ממשלה יקרה, עם ביטחון אישי לא קונים בסופרמרקט

גל הפיגועים האחרון הסיט באופן טבעי את תשומת הלב של נבחרי הציבור אל הערוץ הביטחוני-מדיני, אלא שממש כמו עם המלחמה באוקראינה, ברגע שבו יתפזר העשן יגלו בממשלה שמי שבאמת מפחידה את האזרחים בישראל היא הקופה בסופרמרקט

14/04/2022

ביטחון אישי הוא מצרך חיוני, ולמרבה הצער חשו רבים מאזרחי ישראל שתחושת הביטחון בקרבם נפגעה. על הרקע הזה אפשר להבין מדוע ממשלת ישראל בחרה להעלות את הנושא על ראש דאגותיה. אלא שכמו שגורסת הפרסומת ההיא מתחום הרכב: זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי, במיוחד בחגי האביב, אלה שמשקפים תמיד את שמחת החיים של עם ישראל - מפסח, דרך יום העצמאות ועד לשבועות. חגים של משפחה ושל יציאה אל הטבע, זמן שמחתנו.

ברור שמי שחושש ללכת ברגל מהבית אל הסופרמרקט זקוק ל"עזרה ראשונה", אבל מהרגע שתשוב אליו תחושת הביטחון, יתברר לו שהחשבון בקופה אולי לא מאיים על חייו, אבל בהחלט מכריח אותו לשנות את אורח חייו ולהצטמצם דווקא במקום שהכי יקר לרובנו, עגלת הקניות.

תקציר הפרקים הקודמים, למי שלא צפה בעונה הקודמת של הריאליטי שבו כולנו משתתפים: "הישרדות כלכלית": סקר אחרי סקר מעיד שמה שמעניין את הישראלים באמת אינו משפט נתניהו או יחסי הכוחות במגזר בין מנסור עבאס לאיימן עודה, גם לא המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, אלא מה שקורה לשכר החודשי שלו כשהוא פוגש את ההוצאות.

עוד בוואלה!

צפו: איך להפוך את ארוחת הערב עם הילדים לפעילות חוויתית?

בשיתוף חברת גליל
ככה נראתה התגובה בפעם הקודמת שבה הממשלה הבינה באיחור מה באמת מעניין אותנו(צילום: עיבוד תמונה, עמוס בן גרשום, לשכת העיתונות הממשלתית)

כרגיל, השרים הם האחרונים לזהות

ממשלת ישראל מצידה לא קוראת נכונה את הכתובת על הקיר ומופתעת: איך הציבור לא משתעבד לסדר היום התקשורתי שמחבב כל כך פוליטיקאים ואלופים במיל'? אבל הציבור הלא ממושמע - בשלו.

לקראת סוף העונה הקודמת, התערבה ההפקה, כלומר הממשלה בנעשה: שר האוצר ושרת הכלכלה שיגרו מכתבים זועמים ליצרני המזון וליבואנים והזהירו אותם לבל יעלו מחירים. למכתב לכשעצמו לא היה כמובן ערך: רשאי כל יצרן ויבואן, קל וחומר קמעונאי, לדרוש כל מחיר שיחפוץ בו והמשפט היחיד שייאלץ לעמוד בו הוא משפט הציבור.

רק שמכתב השרים היה מלווה גם באיום מוסווה: זכותכם להתעלם מאתנו, אבל לנו יש כלים שיגרמו לכם לסבול כהוגן, למשל המרצת רשות התחרות לחקור סוגיות של תיאום מחירים, הכרזה על יצרן או יבואן כמונופול ועוד.

ליצרנים וליבואנים היה נוח להצטייר כמי שנענים לדרישות השרים: הם ידעו שהקמעונאים יספגו את רוב עליות המחירים, באשר אף אחד מהם לא רוצה להצטייר כיקרן יותר ממתחרהו, בוודאי לא ערב הפסח בו כולנו משווים ומודדים מי מציג את הסל הזול ביותר.

זוכרים את בלימת ההתייקרויות מלפני כשלושה חודשים? מסתבר שהיא מחכה לנו אחרי פסח(צילום: ShutterStock)

הבעיה היא שלכל פסח יש מוצאי חג שני - והחל מיום ראשון שלאחר החג, אנו צפויים להתמודד עם המשמעות האמיתית של עליית המחירים.

הערה זוטא: בפרק הלקט של הסדרה "הישרדות כלכלית" אפשר לאגד את כל הנהי של היבואנים והיצרנים על עליית מחירי הסחורות בחו"ל, עליית מחירי חומרי הגלם ועלויות השינוע שהרקיעו שחקים. יאמר מיד - מדובר באמת, אבל לא בכל האמת: שולי הרווח של רובם מאפשרים בהחלט שחיקה מסוימת ברווחיות בכדי שלא להכביד על הציבור.

צריכים לקחת פה הפסקה לרגע ולומר שהממשלה נמצאת בסד לא קטן - והכוונה אינה לרצון לפייס את חברי ימינה לבל יילכו אחרי עידית סילמן: האינפלציה בעולם גואה, נזקי הקורונה עדיין עמנו, בעיקר בכל הקשור לתהליכים גלובליים והפלישה הרוסית לאוקראינה כבר משפיעה על הסחר הבינלאומי, בעיקר על שוק האנרגיה ומחירי התבואות (צפו לעלייה של עשרות אחוזים במחירי מוצרי הבצקים למיניהם לאחר הפסח!).

אלא שזאת בדיוק הממשלה שהתחייבה לשים את כיסו של האזרח לנגד עיניה: ממשל ריקי כהן מחדרה שסימל את תחילת דרכו הפוליטית של ראש הממשלה החליפי ועד ל"לא פרנסה, לא מעניין" של ראש הממשלה המכהן. יתרה מזאת: מה הטעם בממשלה שמעצם מרכיביה נכפה עליה שיתוק מדיני, אם אינה מסוגלת לדאוג לרווחת האזרחים, תחום שבו אין "שטחים תמורת שלום"?

בחזרה אל ההפקה: בפעם הקודמת שבה ממשלת ישראל הופתעה ממידת תשומת הלב שמקדישים האזרחים שאינם מתפרנסים מהקופה הציבורית, לעגלת הקניות שלהם, היא עסקה בדברים העומדים ברומו של עולם, לפחות לפי תפיסתה. ההלם שתקף אותה כשגילתה שאנשים מעדיפים מבצע טוב בסופר על פני תהליך מדיני מחד או סיפוח מאידך, היה מוחלט - והרי במשך שנים הרגילו אותנו לכך שהשיח המדיני הוא החשוב.

שר האוצר ושר החקלאות, מעבירים צעדים מבורכים, אבל לא מספיקים(צילום: ראובן קסטרו)

להיערך לפגיוע צרכני

רק שהציבור, כך נדמה, התבגר הרבה לפני הממשלה. היחיד שאולי מבין זאת, גם מפני שהנושא נמצא בשטח השיפוט שלו הוא שר האוצר, אביגדור ליברמן: רק השבוע הוא הוביל בוועדת הכלכלה את הצעד שהיתרגם לירידה של חצי שקל במחיר ליטר בנזין, זאת לאחר שכפה חלקים מהרפורמה המתוכננת בחקלאות על ראש הלובי החקלאי החזק בדרך של צווים (ביחד עם שר החקלאות עודד פורר).

ההוזלה בדלק היא מיידית, אך לא מספקת לאור העליות הגדולות במחירו בחודשים האחרונים. הרפורמה בחקלאות, על אף המחאה הפופוליסטית כנגדה, היא מבורכת - והוא הדין גם בנוגע להפחתות מכס אחרות שנועדו להגביר את התחרות. אלה צעדים טובים, אך לא מספקים, כי עדיין ישראל היא גן עדן למונופולים וליבואנים רשמיים, מתחום הרכב ועד לקוטג', דרך כמעט כל תחום צרכני.

גל טרור תופס מטבע הדברים את מלוא תשומת הלב, באשר אין תחליף לתחושת הביטחון האישית. אבל נדמה שהפגרה הארוכה גורמת שוב לשרים להתבשם בחגיגיות האביב במקום לדאוג מהיום שאחרי, זה שבו יתברר שלא רק הפיגועים בבאר שבע, חדרה, בני ברק ותל אביב תפסו אותה לא מוכנה, אלא גם הפיגוע הצרכני (בהשאלה כמובן) שמשחר לפתחנו-פתחה מיד בפרק הבכורה של העונה החדשה, זו שתחל יום לאחר הפסח - עת יפגשו הישראלים את יוקר המחיה כפי שלא פגשו בו מעולם.

ממשלה חפצת חיים מוכרחה להקדים תרופה למכה, שלא תגידו שלא הזהרנו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully