וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מחדל הסלמונלה בשוקולד: אם כולם בסדר, איך זה שהצרכן נפגע?

עודכן לאחרונה: 26.4.2022 / 11:58

משרד הבריאות מיהר לגבות את שטראוס, למרות שחלף שבוע בין הידיעה על חשש להימצאות סלמונלה בשוקולד לבין ההודעה לציבור. בכך הוא חשף נוהל בעייתי של בדיקה, דיווח ופיקוח, שנמצאים כולם באחריותו. האם השר שמיהר לקחת קרדיט על הורדת המסכות, ימהר גם לשאת באחריות למחדל?

בווידאו: מנהלת שרותי המזון במשרד הבריאות מתייחסת לפרשת הסלמונלה בשוקולד של שטראוס/מערכת וואלה!

בשעה שנכתב הטור הזה, התגלה מקרה ראשון של חשד לתחלואה עקב הימצאות חיידקי סלמונלה במוצרי שטראוס. אם אכן יתברר שהידיעה נכונה, הרי שהאחריות רובצת לא רק על היצרן הגדול בענף, אלא גם על המשרד שאמור לשמור על הבריאות של כולנו, משרד הבריאות, שבעודו עסוק בשאלה הרת הגורל האם להפסיק את בדיקות הקורונה בנתב"ג (שעד כה לא מנעו התפשטות של וריאנטים חדשים מלעלות לישראל), מזניח, ממש כך, את בריאות הציבור.

נתחיל בעבריין המקורי, חיידק הסלמונלה. זה מצוי בלא מעט מוצרי מזון ונחשב למסוכן במיוחד כשמדובר במוצרים מן החי כמו בשר, דגים וביצים. הימצאותו במרכיבים אחרים בתעשיית המזון היא לרוב מסוכנת פחות, אבל גם "טריקית" הרבה יותר: בעוד הרעלת מזון מן החי היא ברורה ומיידית, פגיעה כתוצאה מחשיפה לסלמונלה במוצרי מזון אחרים יכולה להתגלות זמן רב לאחר צריכת המוצר החשוד כנגוע.

זמן הוא בהחלט מרכיב קריטי להבנת הפרשה הנוכחית: חברת שטראוס (בשבתה כשטראוס-עלית) הכריזה כי פעלה לפי נהלי משרד הבריאות הנוגעים ליידוע הציבור בדבר מוצרי מזון חשודים. במשרד הבריאות, שלא כהרגלם, הזדרזו לגבות את היצרן עד שעצם מהירות התגובה (המאוד לא אופיינית, זאת יודע כל מי שביקש אי פעם תגובה ממשרד הבריאות) העלתה את החשד שמתמקד בשאלה - על מי הם מגינים בעצם?

מיד נחזור לשאלה המסקרנת, אבל אחרי שהכרנו מעט את הסלמונלה, הבה נכיר את נהלי הבדיקה, הן של היצרנים והן של משרד הבריאות.

חשד למקרה ראשון של תחלואה בעקבות צריכת שוקולד

בווידאו: חשד ראשון להידבקות בסלמונלה כתוצאה מאכילת שוקולד של שטראוס/דוברות אסותא

למה לא ליידע מראש את הציבור?

הפיקוח על ייצור מוצרי מזון בישראל, כמו ברוב מדינות העולם המערבי, הוא הדוק: המפעלים נתבעים ולעיתים קרובות אף יוזמים בעצמם בדיקות מחמירות שאמורות לאתר של חריגה מהטווח המותר של הימצאות רכיבים שונים במזון. הדגימות נשלחות למעבדה, הממצאים מתקבלים, מפוענחים - ולעיתים עובר זמן רב, ימים רבים, עד שהאזהרה מגיעה אל ציבור הצרכנים, אם בכלל.

המשמעות המיידית היא שבמקרים רבים, רבים מדי, של חשד למזון מזוהם, מתבצע הריקול (הכרזה על איסוף המוצרים) לאחר שהלקוחות כבר צרכו אותם, כמו במקרה הנוכחי של שטראוס, בו נאספים מהמדפים מוצרים שיוצרו כבר לפני חודשיים ומעלה - טווח זמנים בו מי שרכש, למשל, חטיף "פסק זמן" בפיצוציה, כבר אכל אותו - ובמקרה דנן, אולי אף "אכל אותה".

במילים אחרות: זמן רב מדי חולף בין רגע הייצור לאיתור תקלות ובעיות, שלא לדבר על האזהרה לציבור והאיסוף מהמדפים. לרוב מה שקורה הוא שנשלח מכתב, על פי הפרוטוקול, שמפרט לקמעונאים את שם המוצג, מספר האצווה, תאריך הייצור ותאריך פג תוקף - וקורא להם להסיר את המוצר מהמדפים.

במקרה של מוצרים שנמכרים במגוון רחב של נקודות קצה, כמו חטיפי שוקולד שנמצאים לא רק בסופרמרקט אלא גם במכולות, חנויות נוחות, בסיסי צה"ל ואפילו במכונות מכירה אוטומטיות, אפשר להניח שחולף זמן רב עוד יותר עד להגעה, אם בכלל, לכלל נקודות המכירה.

וכיוון שכך הוא הדבר, למה בכלל להצמיד את האזהרה לציבור לריקול? מדוע אי אפשר היה לשחרר את האזהרה לידיעת הציבור עם רגע גילוי הסכנה וצריך לחכות לאיסוף (שבמקרה של חטיפי שוקולד הוא קשה מאוד עד בלתי אפשרי)?

sheen-shitof

שדרגו את הביצועים

הארכת משך האקט ושיפור ההנאה במיטה - במבצע מיוחד

בשיתוף "גברא"
שוקולד פרה. ראובן קסטרו
אחד ממותגי השוקולד האהובים על הישראלים. האם צרכנו ממנו בזמן שכל הגורמים האחראים ידעו שמדובר במוצר חשוד?/ראובן קסטרו

יש דיווח, אבל אין פיקוח

אלא שגם אז, תלויה בריאות הציבור ברצונם הטוב של המשווקים והמוכרים השונים. איך זה קורה? האמינו או לא, אבל למשרד הבריאות אין יחידת פיקוח שתפקידה לוודא שהמוצרים החשודים אכן הוסרו מהמדפים.

יתרה מזאת: במקרה של שטראוס, מוצרי השוקולד (והמוצרים הנלווים המכילים שוקולד כמו חלק ממעדני חלב והגלידות) החשודים החלו להיאסף מהמדפים רק כחלוף ימים ארוכים מאז נודע על הסכנה האפשרית, ימי חול המועד, חג שני של פסח וסופשבוע ארוך במיוחד, במהלכו - אפשר להניח בוודאות - צרכו מאות אלפי ישראלים את המוצרים החשודים כי הם מכילים סלמונלה.

זה המקום להזכיר את מה שכבר נכתב: בניגוד להרעלת מזון או קלקול קיבה "רגילים", שבעקבותיהם אנו רגילים להאשים את דוכן המזון המהיר שבו סעדנו בצהרים, פגיעה של סלמונלה שנמצאת בחלק ממוצרי המדף, עלולה להתגלות רק אחרי זמן רב מרגע הצריכה. כלומר - לזמן יש פה משמעות שלפחות תיאורטית, עלולה להיות קריטית.

הייתם מצפים ממשרד הבריאות להפנות את האצבע המאשימה ליצרן, אבל במקרה של שטראוס הוא מיהר להתייצב לצידו, תוך אישור הודעת החברה לפיה המידע נמסר לציבור על פי כל הנהלים והכללים המחייבים. ומכיוון שכך, הבעיה היא בנהלים - כלומר במי שכותבים אותם ובמי שאחראים על יישומם בשטח, משרד הבריאות.

שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ״ל המשר,  נחמן אש מציג חוזר מנכ״ל חדש בנושא איסור מתן ״טיפולים״  להמרת זהות מגדרית ונטייה מינית. אבשלום ששוני, מעריב
שר הבריאות, ניצן הורוביץ. מיהר לקחת קרדיט על הורדת המסכות, קצת פחות על המחדל שמנע מהציבור מידע חיוני על הסלמונלה/מעריב, אבשלום ששוני

הורוביץ, קח אחריות!

המשרד שאמור להגן עלינו ממחלות ושבעצתו הותקנו כל הגבלות הקורונה שהצרו את צעדינו בשנתיים האחרונות (ולמען הסר ספק, כמעט כולם התגלו כחיוניים), מזניח את בריאות הציבור, ממש כך, כשמדובר במקרים עם פרופיל תקשורתי קצת פחות גבוה, כזה שלא מחייב מסיבת עיתונאים יומית בהשתתפות בכירי המשרד, שלא לדבר על השר הממונה.

אין פיקוח, אין אכיפה - וכפועל יוצא: בריאות צרכני המזון בישראל (כלומר, כולנו) מופקרת לחסדיו של היצרן.

חייבים לומר: אין יצרן שמשווק בכוונה תחילה מוצר פגום בריאותית, שהרי במקרה של תחלואה הוא יהיה הנפגע העיקרי, ושמום כך יש לו אינטרס ברור להחמיר עם עצמו. ועדיין, קשה להשתחרר מהתחושה שמי שאמור להגן עלינו מפני תקלות חמורות, לא רק שנרדם בשמירה, אלא אפילו לא טרח להתייצב למשמרתו מלכתחילה!

שר הבריאות, ניצן הורוביץ, מיהר לקחת קרדיט על הניצחון (הזמני?) על הקורונה, עם ההחלטה על הורדת המסכות. האם יגלה אומץ לב ציבורי וייקח אחריות על השבוע שחלף מרגע הידיעה על הימצאות אפשרית של סלמונלה במוצרי המזון הפופולריים ביותר בישראל לבין הרגע שבו נודע לציבור - על פי כל הנהלים הנפלאים שגיבש משרדו - דבר הסכנה?

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully