"איך יודעים שבא אביב?" שאלה דתיה בן דור בשיר הילדים המפורסם ומיהרה לענות לעצמה: "מסתכלים סביב סביב". מיתון - האטה של ממש בפעילות הכלכלית, הוא ההיפך מאביב, אבל אם נאמץ את הטקטיקה לזיהוי עונות, נמצא שמתרבים הסימנים לכך שהוא מתקרב.
הנה כמה דוגמאות, רק מהימים האחרונים: שוקי ההון רושמים ירידות חדות - ולא בפעם הראשונה מתחילת השנה, בלשון המעטה. ההיסטוריונים כבר מביטים ברישומי העבר ומציינים כי רק פעמיים מאז המשבר הכלכלי הגדול של 1929, נרשמו ירידות שכאלה בתשעת החודשים הראשונים של השנה, אבל עם כל הכבוד לנוסטלגיה, הפרקטיקה היא שמסוכנת יותר: חוסר היציבות בשוק ההון המזגזג, מהווה איום גדול יותר על הפעילות בו בחודשים הקרובים.
בארצות הברית, שבה יעלה מחר הבנק המרכזי את הרבית בעוד 0.75% (מה שיגרור עלייה של רביות מסביב לעולם, כולל בישראל. הנגיד, פרופ' אמיר ירון אמנם מרגיע מצד אחד שהאינפלציה בשליטה, אך במקביל ממשיך להבהיר שהבנק יוסיף להעלות את הרבית לפחות עד אמצע 2023), כבר נשמעים קולות שתוקפים את יו"ר הפד, ג'רום פאוול, על מדיניותו.
הביקורת על פאוול אינה חדשה, אבל אם בעבר האשימו אותו בכל שעיכב את עליית הרבית עד שזכה לחידוש מינויו כנגיד הבנק המרכזי ורק אז "נזכר" כי יש להילחם באינפלציה, הרי שהפעם הביקורת מגיעה מהמיינסטרים, למשל מהמיליארדר ג'יימי דיימון יו"ר ומנכ"ל ג'יי.פי מורגן, שמזהיר ממיתון כבר בתוך כמה חודשים (אם כי הוא טורח גם להרגיע - למי שמסוגל להירגע ואומר שהכלכלה במצב טוב יותר מכפי שהייתה ב-2008.
ואם כבר מעלים זיכרונות מסתיו 2008, מבט אל שוק הנדל"ן מגלה ירידה במחירים בצפון אמריקה - בקנדה (עם ירידות חדות במיוחד) ובארה"ב.
מי עוד במסתערים על הבנק מרכזי? קתרין ווד, מייסדת קרן ההשקעות ARK, שיצאה בגלוי נגד מדיניות הפד וג'רום פאוול והזהירה מפני דפלציה גלובלית. יחד עם זאת יש לזכור שלווד יש אינטרס מובהק בעצירת העליות ברבית.
הזכרנו (בפעם השלישית) את 2008? אולי זה בגלל שאירופה עדיין חווה את המשבר ההוא. במובנים רבים אירופה עוד לא התאוששה מהמשבר הקודם, בעודה מתמודדת עם השלכות של שני משברים חדשים משני צדי המפה: הפלישה הרוסית לאוקראינה במזרח (בעיקר בכל הקשור למחירי האנרגיה טרם חורף) והיחלשות גוש היורו אחרי הברקזיט ולנוכח עליית הימין הקיצוני באיטליה, מה שעלול הביא להתרחקות נוספת בין מדינה חשובה בגוש למדיניות הקונטיננטלית.
ומה קורה בצידו המערבי של הברקזיט? שם המצב בכי רע: הבנק המרכזי באנגליה מרחיב רכישות אג"ח ומזהיר מפני - מה שמכונה בהודעת הבנק: "סיכון מהותי ליציבות הפיננסית של בריטניה"
בישראל, בטח כבר נמאס לכם לשמוע, המצב טוב יחסית: האינפלציה מתונה, השוק מתכווץ מעט אבל יציג נתוני צמיחה נאים ל-2022 וגם אם זו צפויה להיחתך לרמה של 3% ב-2023, מדובר עדיין בצמיחה גבוהה לעומת מדינות הייחוס של ישראל ב-OCED.
יחד עם זאת, ישראל היא "אי" רק בחלק מהמובנים: האטה עולמית, שלא לומר מיתון או דפלציה (שממנה מזהירה ווד למשל) שיתרחשו ברחבי העולם, ישפיעו לרעה גם על כלכלת ישראל.
מה זה אומר לגבינו? שואלת משפחת ישראלי, שעוד לא סגרה את המינוס בבנק אחרי חופשת הקיץ - וכבר הוא נפתח מחדש בשל הוצאות החגים (שבחסדי לוח השנה העברי הצטברו לחודש שבו גשרים נמתחו בין חג לחג). ובכן, מה שזה אומר בעיקר שאנחנו יכולים לשאת מבט מודאג לעבר האופק, אבל בלי יכולת אמיתית לעכב את ענני הסערה.
למעשה מבחינה מסוימת חזרנו לעידן של אי ודאות שמזכיר את מגבלותיו של האדם לפני מאות ואלפי שנים: הוא היה יכול להתברך במעשה ידיו, לקצור יבול נאה ולהקים בית לתפארת, מבלי לדעת שמעבר להר מתארגנים כבר הפולשים שיחריבו אותו.
העובדה שאנחנו חשופים יותר למידע (במקרה דנן, לחדשות) נותנת לנו תחושה, אולי אשליה, של שליטה על עתידנו, אבל הבה ניקח זוג צעיר שהצליח לחסוך בזיעת אפו לדירה. עם משכנתא ממוצעת שמתקרבת למיליון שקל - שלה יזדקק כדי להשלים את ההון הראשוני שבידו, הוא נדון לאי ודאות נוראית באשר לסכום ההחזר החודשי.
הרי כשאנחנו מתכננים, אנחנו נוהגים להשוות בין ההכנסה הצפויה להוצאה בגין ההחזר החודשי של המשכנתא. לכן כשההחזר קופץ בחדות, מתרסקת היכולת שלנו לתכנן ולנהל את כספנו (ובמידה לא מבוטלת גם את עתידנו). התחושה הנוראית הזאת מובילה לקרע בין האזרח למדינה, למחשבות על הגירה - ולמי שלא מסוגל להגר (מסיבות מקצועיות, כלכליות, אידאולוגיות או משפחתיות), לתסיסה חברתית.
שיטת יאצק לטיפול במשבר כלכלי
התמונות מנתב"ג העמוס לעייפה מלמדות שרבים מהישראלים החליטו ליישם את שיטת יאצק (שלמה בראבא): "לסתום את המוח ולשמוח בכוח", כלומר - לנצל את היורו והליש"ט החלשים כדי לחגוג בטיולים ושופינג בחו"ל, בדגש על אירופה.
הכלכלן הנבון יזהיר: שמרו על השקלים שלכם, עוד תזדקקו להם בשנים הקרובות. יחד עם זאת, יהיה מי שיזכיר ששקלים הם בסך הכל אמצעי לצבירה של חוויות, ההון האמיתי שיש לאדם בחייו - רק שכאן אנחנו עוברים כבר מכלכלה לפילוסופיה.