לאחרונה הודיעה הרשת החברתית טוויטר, כי היא מוציאה שני עדכונים חדשים. הראשון הוא נגן וידאו חדש, שינגן סרטונים על מסך מלא בתצוגה אנכית, בצורה שתעניק חווית צפייה זורמת יותר. השני הוא שמשתמשים יראו קרוסלת סרטונים בדף ה-Explore שלהם.
מעבר לחידוש לכאורה, הסאבטקסט הוא אחר: אם עושים פרפראזה ליוליוס קיסר, השאלה העולה היא "הגם את, טוויטר?" כי מה שהרשת עושה הוא עוד ניסיון להעתיק את חוויית הצפייה של סרטונים בטיקטוק, וליישם אותה בשינויים המתחייבים אצלה בפלטפורמה.
העדכון של טוויטר הוא חלק ממגמה רוחבית. למשל, אינסטגרם לוקחת עוד ועוד מאפיינים של טיקטוק, ומתחרה איתה ראש בראש על אותו קהל יעד. בנוסף לכך, יוטיוב נכנסת חזק גם היא לזירת הסרטונים הקצרים, ועדכנה בחודש שעבר כי היא תשנה את מודל התגמולים שלה ליוצרים, כך שיהיה משתלם לייצר בה גם סרטונים קצרים.
גם גוגל עוברת סוג של טיקטוקיזציה, ותאפשר בין היתר לבצע חיפושים על בסיס צילום ויזואלי אינטואיטיבי, היות והרבה צעירים היום מעדיפים לבצע את החיפושים שלהם בטיקטוק ולא בגוגל. אפילו אמזון (אמזון!) בוחנת פיד תוכן טיקטוקי לכל דבר, בו משפיענים ידגמנו מוצרים.
עוד כתבות בנושא:
הקרב על יוצרי התוכן - על המאבק בין טיקטוק ליו טיוב
האם גם אמזון בדרך ל"טיקטקיזציה"?
האם בעצם יש בעיה בכך שהצייטגייסט של האינטרנט הוא להעתיק את טיקטוק? לכל הפחות, יש בכך בעיני משהו מעט מבאס: טיקטוק היא אכן אפליקציה של פעם בדור, אבל בפועל עושה דה-הומניזציה לדור שלם, עם הנטייה של האלגוריתם שלה (לכאורה) להעלים תכנים המועלים על ידי אנשים "פחות יפים", עם צנזורה אטומה ביחס לנושאים פוליטיים (ובכך מרסקת את ההשפעה החיובית ביותר שהייתה לרשתות החברתיות), עם קצירת מידע אגרסיבית (כאשר הכל כמובן זמין לפי דרישה לשלטון הסיני) ועוד. השיח החברתי שלנו ממילא הושטח על ידי הרשתות החברתיות, אבל עם טיקטוק העובי של השיח כאילו נמדד במיקרונים.
מעבר לכך, יש בתהליך הזה משהו שמבשר על שקיעתו של עמק הסיליקון, שבעבר היה מעיין חדשנות בלתי נדלה, והיום פשוט עושה חיקוי סיני. האנשים שעומדים מאחורי הרשתות הגדולות כגון פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, יוטיוב וכדומה, בעצם לא מצליחים להמציא שום דבר חדש וטוב, ורק מנסים להעתיק או להשתלט על רעיונות מצליחים של אחרים.
האתר של טל נברו
האתר העסקי של טל נברו