קיבלתם שי כספי לחג? אלו הקשיים שאולי תתקלו בהם בעת המימוש

על פי נתונים שקיבלנו מהמועצה לצרכנות, עשרות צרכנים בשנה פונים (בעיקר אחרי החגים) עם הטענה כי הם מנסים לממש כרטיס/שובר מתנה שקיבלו - אך נתקלים בקשיים.

הצרכנים, שביקשו לממש את תווי הקניה/הגיפט קארד שקיבלו, התאכזבו לגלות כי המימוש לא תמיד עובר חלק גם אם מדובר בכרטיס נטען ולא רק בתווי קנייה מודפסים שמוכרים לנו מהעבר.

לטובת אלו שיש בידיהם שובריםמתנה / תווי קנייה / כרטיסי גיפט קארד נטענים, גיבשה המועצה לצרכנות כמה כללים שיעזרו לכם לנצלם בצורה המיטבית.

על מה מתלוננים מרבית הפונים? אלו הטענות השכיחות ביותר על מימוש לא מוצלח של המתנה:

קבלת זיכוי אחרי ביטול עסקה (ולא כסף מזומן כעודף)

איבוד התו/הכרטיס ואיתו כל הסכום

אבדן מוחלט של הכסף במקרה שהחברה/חנות הפסיקה להתקיים

אין אפשרות לשלם באונליין בחלק מהחנויות

אין כפל מבצעים

חובה לציין על גבי התו או הכרטיס, באותיות ברורות ובולטות את מועד ההנפקה של התו/שובר את מועד פקיעת התוקף, ואת הסכום הכספי שלו.

תוקף לפקיעה לא יהיה פחות מ-5 שנים ממועד הנפקה. אם המנפיק פושט רגל, לא ניתן להשתמש בתו גם אם נותרה בו יתרה.

הסכום הכספי של תו הקנייה - הוא הסכום הקבוע של התו. בעבר לפני שהחוק תוקן, מנפיקי שוברים היו יכולים לקבוע שערך תו הקנייה בחנויות מסוימות יהיה למשל 90% מערך תו הקנייה. כיום פרקטיקה זו אסורה.

חלק מהתווים מאפשרים רכישה במספר רשתות - או ששייכות לחברת בת, או כחלק מהסכמים בין רשתות. אם רכשתם בחנות מסוימת בחלק מהסכום ונותר עודף, החוק קובע כי על העוסק לתת לצרכן זיכוי על העודף. הזיכוי יהיה תקף לכל חנויות הרשת אבל לא לחנויות עם שם מסחרי אחר כלומר: במידה רכשת בגדים ברשת בגדים מסוימת באמצעות תווי קנייה וקיבלת זיכוי - לא תוכלי להשתמש בחנויות אחרות שמופיעות כאפשרויות למימוש על גב הכרטיס. לעיתים מדובר באותה רשת.

חוק הגנת הצרכן לא אוסר על הגבלה של תווי הקנייה - אולם על המנפיק לציין על גבי התו את כל המגבלות ככל שישנן: מבצעים, הנחות, הגבלת סכום קניה ועוד.

הפניה לתקנון לא מהווה תחליף לגילוי נאות על גבי התו. לכן מומלץ לקרוא את ההגבלות כמו למשל (שימוש במבצעים, כפל מבצעים, או צורת המימוש- באונליין או בחנות עצמה).

הגיפט קארד הוא חוזה בין הצדדים כלומר, סוגיית "כפל מבצעים" חייבת להיות מוסדרת וכתובה על גבי תו הקנייה או במסמכים המצורפים לו.

על צרכן שקיבל או רכש תו קנייה לוודא שעל גבי התו צוין הסכום הטעון בו, מועד ההנפקה ומועד הפקיעה וכן שהמועד לפקיעה אינו פחות מ-5 שנים. אם אומרים לכם שתו הקנייה שווה פחות כסף ברשת כזו או אחרת - מדובר בעבירה על החוק.

בלי חרטות - עוד נושא שחשוב לדעת הוא שרכישה באמצעות תווי קנייה אינה מאפשרת ביטול עסקה לפי התקנות, ועוסק יכול לסרב לבטל עסקה.

מומלץ לקרוא היטב את "האותיות הקטנות" של הכרטיס או תווי הקנייה לפני היציאה לקניות כדי שתוכלו לכלכל את צעדיכם ולהשתמש בהם בתבונה.

כמו כן, למרות שמדובר בתוקף ארוך של 5 שנים, מומלץ לעשות שימוש בתו בהקדם האפשרי כדי שהשובר לא יישכח בארנק ותוקפו יפוג, וגם כי בתקופת העלאת מחירים ערך התו פוחת עם הזמן.

דוגמאות לתלונות צרכנים:

לפני כשנה, קיבלתי כרטיס מתנה ע"ס 200 ש"ח לרשת בגדים גדולה. בבואי לממש את הכרטיס, נאמר לי שעל אף שיש המון מבצעי 1+1 בחנות והנחות - על כל המוצרים, הנחות ומבצעים אלו אינם תקפים בעת שימוש בכרטיס.

קיבלתי גיפטקארד. אחרי כמה חודשים, כשרציתי לקנות משהו בחנות הסתבר לי שהחברה ככל הנראה נסגרה ואין לי איך לקבל את שווי השובר שחברתי שילמה עליו במיטב כספה.