זיכרון השיחה הזאת אינו מרפה אפילו ליום אחד. אבל כנראה שהייתי זקוק למעט זמן שיחלוף כדי לחלוק את הסיפור הבא:
לפני כמה חודשים, יום שישי בצהרים, עם קפה על ספסל בכיכר מסריק בתל אביב, ימים אחדים אחרי הודעת ראש העיר רון חולדאי על תוכנית ל-400 דירות בשנה לדיור בר השגה, ואחרי המופע הטלוויזיוני בהכרזת תוכנית הדיור הממשלתית, בו השתתפו שר האוצר אביגדור ליברמן, שר השיכון זאב אלקין ושרת הפנים איילת שקד.
ארבעה צעירים, שנראו לי כבני שלושים, התמקמו על ספסל סמוך. שניים ישבו עליו ושניים על הקרקע מולם.
השיח ביניהם היה על מחירי השכירות בתל אביב ויוקר המחיה, על חוסר הוודאות וחוסר האונים מול המשכירים שמקפיצים את שכר הדירה בכל שנה, על החרדות לקראת מועד חידוש חוזי השכירות השנתיים, על הסיכוי הבלתי אפשרי לרכוש דירה במבצעי ההגרלה של משרד השיכון במחיר מופחת, על משמעות העלאת הריבית של בנק ישראל והשפעתה על עלויות המשכנתא, על הצמדת התשלומים לקבלן על פי מדד תשומות הבנייה, ועל היעדר פרויקטים ממשלתיים לשכירות לטווח ארוך במחירים שפויים, כמו בכל עיר מערבית שמכבדת את עצמה. ארבעה בחורים מתוחכמים.
הציטוטים הבאים אינם בדיוק מה שנאמר, אך מבטאים נאמנה את רוח הדברים:
אחד מהם הצביע לצפון, לכיוון בית העירייה, ואמר: "ההוא בעירייה מתרגז כשאומרים לו שזו עיר לעשירים בלבד, ויצא עם תוכנית ל-400 דירות בשנה לדיור בר השגה, כאילו שזה יכול לשנות משהו".
חברו המשיך: "כנראה נבהל בנובמבר האחרון, אחרי שבאקונומיסט (ירחון כלכלי בריטי, מ.ל) דירג את תל אביב כעיר היקרה ביותר בעולם, בעיקר בגלל מחירי השכירות בעיר".
השלישי העיר: "העיקר שקוראים לתל אביב 'עיר ללא הפסקה'. בטח, באמת עיר ללא הפסקה בעליית השכירות".
הרביעי אמר: "מה יהיה? היום אנחנו 9.5 מיליון אנשים, אבל ב-2050 נגיע ל-15 מיליון, איך יצטופפו פה כולם?".
מכאן והלאה התחילו הארבעה בתיאורים של דירות פח, עם תור של צעירים שממתינים לשיחה עם בעל הדירה, שדורש עבור שני חדרים מעופשים מחיר שכירות של לופט במנהטן.
האמת המצמררת
השתררה דממה של ייאוש, בעקבותיה חלפו עוד כמה דקות של שתיקה מעיקה. ניסיתי להפיג את האווירה הכבדה ופניתי אליהם: "חבר'ה, כשהייתי בגילכם נהגנו להתלוצץ, שלא נהיה מסודרים בחיים עד שהסבתא והסבא ימותו".
הם לא צחקו. אחד מהם הביט בי, הניד את ראשו ואמר: "היום זה עוד יותר גרוע".
לא היה צריך להסביר. צמרמורת.
לאיפה הגענו? האם באמת גדל פה דור של צעירים שמייחלים למות הוריהם כדי "להסתדר בחיים"?