וולט לא יורדת מהכותרות, אתמול נפגש ראש עריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, עם מנכ"לית וולט בישראל והתלונן בפניה על נהיגתם הפרועה של שליחי החברה. חולדאי פגע בנקודה רגישה למדי וטען כי על אף שהשליחים עובדים כ"פרילנסרים", הוא רואה בחברה האחראית הבלעדית לתופעה. "לשליחי וולט יש חלק לא מבוטל בהשחתת תרבות הנהיגה בעיר".
בהקשר של השאלה האם השליחים של החברה הם פרילנסרים או עובדים של החברה, הגישה השבוע וולט ערעור על החלטת בית הדין הארצי לעבודה בת"א שקיבל את הבקשה לנהל נגדה תביעה ייצוגית בשאלה האם השליחים של החברה יחשבו כעובדי החברה.
כזכור וכפי שדווח בוואלה! לראשונה בתחילת חודש אוגוסט קיבל בית הדין האזורי לעבודה את הבקשה לניהול תביעה ייצוגית נגד חברת המשלוחים שהוגשה על ידי משרד עו"ד יעקב שפיגלמן ואח': "לאחר שסקרנו את המבחנים לקביעת יחסי עבודה נראה כי מירב המבחנים במבחן המעורב מתקיימים וניתן לקבוע בשלב זה כי קיימת אפשרות סבירה שיקבע כי התקיימו יחסי עבודה בין וולט לשליחיה" כך נכתב בהחלטת בית הדין האזורי לעבודה בת"א.
בערעור שהוגש על ידי וולט באמצעות משרד הרצוג פוקס נאמן, עורכי דין נטען כי בית הדין האזורי לעבודה בת"א טעה: "על אף ששאלת קיומם של יחסי עבודה במקרה דנן איננה פשוטה לה פנים לכאן ולכאן, מההחלטה עולה כי מתקיימים באופן גורף ובלתי סביר, על פניו, כל המבחנים לקיומם של יחסי עבודה וכי אף לא אחד מהם נוטה לכיוון של סיווג השליחים כעצמאיים."
עוה"ד של וולט לא חסכו במילים קשות על בית הדין האזורי לעבודה בת"א וטענו כי "בולט ניסיונו של בית הדין האזורי לגמד ואף לאיין את המאפיין הבולט ביותר והיתרון הגדול ביותר הגלום למשתמשים בפלטפורמה של וולט בעלי עסק, שליחים וצרכנים - האוטונומיה, העצמאות וחוסר המחויבות, לצד תמורה גבוהה כ-69 ש"ח לשעה לשליח ממוצע, כ-80 ש"ח לשעה למשיב ומעל 100 ש"ח לשעה הגם שמודל התשלום אינו לפי שעות אלא פר משלוח".
עוד הוסיפו עוה"ד של וולט: "שגה בית הדין האזורי כאשר קבע כי התובענה מתאימה להתברר כייצוגית. מבלי לגרוע מכך, שגה בית הדין האזורי גם בכך, שעל אף שציטט את המובא לעיל והזכיר את האתגר שכלכלת הפלטפורמות מציבה בחר שלא להתמודד עם האתגר שהונח לפתחו ולא לקיים דיון מעמיק בטענה, העקרונית וכבדת המשקל שהציגה וולט בהרחבה בפני בית הדין האזורי, לפיה היאחזות דווקנית במבחנים מסורתיים שפותחו לפני עשרות שנים לבחינת קיומם של יחסי עבודה, אשר אינם מותאמים למאפייניה ולתנאי הפעילות שמאפשרת כלכלת הפלטפורמות, היא בבחינת 'מיטת סדום' אשר תאיין את היתרונות שמעניק המודל לפרט ותדכא דרישה הולכת וגוברת לגמישות, בחירה, חופש ויזמות, העומדים בבסיסו.".
פרט מעניין נוסף שנמצא בערעור של וולט הוא מספר השליחים של החברה ואלה שממתינים להיקלט בשורותיה, בחברה מתייחסים לפרט זה כהוכחה לכך שיש ביקוש לסוג העסקה כפרלינסרים ולא כעובדים מן המניין".
על גבי הפלטפורמה של וולט פועלים כ-10,000 שליחים ו-25,000 נוספים נמצאים ברשימת המתנה, למרות שעומדת בפניהם אפשרות לעבוד כעובדים שכירים בחברות העוסקות במתן שירותי משלוחים ומחזיקות לצורך כך מערך משלוחים מיוחד (דוגמת "תן ביס" ורבות אחרות), השליחים הפונים לוולט אינם מעוניינים בכך ותחת זאת בוחרים באפשרות להתקשר עם וולט כנותני שירות עצמאיים. משכך, ההתקשרות של השליחים עם וולט במעמד של נותני שירותים עצמאיים אינה נובעת מחוסר ברירה או מ'כפייה', אלא מבחירה מודעת שלא להתקשר במודל של יחסי עבודה, אלא ליהנות מהיתרונות הגלומים עבורם במודל כלכלת הפלטפורמות".
נכון לעכשיו לא נקבע מועד לדיון בערעור שהגישה וולט וההנחה היא כי בימים הקרובים בית הדין הארצי לעבודה יתאם מועד כזה.