו מעל הודעה זו והבנק מאותת, בתחזית שהוא מפרסם, כי הרבית במשק תוסיף לעלות עד לגובה של כ-1.5% (על פי חלק מהאנליסטים, שאינם חלק מבנק ישראל, אפשר שהשיעור יהיה אף גבוה במקצת).
כן מעריך הבנק כי האינפלציה בשנת 2022 תהיה בגובה של 3.6%, והצמיחה תעמוד על כ-5.5%.
לגבי 2023, הערכת הבנק המרכזי היא כי האינפלציה תרד לסביבות רמה של 2% בשנה. המשמעויות של הערכת הבנק היא כי אנו צפויים לעליות רבית נוספות כבר בחודשים הקרובים.
יש לציין כי מדובר בבשורה לא נעימה במיוחד לצרכני האשראי: מבעלי מסגרות גבוהות בחשבונות העובר ושב שלהם, נוטלי הלוואות לכל מטרה וכמובן - בעלי משכנתאות, שמחירן צפוי להתייקר מאוד כמעט בכל מסלול בו יבחר הלקוח.
המשמעות הכספית היא החזר חודשי גבוה יותר, החזר שנתי גבוה יותר - ובמשתמע על פני תקופת המשכנתא, תוספת של עשרות אלפי שקלים (ואף למעלה מכך) להחזר הכולל.
לאור המידע הזה, יתכן כי לבעלי משכנתאות שהם גם צרכני אשראי בגזרות אחרות של התנהלותם הכלכלית (הלוואות אחרות, מסגרת שנועדה להכיל את "המינוס" בחשבון, ליסינג לרכב ועוד), כדאי לחשוב על מיחזור המשכנתא או מעבר למסלול אחר של החזר הלוואה, כך שההחזרים החודשיים שלהם יתאמו את יכולתם הכלכלית, תחת שיעור הרבית החדש - או לפחות עד שזה ישוב לקטון.
רו"ח אמיר אייל, יו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי, אומר שאם הנגיד יחליט להעלות את הריבית כמה פעמים עד סוף השנה והיא תגיע לרמה של 1.5%, ישלם מי שלקח הלוואה של מיליון שקלים עוד 15,000 שקלים בשנה, וכאן עלולה להיווצר בעיה למי שאין לו מאיפה להחזיר את הכסף.
"גם על המינוס בבנק נשלם יותר", אומר אייל. "כשריבית הפריים עולה ועליה אנחנו משלמים עוד חמישה או שיש אחוזים, זה יכול להיות משמעותי. למי שיש חובות גדולים, זה אפילו יותר גרוע. הלוואה בכרטיסי אשראי לבעלי חובות יכולה גם להגיע ל- 12%.
בסופו של דבר יוצא שהריבית היא סוג של מס שנופל, בעיקר, על מעמד הביניים והמעמד הסוציואקונומי הנמוך שלוקח משכנתאות. הכוונה היא להקשות על הקונים לקנות בלי חשבון ולצנן את האינפלציה".