ביודיזיין היא תכנית שפותחה באוניברסיטת סטנפורד לפני קצת יותר מעשרים שנה. "כשאת מסתכלת על עולם הסטארט אפ, וטכנולוגיות הרפואה ואילו טכנולוגיות מצליחות להתקדם, את רואה שמי שמצליח הם אלה הנקנים על ידי הענקים הגדולים עם יכולת ההפצה לבתי חולים ומערכות בריאות", מסביר ד"ר יונה וייסבוך, מנהל התכנית ביודיזיין ורופא אף אוזן גרון בכיר ברמב"ם, שלמד בסטנפורד והוכשר בתוכנית הביודיזיין בזמן שהותו שם, שב לישראל הקים ומנהל את התוכנית בארץ.
"לאורך השנים הבינו המומחים שסוד ההצלחה היא סטארט אפים שמתמקדים ומתחילים מהבעיה עצמה, והופכים להיות המומחים לאותה בעיה מסוימת, הם מלבישים לה טכנולוגיה וזוויות שונות לפתרון אותה בעיה וזה מתקדם גם מבחינה עסקית. לעומת סטארט אפים שהתחילו מטכנולוגיה ואז ברגע שהם נקנים הם מחפשים עוד נישות, איפה אפשר להשתמש בטכנולוגיה הזאת אם בכלל היא מתאימה, ובסוף הם לא תמיד מצליחים".
רמב"ם-ביודיזיין משתמש במתודולוגיה שפותחה באוניברסיטת סטנפורד היוקרתית לפיצוח הנוסחה להצלחת מיזמי חדשנות ברפואה, וניהול התהליך בצורה יעילה מבחינת זמן וקבלת החלטות. על מנת לעודד חשיבה רעננה ויצירתית מבוססת צורך ולא טכנולוגיה שמחפשת יישום. איך זה עובד? כל צוות מורכב משני רופאים, שני מהנדסים ושני אנשי עסקים. עם דגש משמעותי לשילוב נשים, אחים ואחיות, וצוותים מהפריפריה, וכן סטודנטים צעירים לצד מומחים עתירי ניסיון, לרבות סטודנטים של תילתן המכללה לעיצוב ותקשורת חזותית שהציעו פתרונות עיצוביים למיזמים ולפיתוחים השונים.
"לפני 40 שנה למשל, אף אחד לא חשב על משתמש הקצה, כולם חשבו רק על הטכנולוגיה ומה היא אמורה לעשות. הרעיון לחבר רופאים ומהנדסים ואנשי מנהל עסקים מהיום הראשון" אומר ד"ר וייסבוך, "הוא במטרה לייעל את הפעילות ולקצר את משך הזמן. אנחנו רואים שבעולם המד-טק והביו-טק, והמכשור הרפואי לפעמים לוקח למוצרים טכנולוגים יותר מעשור עד שהם מגיעים לשוק. ואת זה חייבים לייעל מהיום הראשון".
איך זה נעשה?
"את התהליך עושים מהיום הראשון. יש לך נישה שחקרת ואתה מבין את הצורך שלה לפני שאתה מתחיל לחשוב על פתרון טכנולוגי. אחר כך, לתוך השיקולים של האבטיפוס אתה מכניס שיקולים עסקיים, איך אני מגיע לשוק ומי ישתמש בזה.
המטרה שלנו בביודיזיין היא לא רק לייצר פטנט שאני מצליח למכור אלא גם להגיע איתו עד הסוף, עד המטופל, וכדי לעשות את זה צריך לקחת בחשבון מי ישלם על זה, ומי ישתמש בזה ואת כל הדברים הללו עושים מהתחלה, בניגוד למה שקורה בסטארט אפים שם אתה לוקח מהנדס או רופא עם המצאה ומחבר לו מהנדס, ונכנסים למעין אקסלרטור שרואה שיש בו סיכוי להתקדם, מרכיבים חברה ואז מביאים מנכ"ל רק בסוף. המהנדסים בישראל ישר רצים לכיוון הפתרון וזה בכלל לא כל העניין. הבעיה היא להבין את הפרודקט מרקט ואיך להביא את זה לשוק".
ד"ר וייסבוך כאמור ייסד בתמיכת סטנפורד ושיתוף הפעולה של בית החולים רמב"ם את הביודיזיין הישראלי שרץ זו השנה השניה. "לישראלים זה מאד מתאים, כי בניגוד למקומות אחרים בעולם אנחנו לא צריכים ללמד תרבות של נטילת סיכונים. אבל חשוב להבין גם את השווקים העולמיים".
נזכיר שמדובר בתכנית לאומית שזוכה לשיתוף פעולה של החטיבה לטכנולוגיה במשרד הבריאות, כשהשנה מסיימות 8 קבוצות את המחזור השני, שזכה להצלחה רבה הבאה לידי ביטוי לא רק בשיתוף פעולה עם ה- Health hub של החטיבה לטכנולוגיה של משרד הבריאות, אלא גם בהתעניינות של מוסדות הרפואה, האקדמיה והתעשייה. בין הקבוצות העובדות על פיתוחים פורצי דרך: קבוצה המפתחת מסיכה מיוחדת שתגדיל את היענות החולים לשימוש במכשיר ביתי למניעת דום נשימה בשינה, קבוצה העוסקת במציאת פתרון טכנולוגי לזיהוי מוקדם של דליריום, אותו מצב של בלבול אליו נקלעים מאושפזים רבים וגורם לסיבוכים, תחלואה ותמותה ועוד.
התוצאות נראות בשטח
כאבי גב תחתון למשל, הם בעיה קשה שפוגעת בכ-600 מיליון אמריקאים מדי שנה, למרביתם לא נמצא מקור ידוע לכאב. "יש טיפולים מגוונים, מרביתם לא ממש עובדים. רבים נעזרים במשככי כאבים, לעיתים עד כדי התמכרות, ובמקרים הקשים מציעים פתרון של השתלת קוצב להפחתת כאב. אנחנו מפתחים טכנולוגיה לבישה, שתשבש את האיתותים החשמליים של מערכת העצבים המרכזית, ותמנע ניתוח פולשני", אומר תמיר ישראלי, יזם הייטק, בן 31 מפלמחים.
"חיפשתי פתרון לבעיה רפואית אישית וכך שמעתי על רמב"ם ביודיזיין. הגשתי מועמדות והתקבלתי", מסביר ישראלי. "כיום יש פתרון חלקי, קוצב שמוחדר לעמוד השדרה בניתוח ומטרתו להעביר פולסים חשמליים, שמשבשים את הסיגנל של הכאב. פיתחנו אב-טיפוס לביש שיוצמד לגב בתחתון ויפעל על השדות האלקטרומגנטיים, אבל מבחוץ".
"אם תימצא ההשקעה להמשך הפיתוח, אנחנו נמצאים במרחק של מספר חודשים מפיצוח מודלים לשינוי האיתותים החשמליים ומבדיקת היתכנות קלינית. כרגע אנחנו מתמקדים בכאב, אך כשנדע לייצר את המודלים של שינוי האיתותים החשמליים, ניתן יהיה להתאים את הטכנולוגיה למגוון רחב מאוד של מצבים בריאותיים שמערבים איתותים חשמליים של מערכת העצבים המרכזית, כמו למשל מצבים של דום נשימה בשינה", מציין ישראלי ומדגיש כי "גודל השוק של טיפולים בכאב נאמד בכ- 79 מיליארד דולר נכון ל-2021, ופוטנציאל אחוז החדירה גם אם זה 1% זה עצום כי כבר בהתחלה אפשר להגיע למחזור של 400 מיליון דולר".
קבוצה נוספת שמעוררת עניין היא הקבוצה העוסקת במניעת ניתוחים חוזרים להחלפת מפרקים. "אנחנו מכוונים להחלפת מפרקים בכלל, אך מתחילים בניתוח מפרק הברך. בכל שנה מבוצעים בארה"ב כ-600,000 ניתוחים להחלפת מפרק ברך. ב-10% מהמקרים המטופלים יפתחו זיהומים קשים הדורשים ניתוח חוזר. המטופלים לא מרגישים שמתפתח זיהום עד שמאוחר מדי וזאת בעיה קשה ושכיחה שאין לה כיום פתרון", אומרת קארין בריסקר, בת 29 מהרצליה, חוקרת מידע (דאטה סיינטיסט) ממיקרוסופט וחברה ברמב"ם-ביודיזיין.
"אהבתי מאוד את המתודולוגיה כי לא ישר רצנו לפתרון. קודם כל למדנו את הבעיה, ואז בדקנו אם הטכנולוגיה שנצטרך לפתח לא תדרוש הוצאה נוספת לעלויות הניתוח הקיימות כיום. ורק אחרי שהבנו שיש כבר כיסוי ביטוחי בארה"ב ובישראל וזה לא יגדיל את העלויות, ניגשנו למציאת הפתרון והתקדמנו די מהר" אומרת בריסקר. "אנחנו מפתחים סנסור עם חיישן פנימי שיושתל בתוך השתל ויתריע על התחלת זיהום בשלב מוקדם, שבו עדיין ניתן לטפל באנטיביוטיקה ובאופן שימנע השתלה חוזרת וסבל רב מהמנותחים. עם זיהוי התפתחות דלקתית, הסנסור ישלח איתותי התרעה לאפליקציה שתימצא אצל הרופא והמטופל, כך שניתן יהיה לזמן במהירות את המנותח לטיפול לפני הדרדרות".
"יש לנו כבר אב טיפוס ראשוני לסנסור שיורכב על השתל, אנחנו כבר בודקים קלינית את היכולת של הסנסור לזהות התפתחות תהליכים דלקתיים וכבר פיתחנו תשתית של אפליקציה שתוכל לקלוט את השדרים מהשתל", אומר שמואל ויטמן, סטודנט שנה שישית לרפואה בטכניון וחבר בקבוצה. "בהנחה שתמצא ההשקעה, אנחנו מעריכים שניתן יהיה לעשות שימוש בפיתוח בקנה מידה גדול בתוך שנים ספורות. שכן גודל השוק של ניתוחי מפרק ברך בארה"ב לבדו מוערך בכ-6.5 מיליארד דולר, ובשל הזדקנות האוכלוסייה הוא צפוי לגדול בעוד 4.1% בשנה. מתוכם פוטנציאל החדירה שלנו גבוה יחסית משום שיש כיסוי ביטוחי מלא והסנסור אמור להיות מוחדר באותה הפרוצדורה, מבלי שזה יגדיל משמעותית את ההוצאה. גם אם בהתחלה תהיה חדירה של 20% בלבד מדובר במחזור של 1.3 מיליארד דולר. וזה עוד מבלי לחשב את שוק החלפות המפרקים בכלל בארה"ב ובעולם".
הפתרון לגלי החום
פיתוח טכנולוגיות בתחום רפואת נשים FemTech הוא תחום חם, אך מתמקד בעיקר בתחום של היריון ולידה. גיל המעבר נזנח וחסר ידע רב בתחום. "גילינו שאחת הבעיות שאינה מוכרת לציבור הרחב היא העובדה שהסימנים הראשונים של קדם-תקופת המעבר מתחיל כעשור לפני הפסקת הווסת. בסוף שנות השלושים ותחילת שנות הארבעים של נשים. אין מודעות ציבורית, לא בקרב הנשים ולא בקרב הרופאים" אומרת ענבר גרבלר, יזמית בתחום חידושים רפואיים וחברה בקבוצה.
"לעיתים ההשלכות לכך קשות. ניתן לטפל בקלות וביעילות בתסמינים מוקדמים. אבל תקופת קדם-גיל המעבר אינה מאובחנת ולכן רופאים מפרשים את התסמינים כמחלות נפרדות והנשים מקבלות תרופות במשך שנים ללא הצדקה. כך למשל, במקום טיפול הורמונלי מתאים, נשים מקבלות תרופות לחרדה, לאוסטאופורוזיס, להפרעות שינה, לדיכאון לעיתים במשך שנים".
לדבריה, גיל המעבר הוא לא נקודה בזמן אלא תהליך שעם העלייה בתוחלת החיים עשוי להמשך כמה עשורים. "היום 700 מיליון נשים נמצאות בגיל המעבר ועד שנת 2030 יהיו יותר ממיליארד, 52% מהן מעל גיל 40. היום כל תהליך אבחון גיל המעבר הוא סובייקטיבי לחלוטין, משום שאין קריטריונים ברורים לאבחון. במהלך למידה הנושא סיפרה לנו מטופלת שרופא המשפחה שלה נתן לה אסטרוגן במשך שנה וחצי מבלי שהיה לה בכלל חוסר בהורמון הזה, ובגלל העודפים היא התחילה לפתח מחלות".
"הפתרון? התמקדנו בשני פיתוחים שמטרתם לשפר את איכות החיים של נשים. האחד הוא פיתוח שאלון מעמיק, שכל אישה תמלא דיגיטלית לפני הגעה לרופא נשים, כך יאותרו תסמינים של טרום גיל המעבר ויימצא קשר בין בריאות האישה ובין מחלות מסוימות לרבות כאלה העוברות בתורשה במשפחה, והפיתוח השני הוא בדיקה ביתית", אומרת גרבלר ומוסיפה כי "כיום ישנה בדיקה הורמונלית מקיפה אך היא נעשית במעבדה ומדובר בבדיקה יקרה יחסית ומעט מדי נשים נבדקות. אנחנו מפתחים בדיקה ביתית פשוטה יחסית, הדוגמת רוק ושתן בערכה קטנה. המודדת את רמות ההורמונים לאורך זמן כדי לאמוד את השינויים והתנודתיות".
על תהליך הנבטת המיזם אומרת גרבלר כי "המעטפת של חוקרים, רופאים ומנטורים מהתעשייה שהם מלאים בידע גם בשווקים בינלאומיים ורגולציה מכל סוג מאוד קיצרו ומיקדו את תהליך החשיבה. הרבה מהיזמות בישראל מבוססת על אנשים טכנולוגיים, יש כשל של הרבה סטארט אפים בבריאות כי הם הרבה פעמים מתאימים פתרונות טכנולוגיים לשוק הישראלי, שלא מתאים בהכרח למבנה השוק בארה"ב ומגלים אחרי שנים של פיתוח שאין מי שישלם על זה. הבעיה השנייה היא שטכנולוגיות בעולם הרפואי באות מעולמות אחרים מתחום של בטחון וצבא. מנסים לפתור בעיה שהיא לא בעיה ושאף אחד לא מעוניין בפתרון".
גרבלר מציינת כי ברמב"ם-ביודיזיין במשך חצי שנה רק למדו על הבעיה מכל ההיבטים שלה, "התחלנו בפיתוח הטכנולוגיה בשלב שני. אין היום בדיקה שמחליפים זה משהו חדש ולכן החישוב הכלכלי שלנו התבסס על 120 דולר לאישה לשנה, על 42 מיליון נשים בגילים 35-55 מדובר בשוק בתול של 5 מיליארד דולר, כאשר הגודל השוק הגלובאלי של גיל המנופאוזה מוערך בכ- 14.7 מיליארד דולר".
בעניין זה מציין ד"ר וייסבוך ממנהלי התוכנית כי "כולם אומרים שהרפואה צריכה להיות בבית וזה העתיד, אבל בסוף מביאים את משתתפי תוכניות הביודיזיין בעולם רק לבתי החולים. אנחנו שינינו את זה, בישראל אנחנו היחידים בעולם שבוחנים את הרצף הטיפולי בבית החולים, בקופות החולים, בקהילה ובבית. לכן חברי הקבוצות מגיעים מכל העולמות האלה".
ג'ני אגסי, מיילדת הממונה על תחום בריאות האישה במכבי שירותי בריאות, הצטרפה לקבוצה בולטת נוספת ששמה לב למטרה שאפתנית לפתח בדיקה ביתית לגילוי מוקדם של סרטן ריאה. "בכל שנה מתגלים 2 מיליון מקרי סרטן ריאה בעולם, ומדובר בסיבת התמותה הראשונה. בישראל מתגלים מדי שנה כ-2,500 מקרים חדשים. הבעיה העיקרית היא שמרבית המקרים מתגלים רק כשמתחילים תסמינים כלומר בשלב מאוחר מאוד ולכן אחוזי ההישרדות נמוכים מאוד. בנוסף, הזמן הממוצע לאבחון סרטן ריאה עומד בישראל ועולם בין 3-6 חודשים בממוצע". יצויין כי בפעם הראשונה בישראל, הצליח בית החולים רמב"ם לקצר את תהליך האבחון לשבועיים מרגע הימצאות של נגע ריאתי חשוד ועד לתחילת הטיפול.
"לאבחון המהיר יש השלכות משמעותיות על מצב בריאות החולה, שכן גידול שניתן לנתח קרוב ככל האפשר לגילוי הסימפטומים הראשוניים, ממשיך לגדול במהלך החודשים שחולפים עד האבחון, ממשיך להתפשט ועלול להפוך את ההליך הניתוחי לכלי לא רלוונטי", אומר ד"ר יניב דותן, מנהל מכון הריאות ברמב"ם ומנטור בתוכנית, ומציין כי רמב"ם מבקשת להיות בחוד החנית בתחום האבחון המוקדם, האבחון המהיר והטיפול הרב-תחומי בסרטן ריאה.
מטרת הקבוצה היתה למצוא פתרון לאבחון מוקדם. "הדרישה כיום היא יותר ויותר לרפואה מותאמת אישית בבית ובקהילה ולכן החלטנו על פיתוח בדיקה ביתית זולה, זמינה, פשוטה ויעילה שתהיה מבוססת על בדיקת רוק.
מחקרים מצאו שישנם ביומרקרים (סמנים) להתפתחות סרטן ברוק, אך מדובר באלפים רבים של סמנים. אנחנו מעריכים שאפשר יהיה לצמצם ולדייק את הסמנים הביולוגים המעידים על התפתחות סרטן ריאה", אומר ד"ר רון גולן, רופא בבית החולים זיו בצפת ומומחה להנדסה ביו-רפואית, וחבר בקבוצת רמב"ם-ביודיזיין, ומוסיף כי "עם השקעה מתאימה בתוך 3-4 שנים ניתן יהיה לפתח בדיקה ביתית עם שיפוי ביטוחי בתוואי דומה לבדיקות אחרות הקיימות בשוק היום.
ישנם מדי שנה 14 מיליון אמריקנים הנמצאים בקבוצת סיכון לפתח סרטן ריאה, ושוק אבחון המחלה מגלגל 850 מיליון דולר. אנחנו מאמינים בשנה הראשונה נמכור ערכות אבחון ביתיות ל-1% ובתוך 5 שנים ל-20% מתוך 14 המיליון שבקבוצת הסיכון. אנחנו מאמינים שנוכל להיכנס לשוק צמא ומשווע לפתרון שיציל מיליונים בכל שנה, ובכוונת חברי הקבוצה להקים חברה ולהמשיך בפיתוח".