זרוע העבודה והלמ"ס במחקר מפרסמות היום (שלישי) מודל סטטיסטי המנבא את תאונות העבודה בהם מעורבים פועלי בניין בערים השונות, המחקר מנבא דיוק של למעלה מ 80%.
מדובר במחקר ראשוני וייחודי שנכתב ביוזמת מינהל הבטיחות בזרוע העבודה בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכתורתו: "מידת השפעת היקפי הבנייה בישראל על פוטנציאל היפגעות עובדים". המחקר בדק את ההשפעות השליליות על שלומם של עובדי ענף הבנייה כתוצאה מהגברת המאמצים להגדלת היצע פתרונות הדיור בישראל.
מסקנות המחקר הם שעל כל 100 מבנים "נמוכים", עד עשר קומות, שנבנים בשנה יש כ-3 נפגעים בממוצע. ואילו על כל 100 מבנים "גבוהים", מעל עשר קומות, שנבנים בשנה יש כ-50 נפגעים בממוצע.
על רקע זה יש לציין, שיעור ההרוגים בתאונות העבודה בישראל, הוא גבוה בהשוואה בינלאומית למדינות האיחוד האירופאי. בשנים האחרונות חל שיפור מסוים בשיעור זה, ועדיין, על אף שבשנים האחרונות מתקיים מאמץ הבא לידי ביטוי בהגברת פעולות הפיקוח והאכיפה וקידום אסדרת בטיחות עדכנית בשורה ארוכה של חוקים ותקנות בטיחות אשר נמצאים כיום בהליכי חקיקה שונים, הרי שאל מול גידול וריכוז מאמצים חוצה משרדי ממשלה להגדלת היקפי הבנייה, אתגרי הבטיחות למועסקים בענף הם אתגר לאומי משמעותי.
המחקר נכתב על ידי דן בן חור מומחה לסטטיסטיקה יישומית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רן כהן, מנהל תחום בכיר בטיחות, מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, זרוע העבודה, קרול פלדמן, ראש תחום מקצועי, סטטיסטיקה של בינוי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומירה בוגדנובסקי, - מרכזת בכירה, מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, זרוע העבודה
תוצאת המודל משקפת את התאונות החזויות בכל יישוב בכלל מתארי הבנייה הקיימים בו. על בסיס מחקר זה, בימים אלו זרוע העבודה מוסיפה רכיב זה למדיניות הפיקוח השוטפת של מפקחי מינהל הבטיחות על מנת למקסם אכיפה במקומות בעלי פוטנציאל היפגעות עובדים גדול יותר.
לפי המחקר, בשנים האחרונות, נוכח עליית מחירי הדיור, משקיעה ממשלת ישראל מאמצים ניכרים להגדיל את היקף הבנייה למגורים. בנוסף לפעילות זו קידמה הממשלה הסכמים בילטראליים להבאת עובדים לענף הנדל"ן והועברה החלטות ממשלה, אשר מגדילה את מספר ההיתרים לעובדים פלסטינים המועסקים בבנייה, ומעמידה אותם על סך של 80 אלף עובדים לעומת 65 אלף נכון למועד העברת ההחלטה בשנת 2021.
כלל המאמצים הממשלתיים להגדלת היצע הדיור במדינת ישראל, לצד הקול הציבורי הדורש אף הוא את הרחבתם, טומנים בחובם גם השפעות שליליות לשלומם של המועסקים בענף, מעצם הסיכון האינהרנטי הגלום בעבודות בנייה.
על מנת להמשיך ולהגדיל את המלאי התכנוני של היקפי הבנייה בישראל, לצד יכולת הוצאה מהירה לביצוע של מלאי זה, פועלת הממשלה גם להפחתת רגולציה בענף הבנייה וקיצור זמני היתר בנייה, ולשם כך הועברה החלטת ממשלה בנושא בשנת 2021.כלל המאמצים הממשלתיים להגדלת היצע הדיור במדינת ישראל, לצד הקול הציבורי הדורש אף הוא את הרחבתם, טומנים בחובם גם השפעות שליליות למועסקים בענף, מעצם הסיכון האינהרנטי הגלום בעבודות בנייה.
תת דיווח
בישראל, בדומה לעולם המערבי בכל הנוגע לענף הבינוי, מתקיים תת דיווח של תאונות עבודה לרגולטור לעומת אלו המדווחות לגורם 'המפצה', בישראל זהו המוסד לביטוח לאומי. חלק מתת הדיווח יכול להיות מוסבר במאפייני האוכלוסייה המועסקת בענף הבינוי, אשר לרוב מתאפיינת בהיותה מוחלשת ומושתתת על עובדים זרים אשר מבצעים את החלק הארי של העבודות באתר הבנייה.
ניתוח גורמי ההיפגעות העיקריים של העובדים בענף הבינוי, מלמד כי החלק הארי בו כ-41% נגרם כתוצאה מנפילה בגובה, ורוב האירועים מתקיימים באתרי בנייה רוויה, כלומר בנייה המיועדת למגורים אל מול נתונים אלה, של גורם היפגעות מוביל כתוצאה מ'נפילה מגובה' שמוצאת ביטוי מוביל בבנייה למגורים, מתבקש לבצע בחינת עומק של מגמות הבנייה למגורים לפי גובה הבנייה, ואכן מגמות הבנייה למגורים של מבנים למגורים שמעל 11 קומות מלמדים על זינוק של מעל 650% בהיקפם.
המלצות
כותבי המחקר ממליצים, בין היתר, פיתוח והטמעה של מדיניות פיקוח ואכיפה ברמה הממשלתית בערים השונות, על בסיס היקפי הבנייה בדגש על גובה הבנייה המתוכנן למגורים כפי שמציע המודל הראשוני .
בנוסף, מציעים כותבי המחקר להסיר את חסמי דיווח והבנייה רוחבית של שיתופי פעולה בינממשלתיים לצורך חילוץ תובנות והצעת מודלים ישימים לשיפור סביבת העסקה בטיחותית.
המלצה נוספת שכותבים כותבי המחקר היא שהרשויות המקומיות, כמי שאמונות ומעורבות במתן היתרי בנייה ועל אכיפת תנאיהם בשטח, יכולות להטמיע תנאים בבטיחות ובעיקר כאלה בעלי זיקה ישירה לשלום הציבור הסובב את אתרי הבנייה ברשות המקומית . חשיבות מעורבותן הפרו אקטיבית של הרובד המוניציפאלי, צפויה אף לגדול בשנים הקרובות לאור העובדה שחלק מהסכמי הגג שחתם משרד האוצר נכנסו לשלב היישום.כחלק משלים לעובדה זו, יכולה הממשלה לקדם לכדי מימוש את החלטת הממשלה לביזור סמכויות לשלטון הרחבת אחריותן של הרשויות המקומיות בכל הנוגע להגברת הבטיחות בעת הקמת המקומי, שבה הוצעה והוצגה מבנים וזאת באמצעות תיקון לתקנות התכנון והבנייה.