בולענים מסביב לעולם: מהן הסכנות שאורבות לכלכלה העולמית?

כאוס עולמי בשנה המתחילה, תשפ"ג. הפדרציה הרוסית מגייסת 300,000 אזרחים שיחוילו וישלחו כבשר תותחים למערכה באוקראינה. המגויסים לאו דווקא מקרב אלה ששרתו בצבא הרוסי, חלקם מעולם לא אחזו בנשק, חלקם כבר מבוגרים מכדי לצאת למערכה.

לרוסיה אין באמת מערך מילואים כמו בישראל. אוכלוסייה מבוססת מהערים החזקות ברוסיה, בורחת בכל מחיר בטיסות, רכבות וברכב בכדי להימנע מהגיוס האימתני, שבא לשקם את מצבו של נשיא רוסיה, שפניו הולבנו במלחמה באוקראינה (בה צבאו האדיר הובס היות שמפקדי הצבא הרוסי חשבו במונחי מלחמת העולם השנייה).

עיקר המגויסים הם מהאזור האסייתי של רוסיה: צאצאי העמים המונגולים החיים במדינות העניות של הפדרציה הרוסית, שאין להם עשרות אלפי דולר לברוח אך גם אין להם חשק להישלח למלחמה לא להם.

העוני ברוסיה יגבר השנה ובשנה הבאה, אחרי הצטמקות התוצר השנה בכ-3%, השלטונות מקווים לצמיחה של 2.6% בשנה הבאה, אך חידוש היקף המלחמה שעליה הכריז פוטין, יביא להמשך הצטמקות המשק הרוסי והתרחבות העוני במדינה המנותקת ממערך התשלומים הבינלאומי, הולכת ומסתגרת כפי שהיה בתקופת בריה"מ.

אירופה, פעם משאת נפשם של הישראלים (זוכרים את הנהירה המגוחכת לברלין?) מתרסקת לנגד עינינו. מדינות אירופה תכנסנה בקרוב למיתון, הן אינן יכולות לשאת על גבן את מלוא עלות האנרגיה, עם ניתוק צינור הגז מרוסיה למערב אירופה, בזמן שהאינפלציה גואה כ-10%.

כל זה מתרחש בעוד הפוליטרוקית הצרפתיה, נשיאת הבנק המרכזי של אירופה כריסטין לגארד, מחזיקה לפי שעה ריבית של אפס! - עם אינפלציה כה גבוהה וריבית אפס המטבע של גוש היורו מתרסק, מה שגורר התגברות נוספת של האינפלציה דרך מנגנון התייקרות מוצרי הייבוא לגוש, הנקובים בדרך כלל בדולר (אפילו מחירי האנרגיה לא יעלו במונחי דולר, במונחי יורו הם ימשיכו להתייקר).

עוד טרם הצליח גוש היורו להתאושש ממכת נגיף הקורונה, הפעילות החרושתית בגוש היורו כבר מצטמקת בחודשיים האחרונים, בעוד הפעילות בתחום השירותים, תיירות, נופש, שרותי נדל"ן וביטוח, צונחת לרמה של 2013.

המדד המצרפי לפעילות החרושתית והשירותים הגיע לשפל של 20 חודשים. שוק התעסוקה בגוש היורו החל להתקרר באוגוסט. בספטמבר הוא עמד כבר בשפל של 17 חודשים. שרשרת האספקה באירופה מתקשה לתפקד, אין וודאות, יש תנודות חריפות במחירים והאופטימיות בגוש היורו פגה.

הפעילות החרושתית בגרמניה, פעם הקטר של אירופה, נמצאת בחולשה מאז מאי וירדה לרמה של יוני 2009. שימו לב: ה-OECD צופה כי המשק הגרמני יצטמק בשנת 2023 ב-0.7% - רק ביוני עוד קיוו לצמיחה של 1.7% לגרמניה לשנה הבאה. הפעילות החרושתית בצרפת יורדת הן בחרושת והן בשירותים, בשיעור רך יותר, היות שמרבית האנרגיה של צרפת מקורה בתחנות כח גרעיניות.

בריטניה בנפילה. הליש"ט נפלה קשות בשבוע שחלף על רקע כוונתה של ממשלת הוד מלכתו ג'ורג' השלישי להגדיל את הגרעון בכדי לעזור למשקי הבית החלשים. בפועל זה יעזור גם לעשירים ולתעשייה, כולם נאבקים על חייהם בגלל מחירי האנרגיה המאמירים. הכוונה להעלות מס חברות מ-19% ל-25%, בוטלה.

העלייה הצפויה בגירעון התקציבי כתוצאה גם מהפחתת מיסים בהיקף של 45 מיליארד פאונד עד 2027, גוררת לעליה בתשואות מה שיקשה מאוד על הפעילות המשקית. בריבית גבוהה בשוק ההון, ההשקעות יורדות והאבטלה תתרחב. החשש בבריטניה הוא מסטגפלציה.

תוצאות הבחירות באיטליה עם עלייתה לשלטון של מנהיגת הימין הקיצוני, האישה הראשונה שתמונה לראש ממשלה באיטליה, ג'ורג'ה מלוני, מהווים איום על היציבות האירופאית (שבלאו הכי מעורערת). אין זה פשוט שהמדינה שהייתה בין ששת מייסדי האיחוד האירופאי בגלגולו הראשון, לאחר מלחמת העולם השנייה, תוכל לא רק לאיים לעזוב את גוש היורו אלא גם לעזוב אותו לטובת ענייניה והאינטרסים של איטליה - שלעמה די נמאס שמכתיבים לו חיי חברה ומשק מבריסל ודרישות לחריצות מגרמניה.

מפלגתה של מילוני, "אחים של איטליה" מבקשת שלטון עבור כולם, המפלגה לא תבגוד בעם שבחר בה ותפעל למענו. המצוקה הכלכלית בעקבות נגיף הקורונה, אחר כך הפלישה של רוסיה לאוקראינה וחולשתה של גרמניה, ערב הקור העז בחורף הקרוב, שיקפיא משרות חדשות ואת החימום בבית, דחף את הציבור: כ-64% הלכו לבחור והקואליציה הימנית שתוקם היא קלסיקה של בוחרים המבקשים מפלט בזמן משבר כלכלי.

רק לפני ארבע שנים "אחים של איטליה" זכתה ב-4% ואילו עתה נסקה ל- 26%, מה שמאפשר את הקמת הממשלה הבאה עם עוד מפלגות ימין. מילוני בעד מבנה המשפחה המסורתי, כלומר נגד להט"בים, נגד האלימות המוסלמית, בעד שמירת הגבולות מפני מהגרים לא רצויים, נגד מבנה ההון והפיננסי הבינלאומי המכתיב התנהגות לאיטליה וכמובן נגד הבירוקרטים היושבים בבריסל ופוגעים בגאווה האיטלקית. נזכיר שאיטליה היא חברת נאט"ו.

חבריה של מילוני ממפלגות הימין לקואליציה, ברלסקוני ממפלגת "פורצה איטליה" הימין מרכז (שהיה ראש ממשלה), טוען כי המערב דחף את רוסיה לפלוש לאוקראינה, סלביני ממפלגת "הליגה", שקיבלה 9%, תוהה אם העיצומים נגד רוסיה אכן נכונים? המודל לעיניה של מילוני הוא הונגריה, שם הימין שולט במשך שנים בראשותו של אורבן, קרוב למוסקבה.

עד שמילוני תתמנה לראש הממשלה ע"י הנשיא סרז'יו מאטארילה, בסוף אוקטובר, השווקים יעבור זעזועים מחשש מפירוק גוש היורו ואולי האיחוד האירופי כולו. הניסיון מעזיבתה של בריטניה את האיחוד אינו מרנין. אין פלא כי לאחר שהיורו ירד לשפל של 20 שנה מול הדולר, נשיאת הבנק המרכזי לאגארד הודיעה, לאחר תוצאות הבחירות באיטליה, כי תעלה עוד ועוד את הריבית. אבל היא ציינה כי הבנק המרכזי של אירופה לא ירכוש אג"ח של מדינות שעשו שגיאות, הכוונה לאיטליה.

בזה פתחה נשיאת הבנק חזית והתנגשות מול ראשת הממשלה הצפויה באיטליה. על איטליה לבקש סיוע ישיר, לא באמצעות אג"ח אומרת לאגארד ומזהירה מהגדלת תקציבים באיטליה שרק ירעו המצב. ההתנגשות בין שתי הנשים בלתי נמנעת.

סין שהתגאתה בשנים האחרונות שממש מעבר לפינה היא תתפוס את מקומה של ארה"ב כמעצמה העולמית, נמצאת בנסיגה גוברת בשל הסגרים מפחד נגיף הקורונה, ירידה בהיקף הסחר העולמי הנובע ממיתון הפעילות המשקית בעולם, התמוטטות ענף הבנייה בשל צבר חובות שחברות הענק אינן יכולות לעמוד בו והכל תחת שלטון טוטליטרי, גם בתחום המשקי, לראשונה לאחר יותר מארבעים שנה, של הנשיא הנוכחי, שי שיאופינג שאינו יודע שובע וגבולות כח ושמינה את עצמו נשיא ללא הגבלת זמן, ליו"ר הכוחות המזויינים ולמנהיג המפלגה הקומוניסטית.

הוא כיבה את רוח היזמות של החברות העסקיות, מדכא אותן תחת דרישות המפלגה הקומוניסטית שבשליטתו. בתי השקעות מפחיתים את צפי הצמיחה של סין השנה עם קונצנזוס של 3.5%, ירידה לעומת הצפי לפני מספר חודשים (ובשנה הבאה צמיחה של 5.1%). נציין כי סין הייתה קניינית גדולה של ציוד ומכונות מגרמניה, היא הפחיתה משמעותית את הרכישות, מה שגרר את גרמניה עמוק יותר אל סף מיתון.

המכירות הקמעונאיות שהיו מנוע צמיחה בסין עם עליה של 11%-13% בשנה יעלו השנה ב-2% בלבד, מקווים לעליה של 6.6% בשנה הבאה. הייצוא, עדיין קרן אור, עלה בשנה האחרונה ב-9%. הזעזוע העולמי שתופס תאוצה הוא העלאות הריבית החדשות של הפד, כבר ל-3%-3.2%, שכבר זעזעו ומזעזעים העולם.

סין מנסה, די בהצלחה לבודד עצמה חלקית מהצונאמי של שערי הריבית העולים בשוק הכספים וההון בעולם. היא גוררת לירידה בערכו של היואן, בכדי לשמור על רווחיות עסקיה והסחר שלה, בניגוד לאמריקאים היא עברה למדיניות מוניטרית מקלה במקצת ואף מתכננת להזרים עזרה של עשרות מיליארדי דולר לענף הבנייה והבנקים שנתנו הלוואות. כן מתכוונת סין להשקיע בתשתיות, בכדי למנוע נסיגה בפעילות המשקית.

עוד הודיע הבנק המרכזי של סין כי הוא מתכוון לבנאם את היואן, כך שחלקו כמטבע בסחר העולמי ומטבע יתרות מט"ח, רזרבה, יגדל ויוכל לשמש מטבע בינלאומי לצד הדולר, היורו, היין והדולרים של אוסטרליה וקנדה וליש"ט שנמוגה. נזכיר כי גם בנק ישראל החל לאסוף יואן לתיקו. במקביל סין ממשיכה לאיים על כיבוש טאיוון, אם הרוסים יצליחו באוקראינה ייתן לסינים דחיפה לשאיפותיהם.

עכשיו נעבור לפיל שבחדר, ארה"ב. מזה עשרות שנים לא היה יו"ר פד כל כך גרוע, חסר אונים, שאינו מבחין באינפלציה בזמן וטוען שהיא מעברית, כלומר זמנית. אחר כך מפנים שנכשל ועובר למדיניות מוניטרית אגרסיבית כדי לכסות על כישלונותיו, מדיניות המכניסה את ארה"ב למיתון שימשוך הרבה מדינות להאטה כלכלית ומיתון, בשל עוצמתו של המשק האמריקאי בסחר והביקוש העולמי.

יו"ר הפד לא הבחין בזמן כי מדיניות ההרחבה הפיסקלית של הנשיא בידן תגבה מחיר מעבר למה שהמשק יכול לשאת, בעיקר בכדי לשאת חן בעיני הבוחרים לקראת בחירות האמצע לסנאט בנובמבר. זאת ביחד עם המדיניות המוניטרית מתקופת הקורונה, היא מתכון ברור לאסון אינפלציוני.

ביידן משקיע בתשתיות, 550 מיליארד דולר, תשלומי העברה לחלשים שיכולים להפחית את העוני ברבע, עם חוקים נלווים לחברה יותר שוויונית בתקציב של 1.9 טריליון דולר, the American Rescue Plan Act, כולל העלאת קצבאות ילדים, העלאת מיסים על העשירים וחברות החזקות, העלאת שכר המינימום, השקעה באוויר נקי שהפך את ארה"ב ליבואנית נפט נטו לעומת תקופת טרמפ, מה שגורר לעליה במחירי האנרגיה ומשם לאינפלציה.

ג'רום פאול, יו"ר הפד לא צייץ על פיזור הכסף האדיר ע"י הנשיא ביידן, הוא המתין שייבחר לקדנציה שנייה כנגיד ורק אז התעורר, לאחר שהאינפלציה כבר ברחה מהאורווה והביאה לניפוח לממדי בועה של מחירי הנכסים והמניות. ממשלת בידן הקצתה עוד 130 מיליארד דולר לבתי ספר עממיים וחטיבת ביניים וכן כסף להקלה על משכנתאות.

השיא של הפזרנות, ויתור המדינה לעשרות אלפי בוגרים על הלוואות שנטלו בהיותם סטודנטים במסגרת לימודים במכללות והאוניברסיטאות, אולי בעלות של לפחות 400 מיליארד דולר. הכל שיחוד לקראת בחירות האמצע בנובמבר. מי שמשתכר מתחת ל-125,000 דולר בשנה יהיה זכאי למחיקה של עד 10,000 דולר. מי ששילם ולא נטל הלוואה, מתגלה כפראייר.

זוהי העברת כספים חד צדדית על חשבון משלם המיסים האמריקאי, גם על חשבון אלה שלא רכשו השכלה אקדמאית. התוצאה, הרחבה פיסקלית בזבזנית שמגבירה את הלחצים האינפלציוניים, שבלאו הכי ישנם בגלל שיבושים במערכת שרשרת האספקה ומחירי הדלק.

זריקת כסף לשוק מצריכה העלאות ריבית חדות יותר ממה שאולי נחוץ. אלה מכניסות את המשק להאטה כלכלית ואולי למיתון, מביאה לקשיים בשוק הנדל"ן שאינו יכול לספוג עליה בעלות המשכנתאות, כבר מעל 6.5% לשלושים שנה. כולם משלמים מחיר היהירות של האגף השמאלי במפלגה הדמוקרטית המבקשים לאחוז בשלטון בכל מחיר.

הגרעון התקציבי יגיע השנה שתסתיים בסוף החודש ל-1.032 טריליון דולר, הגרעון יהיה 4.2% מהתוצר, מתחת ל-12.4% בשנת הקודמת, היא שנת הקורונה.

להעלאות הריבית - העלאה חדה נוספת צפויה בתחילת נובמבר - יש מחיר: הצמיחה בשנה הבאה בארה"ב תהיה 1.2% עפ"י הפד עצמו, לעומת 1.7% בתחזית הקודמת. ברבע השלישי של השנה הצמיחה עלתה בשיעור שנתי של 0.3% בלבד בעיקר על רקע צניחה בבנייה למגורים לאחר צניחה של התוצר בשיעור שנתי של 0.6% ברבע השני של השנה. לכל שנת 2022 הפד צופה השנה צמיחה של 0.2% לעומת תחזית של 1.7% ביוני.

כמובן שהעלאת הריבית ע"י הפד יש מחיר כלכלי כבד של העושר של הציבור בעולם, התפוצצות בועת ני"ע ומחירי הבתים ששוטפת העולם בימים אלה. העולם נענש על שגיאותיו של פאול והרצון שלו למצוא חן בעידי הנשיא בידן.

ארגון ה-OECD מעריך כי הצמיחה העולמית תהיה השנה רק 3% ובשנה הבאה הוא חוזה אף ירידה לצמיחה של 2.2%, מרבית ההצטמקות בצמיחה היא בגלל הפלישה הרוסית לאוקראינה, העולם נפגע להערכת הארגון מהפלישה בהיקף של 2.8 טריליון דולר.

כאוס עולמי לפנינו כמרקחת של מלחמת אוקראינה, סדקים מכאיבים באיחוד האירופאי, חולשת סין בשל מנהיגותו הבלתי מרוסנת של נשיא סין המבקש גם לפלוש לטאיוון, מנהיגות פופוליסטית של הנשיא בידן בכדי לנצח בבחירות האמצע. הכאוס הזה כבר מתורגם לזעזועים בשווקי ההון בעולם.