שלום לך, מיתון: סקירה כלכלית עולמית

הקורלציה המסורתית בין אגרות החוב והמניות נצפתה בשבוע שעבר כאשר שווקי המניות ירדו (מדד האס אנד פי 500 רשם ירידה של 2.2%) ושווקי אגרות החוב רשמו עליות(תשואת אגרת החוב הממשלתית של ארצות הברית ירדה ב-32 נקודות בסיס), במה שהיה שבוע טיפוסי של ריסק אוף. החששות מפני הצמיחה עקפו את החשש מפני האינפלציה (שיעור האינפלציה החזוי 5 שנים קדימה נמצא ברמתו הנמוכה ביותר מאז תחילת השנה) עם עליית הסיכויים למיתון בארצות הברית בטווח הקצר והבינוני.

לאור הסנטימנט השלילי, גם מחירי הנפט ירדו מהשיא האחרון שלהם (מחיר חבית מסוג ברנט נסחר כעת במחיר של 112 דולר). שווקי האנרגיה באירופה ממשיכים לתמחר הפרעות משמעותיות בצד ההיצע מצד רוסיה (מחיר הגז הטבעי שנה קדימה בהולנד נסחר סביב רמות השיא). במהלך השבוע, הפרוטוקולים האחרונים של ישיבת הפד ונתוני אינפלציה בסין יהיו אירועי מפתח שהמשקיעים יישאו את עיניהם אליהם.

הכלכלה הגלובלית חווה כעת מומנטום שלילי. הסיבות להאטה (שווקי אנרגיה צפופים, הפרעות בשרשראות אספקה, קורונה, פעילות בנקים מרכזיים) הן רבות וניתן להוסיף לרשימה גם אי וודאות להתאוששות הכלכלית השברירית שנרשמה בעולם.

הנתונים הכלכליים האחרונים בנוגע לביטחון העסקים בארצות הברית ואירופה אכזבו, כאשר גם ביטחון הצרכנים המשיך להידרדר לאור האינפלציה הגבוהה והשחיקה בכוח הקניה של הצרכנים. עם הצמיחה הנמוכה שמתקרבת לגבול האפס, ההסתברות למיתון עלתה גם היא. הסיבה העיקרית כי אנו צופים כעת מיתון מתון בארצות הברית, כאשר התחזיות לצמיחה עתידית הם נמוכות, היא האינפלציה הגבוהה המתמשכת והנחישות של הפד להילחם בה (יושב ראש הפד פאואל: המחויבות של הפד להילחם באינפלציה היא ללא תנאים). כאשר כל מה שנראה שמדברים עליו בימים אלה היא אינפלציה, במיוחד לקראת בחירות האמצע, קובעי המדיניות המוניטרית צפויים להיצמד לתוכנית שלהם. אנו מצפים כי הפד יספק את רוב הצמצום המוניטרי שהשווקים מתמחרים עד סוף השנה על מנת שהפד סוף סוף יקדים את העקום.

הצמיחה עשויה להיות קורבן במידה מסוימת אף על פי שהתרחיש של נחיתה רכה, הוא האופציה המועדפת. מיתון טכני במחצית הראשונה של 2023 (2 רבעונים רצופים של צמיחה שלילית), עשוי להביא את הפד לעצור על מנת לתדלק את הכלכלה מחדש. בינתיים שווקי המניות בארצות הברית צפויים להמשיך להיות תנודתיים, במיוחד סביב עונת הדוחות הקרובה ועם עשויים לבחון שוב את השפל אליהם הגיעו מוקדם יותר השנה כאשר האנליסטים יתחילו לחתוך את תחזיות הרווח שלהם. לאור העובדה כי מיתון מתון בארצות הברית כבר מתומחר על ידי השווקים, אנו רואים בירידות נוספות כהזדמנות לאזן מחדש את התיקים ובהמשך גם להוסיף סיכון כאשר תהיה התייצבות בתנודתיות של השווקים.

• שני: גוש היורו - מדד המחירים ליצרן (מאי).
• שלישי: ארצות הברית - הזמנות מפעלים (מאי). גוש היורו - מדד מנהלי הרכש לסקטור הייצור והשירותים (סופי לחודש יוני). אוסטרליה - מדד מנהלי הרכש לסקטור הייצור והשירותים (סופי לחודש יוני). יפן - מדד מנהלי הרכש לסקטור הייצור והשירותים (סופי לחודש יוני). סין - מדד מנהלי הרכש לסקטור הייצור והשירותים (חודש יוני). הודו - מדד מנהלי הרכש לסקטור הייצור והשירותים (חודש יוני).
• רביעי: ארצות הברית - בקשות למשכנתאות , מדד מנהלי הרכש לסקטור הייצור והשירותים (לחודש יוני סופי), מדד מנהלי הרכש לסקטור השירותים של ISM (יוני), מספר המשרות הפתוחות JOLTS (מאי), פרוטוקולים של ישיבת הפד. גרמניה - מדד מנהלי הרכש בענף הבנייה (יוני). בריטניה - מדד מנהלי הרכש בענף הבנייה (יוני).
• חמישי: סין- רזרבות חוץ (יוני).
• שישי: ארצות הברית- שיעור האבטלה (יוני).

המסקנה העיקרית מההצהרה של הפד בפגישתו האחרונה, תיקון תחזית המאקרו והריבית ומסיבת העיתונאים של יושב ראש הפד פאוול, היא שהפד צריך להשיב את יציבות המחירים גם במחיר של מיתון קל. בעוד שבטווח הקצר התמונה בנוגע לשוק העבודה נראית חיובית, הביקוש עבור עובדים צפוי להתמתן עם ההסתגלות של חברות לירידה בביקוש מצד הצרכנים והתמודדתן של החברות עם עלייה בעלויות וירידה ברווחיות. לכן, חוזקו של שוק העבודה האמריקאי יהיה בראש סדר העדיפויות של המשקיעים בשבוע הקרוב על מנת להעריך את הלחצים האינפלציוניים והחששות מצמיחה. נתון המשרות הפתוחות JOLTS וסקר התעסוקה ADP יפורסמו השבוע בימים רביעי וחמישי בהתאמה, כאשר דוח התעסוקה החודשי ייצא ביום שישי.

שורה תחתונה: הפוקוס של הפד להילחם באינפלציה ללא תנאים יגרום לכלכלה לשלם את המחיר.

לאחרונה ראינו את מדד המחירים ליצרן בסין יורד מהרמה הדו ספרתית שרשם בתחילת השנה, לשיעור עלייה של 6.4% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. הירידה נרשמה עקב החולשה במחירי הסחורות לאור החששות בנוגע לצמיחה שהתחילו להשפיע על סנטימנט הצרכנים. כתוצאה מכך, אנו רואים את ההשפעה של כך עוברת לנתון מדד המחירים לצרכן וצופים נתון נמוך נוסף לאחר הנתון בחודש מאי שהצביע על עלייה של 2.1% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה (מינוס 0.2% חודשי) ומתחת לתחזית הממשלה לאינפלציה מקסימלית של 3%. בניגוד לכך, האינפלציה במדינות המערב המפותחות היא יותר מפי-4 בסין, בארצות הברית 8.6% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, שיא של 40 שנה. ההבדל ההגיוני ביותר לפער בין המדינות הוא הפער בגידול של מאזני הבנקים המרכזיים במדינות אלו וההשפעה של סגרי הקורונה.

שורה תחתונה: קריאה מתונה נוספת של נתון האינפלציה תשאיר את האפשרות של הרחבה מוניטרית/פיסקלית בחיים בסין.

הסיכויים למיתון עלו בתקופה האחרונה והיחס שהכלכלנים נותנים לכך עולה בהתמדה לעבר 50% עבור ארצות הברית ומעט נמוך יותר עבור אירופה. למרות הסביבה המאתגרת הזאת, תיקון התחזיות עבור רווחיות החברות באירופה השנה ידעה רק כיוון אחד-למעלה. עם זאת הקורלציה לא נראית ברת קיימא. מאז 1990, מיתונים באירופה וארצות הברית מחקו בממוצע 30% מרווחיות מדד STOXX 600, 50% במשבר הכלכלי הגדול של 2008 ו-11% בבועת הדוט קום. אף על פי שהמספרים הללו נראים קשוחים ביותר לאור העובדה כי כרגע אין שום סימנים לשבירה למטה חזקה, מאזן החברות חזק, שוק העבודה חזק, חיסכון הצרכנים גבוה, אבל מיתון מתון גם ישפיע לרעה על תחזיות הרווחים. האנליסטים מעריכים כי על כל ירידה של נקודה בתוצר העולמי, הירידה ברווחיות תהיה של 11 נקודות. כאשר לוקחים בחשבון את מחירי האנרגיה הגבוהים והיורו החלש, ההשפעה עשויה להיות קטנה יותר.

שורה תחתונה: הסיכויים למיתון מתון עולים, אנו מצפים כי רווחיות החברות באירופה תעבור תיקון כלפי מטה.

בנקים מרכזיים במספר שווקים מתעוררים העלו לאחרונה את היקף המכירות של רזרבות מטח על מנת להילחם בהתחזקות של מטבע הדולר. הסיבה לכך היא ככל הנראה החשש מפני אינפלציה. האינפלציה זינקה בכל המדינות הללו והיא נמצאת הרבה מעל היעד. בעוד שהתערבויות בשוק המטח איננה דרך אפקטיבית לשינוי כיוון זרימת הכספים כי היא לא משנה את הנתונים הפונדמנטליים, היא יכולה להאט את הקצב ולמתן את גודל התנודות במטבעות. פקטור משותף לבנקים מרכזיים שמצליחים להתערב בצורה מוצלחת הוא רזרבות גדולות במטח שבא מכיוון החשבון השוטף וחוב זר. בנקים מרכזיים עם כמות רזרבות בלתי מספקת לא יוכלו להימנע מהיחלשות המטבע שלהם בטווח הארוך. זה יוביל לאינפלציה מיובאת גבוהה, התרחבות הגירעון בחשבון השוטף ולבסוף יחליש את יכולת המדינה לשרת את החוב הלאומי שלה ובכך נראה את הסיכוי לחדלות פירעון עולה עם הידרדרות התנאים הכלכליים המקומיים במדינה.

שורה תחתונה: רק מדינות עם שיעור משמעותי של רזרבות מטח יהיו מסוגלות לתמוך במטבעות שלהם בטווח הארוך.

כריסטיאן נולטינג הוא הכלכלן הראשי של דויטשה בנק.