ב-19 ביולי התקיימה בבית הלבן הועידה הלאומית לכוח אדם וחינוך סייבר- The National Cyber Workforce and Education Summit . את הוועידה אירחו דירקטור הסייבר של הבית הלבן, כריס אינגלס (שגם ביקר בישראל לאחרונה) ביחד עם עמיתיו, שרת המסחר ג'ינה ריימונדו ושר העבודה מרטין וולש ועוד נציגי ממשל רבים. המטרה הייתה לדון בדרכי פעולה שיפתרו מצב קריטי ליציבותה של ארצות הברית - מחסור אקוטי בכוח אדם ובכישורי סייבר.
הועידה התחלקה ל-3 סבבים של דיוני משנה: דיון כללי שעסק בצורך להגביר את המודעות וכישורי הסייבר של כלל האוכלוסייה, דיון מקצועי שנסוב סביב הצורך להגביר את הגנת הסייבר של תעשיות הקשורות לתעשיית הסייבר (אך אינן חלק ממנה) כגון תעשיית מחשוב הענן, ודיון ספציפי במחסור מוערך של כ-700 אלף עובדי סייבר במדינה ובפיתוח הקריירה של אנשי סייבר קיימים.
בנוסף לנציגי ממשל השתתפו בועידה גם חברות כגון IBM, סיסקו, מכוני מחקר ואוניברסיטאות וכן ארגונים שונים מתחום הסייבר והטכנולוגיה כגון CopTIA ו -Girls who code.
באמריקה כמו באמריקה, ועידה כזו לא מסתיימת בלי החלטות אופרטיביות.
- כריס אינגלס התחייב לפתח אסטרטגייה לאומית לחינוך ופיתוח כוח אדם בסייבר.
- שרי המסחר והעבודה הכריזו על תוכנית "ספרינט הכשרה של 120 הימים"- תוכנית התלמדות שתערב חברות וגופים מתעשיית הסייבר ותתן למועמדים כישורים וניסיון מעשי בתחום על מנת שיוכלו למצוא משרה בקלות רבה יותר (התכנון הוא להפעיל כמה מאות מסלולים כאלו במקביל).
- משרד החינוך הכריז על חיזוק התמיכה במערכות חינוך ארציות ומקומיות בפיתוח ותקצוב תוכניות למורים בתחומי הסייבר.
הדגש על הכשרת עובדים בסייבר הוא חלק ממאמץ נרחב יותר של הממשל הנוכחי שבמסגרתו תוקצבו כ- 500 מיליון דולר למשרד המסחר עבור תוכנית הנקראת " "the Good Jobs Challenge, שמטרתה לגייס צעירים, נשים ובני מיעוטים לעבודה בתעשיות מתקדמות ובכללן תעשיית הסייבר.
זה המקום לדייק את המינוח "עובד סייבר". לצורך הדיון, קיימת תעשיית הסייבר שמורכבת מחברות שמפתחות מוצרים ומוכרות שירותים. אלו אותן חברות סייבר שמגייסות מיליונים ומונפקות בבורסה. הסקטור הזה מקבל את כוח האדם שלו מצבא ארצות הברית, אוניברסיטאות וגופים כמו ה-NSA וה- FBI (ואצלנו - 8200 ). בעובדי סייבר הכוונה לאנשים שמועסקים בתפקידי סייבר תפעולים בארגונים שאינם ארגוני סייבר, כגון בנקים, חברות ביטוח, בתי חולים, עיריות ועוד (שהם למעשה הלקוחות של תעשיית הסייבר). שני הסקטורים סובלים ממחסור בכוח אדם, אולם בעוד הסקטור הראשון יכול לשלם משכורות גבוהות ולהציע תנאים מפנקים, הסקטור השני מוגבל יותר בכוח התשלום שלו, וגם נתפס כמקום עבודה פחות סקסי. למעשה, תעשיית הסייבר "שואבת" כוח אדם שהיה יכול לעבוד בתפקידי סייבר פרופר - כך בארצות הברית וכך גם בישראל- שתי מדינות עם תעשיות סייבר מפותחות מאוד.
ומה המצב בשאר העולם? ארגון ISC2 מעריך כי גלובלית קיים מחסור של כ-2.7 מיליון אנשי סייבר (המחקר התפרסם בחודש אוקטובר הקודם). גם אצלנו בארץ קיים מחסור מתמשך באנשי סייבר, שרק מתעצם בשל קיומה של תעשיית סייבר מפותחת שמושכת אליה כישרונות בשל יכולת ההשתכרות הגבוהה והסטטוס הנוצץ. כמעט כל גוף שתדברו איתו - בין אם זה מרכז סייבר בבנק, בית חולים או רשות מקומית יגיד לכם שהוא מתקשה לגייס ולשמר אנשי סייבר טובים.
מערך הסייבר פתח בפעילות מבורכת של אסדרת מקצועות הסייבר בשירות המדינה, במסגרתו הוגדרו שלושה תפקידים מרכזיים: מנהל/ת יישום הגנת סייבר, מוסמך/ת מתודולוגיות הגנת סייבר, מוסמך/ת טכנולוגיות הגנת סייבר. משרד החינוך וגופים נוספים (מערך הסייבר, הצבא ותוכנית מגשימים) עושים מהלכים לפיתוח יכולות סייבר בקרב תלמידי תיכון, אולם עדיין לא ברור האם אלו בסופו של דבר מגדילים את היצע העובדים או פשוט יתרום לכוח האדם שזורם לתעשיית הסייבר.
משבר הוא גם הזדמנות
המשבר בתעשיית הטק, זה שמתבטא בפיטורים של מאות עובדים (בינתיים), יכול להוות את ההזדמנות לסגור את הפער הזה. מדובר בכוח אדם בעל כישורים טכניים שרגיל לעבוד בסביבה טכנולוגית. במאמץ לא רב ניתן להסב את העובדים שיהיו מעוניינים בכך לתפקידי סייבר. יש פה הזדמנות כפולה - גם לאייש תפקידי סייבר בארגונים שנמצאים במחסור כרוני (תפקידים שבסופו של דבר תורמים לביטחון של כולנו), וגם לספק לאותם עובדים שפוטרו אפיק קריירה חליפי, כזה שלפחות בעתיד הנראה לעין הוא חסין למדי מפני משברים ופיטורים.
הכותב הוא מנהל השיווק של סנטינל וואן ומנהל קהילת משווקי הסייבר