כנפי היונה ואפקט הפרפר: הסלמונלה של שטראוס והפנסיה שלנו

אם הייתם בטוחים שהמשבר בשטראוס נוגע לנו בבטן, תחשבו שוב. בדרך כלל כאב בטן עובר אחרי כמה ימים, עם טיפול או בלעדיו, אבל כשמניית שטראוס צונחת, לוקח לה הרבה זמן כדי להתאושש. ובדרך כולנו נפגעים.

חלק מגולשי וואלה שצפו במסיבת העיתונאים שכינסה שטראוס, שמחו לאדם של העשירים שקיבלו מכה בארנק. בין הטוקבקים היו לא מעט שצהלו במפלתם של בעלת ויו"ר שטראוס ובכירי החברה, אבל זה המקום להסביר, את הקשר ההדוק בין המכה הקלה שהם חטפו, לחור שנפער בכיס של כולנו, בעקבות הריקול הגדול ביותר בתולדות המדינה. אם לתמצת במשט אחד, אלה לא העשירים נדפקים, אלא, שוב, אנחנו.

מניית שטראוס, חברת המזון הגדולה בישראל, הכוללת, בין היתר, את שטראוס ישראל, שטראוס קפה, חברות הסלטים סברה ואובלה הבינלאומיות, ושטראוס מים, נסחרת בבורסה הישראלית בשווי של כתשעה מיליארד שקלים.

בגלל שמדובר בחברה מבוססת, ששולטת כמעט בכל קטגוריה שבה היא נמצאת, מנהלי קרנות הפנסיה, ההשתלמות וקופות הגמל, רואים בה מניה אטרקטיבית וסולידית ובוחרים להשקיע בה את כספי החסכונות שלנו.

כשפרץ המשבר והמניה ירדה, נשאר לנו פחות כסף שנצטרך מאוד כשנצא לפנסיה או שחלילה נזדקק לו בעת צרה. אז נכון, ההכנסות של שטראוס יפגעו בכמה מאות מיליונים, אבל ההשפעה הריאלית על עופרה שטראוס, הבעלים ויו"ר הדירקטוריון, לא תורגש, בעוד לנחמה ממטולה, שהייתה בטוחה שהקשר היחיד שלה לחברה הוא השוקולד של עלית היא קונה לילדים מדי פעם, יהיה פחות כסף לחיות ממנו בזקנתה.

הנושא עלה בעקבות שאלה שהפנה וואלה במסיבת העיתונאים לגבי מידת האחריות של המנהלים הבכירים בחברה למשבר, שהרי הוא פרץ במשמרת שלהם, והאם יהיו פיטורים בעתיד. עופרה שטראוס השיבה, שאין כוונה לפטר אף אחד, כי אלה שמעורבים בתהליכים שהביאו לריקול, אותו שיפוץ שככל הנראה לא נעשה על פי הסטנדרטים התברואתיים הנדרשים ויונים שעברו להתגורר במפעל, הם אותם האנשים שהביאו להצלחת החברה ולעלייה בערך מניותיה.

בסופו של דבר, גם כאן - הכל אנשים. המשבר הבריאותי של גילוי הסלמונלה בשוקולד הנוזלי, שעבר מהר מאוד למישור העסקי, כשהמפעל בנוף הגליל נסגר על ידי החברה, רשימת המוצרים התארכה גם לממתקים אחרים, המסחר במניה נעצר, ותקן האיכות של שטראוס נשלל לשלושה חודשים על ידי משרד הבריאות - הופך עם חלוף הזמן גם למשבר ניהולי.

לוואלה נודע שמאחורי הקלעים נאמרו דברים קשים. באחת מישיבות החירום שהתכנסו אחרי גילוי הדגימות הנגועות בסלמונלה, שבישיבה פנימית זעמה היו"ר על הנשיא והמנכ"ל ותבעה לדעת איך ניהל את ראשית המשבר בצורה מרושלת כל כך.

בר דעה בן 69, אחד האנשים המנוסים, הוותיקים והמוערכים בשוק המזון, התחיל לעבוד בעלית בשנת 1996 כמנהל המכירות והלוגיסטיקה, הוביל את המיזוג בין שטראוס לעלית וב- 2018, לאחר פרישתו של גדי לסין, מונה לנשיא ומנכ"ל שטראוס גרופ. הוא מי שמנהל את המשבר, למרות שאייל דרור, מנכ"ל שטראוס ישראל, נשלח לעמוד בפרונט, מה שזכה לביקורת נוקבת.

יש לציין שבשטראוס הכחישו נמרצות את המידע דלעיל, אבל גם אם חשוב להם עתה להציג חזית אחידה שבה כולם מגבים את כולם - בעלי המניות את נשיא הקבוצה - והוא את מנכ"ל החברה וכך הלאה, שהרי יש נזק דחוף שצריך לתקן במהירות שיא, יגיע גם יום החשבון האישי.

כבר למדנו איך הדברים עובדים בחברות ציבוריות גדולות: בסוף כל משבר מחכה למישהו מהמנהלים שעון רולקס עם הקדשה אישית ומילים חמות על פועלו - ככה כולם נראים טוב יותר. ההימור שלנו: גם בשטראוס יחלקו מחמאות עד שיגיע שלב הסקת המסקנות האישיות, עכשיו צריך את כולם מחויבים ורצוי גם מחויכים.

אגב, בכלל לא בטוח שלטווח הארוך ייגרם לשטראוס נזק: החברה חזקה דיה בכדי לשרוד את המשבר הנוכחי, הממתקים מהווים אמנם כ-30% מפעילותה, שזה המון, אבל עיקר העשייה נמצא בסגמנטים אחרים ובכלל, כולנו זוכרים את תנובה ומשבר הסיליקון בחלב: זה כואב בהתחלה, אבל בסוף המספרים מתיישרים ומסתדרים והמשבר הופך לפולקלור: קצת כמו להיזכר ממרחק השנים במ"כ שהשאיר אותך שבת בטירונות - משהו שבאותו רגע נראה כמו סוף העולם ועם הזמן הפך למורשת קרב.

אז אנא אל תטעו: מה שהחל כמשק כנפי יונה מעל קו הייצור של השוקולד הנוזלי הפך לרפרוף של (אפקט) הפרפר: הסלמונלה הגיעה לבורסה, שבה אנחנו מחזיקים במניות שטראוס באמצעות קרנות הפנסיה שלנו. לכן, מי שמיהר כל כך לשמוח לאדם של העשירים ש"נדפקו", לא הבין שהבדיחה היא בעצם, שוב, עלינו.