הרבה צדקנות השתרבבה למילים שנאמרו על חשיפת חשבון הוצאות המזון של משפחת בנט.
אלא שבניגוד לשני הקולות הרגילים שאנו רגילים להאזין להם במקרים כאלה: אנשי רק ביבי שסבורים שכל הוצאה מותרת למלך ישראל - תואר שרק במקרה בנט הצליח לחטוף לזמן קצר, ולעומתם אנשי רק לא ביבי שבטוחים שאסור לבקר את בנט, פן יגרום הדבר לחזרתו של מי שמוחזק בעיניהם כאחראי לכל בעיה - לשני אלה, קול א' וקול ב' של השיח התקשורתי, הסתנן הפעם קול חדש: ספק טהרנים, ספק תומכים מתוחכמים יותר של אחד משני הקולות דלעיל - ומה שבטוח, דמגוגים, אם לא מטומטמים גמורים.
אם למקד את טענות אנשי הזרם החדש, הרי שהם מתמצות בכך שעתה, כשראש הממשלה יודע שחלק מההטבות הניתנות לו עם הג'וב עלולות להילקח ממנו (או לפחות לעמוד לביקורת ציבורית נוקבת), ירחיק הדבר את מי שידם אינם משגת מהתמודדות על התפקיד. "מעכשיו רק עשירים יוכלו להיות פה ראשי ממשלה!" זעקו המוחים. האמנם?
אחלה ג'וב, ראש ממשלה
בואו ונתחיל והעובדות: שכר של ראש ממשלה בישראל עומד על כ-50 אלף שקל לחודש. עוד לפני שהגענו להוצאות הבית והמשפחה, יש לראש הממשלה הטבות נוספות בדמות מימון מלא של כל ההוצאות הקשורות בעבודתו, לרבות תחבורה, תקשורת ועוד. במקביל הוא עשוי ליהנות גם מתקציבים אחרים, למשל מתוקף היותו חבר כנסת ועוד. חלק מהתנאים יעמדו לרשותו לכל חייו.
עכשיו הזמן להזכיר לקוראים שהדיון עסק בהוצאות הישירות של משפחת ראש הממשלה, שלא במסגרת מילוי תפקידה: סופרמרקט, מעדניות, משלוחים ועוד (מזכיר קצת את פרשת "החמגשיות" בימי קודמו בתפקיד).
עכשיו, תסלחו לי על השאלה החוצפנית, אבל כמה אתם מביאים הביתה בכל חודש? מבלי לחכות לתשובה, אני מניח שרוב הקוראים הנכבדים (ובמקרה דנן גם הכותב) מרוויחים פחות. אני אפילו לא צריך להתאמץ כדי לדעת. השכר הממוצע במשק הוא בין 11 ל-12 אלף שקלים ברוטו בחודש, ללא שום החזר הוצאות.
אפילו אם שפר עליכם גורלכם המקצועי ואתם מועסקים באחת מחברות ההייטק, הרי שהשכר הממוצע שם נושק בקושי ל-25,000 שקל, מחצית משכרם החודשי של מי שעסקנותם-אומנותם: ח"כים, שרים וכמובן - ראשי ממשלה בישראל (שנהנים כאמור מחבילת הטבות, כולל כאלה שיימשכו לכל חייהם, גם שנים רבות אחרי שיחדלו לכהן).
האם אנחנו, שבערך 99% מאתנו מרוויחים פחות מראש הממשלה, לא משלמים בעצמנו על הקניות בסופרמרקט או על הפיצה והסושי שאנו מאפשרים לילדים להזמין מדי פעם?
איך נולד הקשקוש הזה לפיו ראש ממשלה בישראל זכאי למימון מלא של הוצאות משפחתו, גם כאלה שאין להן שום קשר למילוי תפקידו הציבורי?
לא צריך להיות בגין או בן גוריון
זאת ועוד - גם כשמביטים על רשימת ראשי הממשלה בעבר, קשה שלא לחלק אותה לשני מחנות עיקריים: בן גוריון בצריף, גולדה במטבחון, בגין בדירתו הצנועה ואחרים - אידיאליסטים שכסף לא עניין אותם כלל, ולכאלה שידעו לעשות לביתם גם ללא קשר לכהונתם, בין אם כתוצאה מעסקים, צבירת רכוש, פנסיה של גנרלים במיל' ועוד: רבין, נתניהו, ברק, שרון ואולמרט.
חלילה לי לתבוע מנבחרי הדור הזה את הסגפנות הבן-גוריונית או הבגינית, אדרבא - שייעשו לביתם ויצליחו, אבל המחשבה לפיה נכונותם לכהן בתפקיד הרם קשורה לזהות הגורם שישלם על הקוטג' והביצים שבמקרר או על הפיצה של הילדים, היא ממש זילות המושג "ראש ממשלת ישראל".
בכל מקרה, כדאי להזכיר, כדי לנצח בפריימריז או להקים מפלגה ולהיבחר לראשות הממשלה, צריך להיות לפחות בעל גישה לאמצעים מרובים, בין אם מהון אישי או מתרומות.
אפשר כמובן לנהל ויכוח האם ראש ממשלה בישראל צריך להרוויח מיליון שקל לחודש או אפילו לא שקל אחד (יש נימוקים טובים הן לזה והן לזה), אבל מה שבטוח - גובה שכרו אינו מהווה שום אינדיקציה לזהותו.
מי משלם על הפיצה של הילדים שלכם?
ועכשיו, גם משהו לעצם העניין: גם אם ייקבע לראש הממשלה שכר כפול מכפי שהוא היום, נניח 100 אלף שקל לחודש. צריך להפסיק עם המנהג הנפסד של מימון הוצאות משפחתו, בטח כשהוא קורא לאזרחי ישראל להדק את החגורה, בעוד המקרר שלו מתמלא מעצמו.
אם הוא עשיר מופלג כברק, בנט או נתניהו - הוא בוודאי יכול לדאוג לזה מהונו האישי. גם אם לא - שכר של 50,000 שקל לחודש צריך להספיק לו בהחלט. עובדה: רובנו עושה את זה בפחות ממחצית השכר.