וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כולם חרדים לכסף ולא קולטים את הסכנה האמיתית

5.12.2022 / 10:16

הכותרות באמצעי התקשורת עוסקות במשמעות התקציבית של מדיניות הממשלה המתגבשת, אבל דווקא ההשלכות החברתיות מסוכנות יותר

בווידאו: לפיד נגד נתניהו: "מפרק את יסודות הדמוקרטיה מסיבות אישיות"/לע"מ

מיד לאחר הבחירות האחרונות יצאו המפלגות החרדיות בהצהרת כוונות, ובהן דרישות להגדיל את הקצבאות למוסדות שלא מלמדים לימודי ליבה ותוספות שכר לגננים ולמורות המלמדים במוסדות אלו.

כצפוי, הכותרות באמצעי התקשורת השונים עסקו במשמעות התקציבית של המדיניות החדשה ובהשלכותיה על שוק התעסוקה, אולם רק מעטים נגעו בפן החברתי של אותן דרישות, פן מדאיג וחשוב לא פחות. קל יותר לתת תחזית כלכלית ולאמוד נזקים או יתרונות תקציביים, משום שמדובר במתמטיקה ובמספרים. הרבה יותר קשה להעריך מהן ההשלכות החברתיות של הפעולות הללו.

הגדלת הקצבאות למוסדות החרדיים שלא מלמדים לימודי ליבה רק תאיץ את היווצרותן של שתי מדינות, האחת חילונית והשנייה חרדית. שתי קבוצות במדינה אחת שאינן נושאות בנטל באופן שוויוני הן מתכון למציאות חברתית מעורערת ושבירה.

בנימין נתניהו, בצלאל סמוטריץ', אריה דרעי, אביגדור ליברמן בהשבעת הכנסת ה-25, 15 בנובמבר 2022. ראובן קסטרו
יצטרך לתמרן בין הרבה קבוצות באוכלוסייה. נתניהו ביום השבעת הכנסת/ראובן קסטרו

כפי שמראים כל המחקרים, אי שוויון מעורר אצל הקבוצות בחברה רגשות שליליים. למרות שנראה לנו שבני האדם הם אנוכיים שרק רוצים למקסם את התועלת של עצמם, המחקרים מראים שזה לא בהכרח נכון. לבני אדם חשוב ערך השוויון, וכשהוא מופר הם משנים בהתאם גם את התנהגותם. כך, למשל, מחקר שבחן את רגשותיהם של נבדקים כלפי קבוצה של אנשים שקיבלה שכר גבוה יותר על אותה הפעולה, מצא שלמעלה מחמישים אחוז מהנבדקים ציינו כי הם מרגישים כעס כלפי המשתכרים הגבוהים מהם. המחקרים אף הראו כי עוצמת הרגשות השליליים הלכה וגדלה בהתאם להרחבת הפערים.

אם לא די בכך, חוסר השוויון לא מייצר רק רגשות שליליים כלפי הקבוצה המועדפת, הוא גם מונע שיתוף פעולה בין הקבוצות ומשבש התנהגויות פרו חברתיות. חברה שאינה מסוגלת לייצר שיתוף פעולה בין חבריה לא יכולה להתקיים לאורך זמן.

פרופ' יובל נח הררי טוען שסוד הצלחתו של המין האנושי טמון ביכולתנו לשתף פעולה זה עם זה. "לפני 70 אלף שנה אבותינו היו בעלי חיים חסרי חשיבות", אומר הררי בהרצאותיו ובספריו, "איך הגענו מעוד זן של בעלי חיים שמנסה לשרוד בסוואנות אפריקה ליצורים שמנווטים את עתיד כוכב הלכת שעליו הם חיים? על ידי שיתוף הפעולה בגמישות ובמספרים גדולים".

sheen-shitof

פתרון עוצמתי לכאב

טכנולוגיה מהפכנית לטיפול בכאבים אושרה ע"י ה-FDA לשימוש ביתי

בשיתוף Solio

תלמדו מהקורונה

אחד התהליכים שמזרזים את התפוררותה של החברה מגיע כאשר חלק מהקבוצות בחברה מפנימות כי הן מופלות לרעה. בשלב זה הן מייצרות "עונשים אלטרואיסטים" - התנהגות שבה הן מוכנות להפסיד ולפגוע אפילו בטובין של עצמן על מנת לנסות להניע את הקבוצה שאינה נושאת בעול החברתי לשתף פעולה.

טובין ציבורי הוא אותו משאב שאמור להתחלק בין כולם, והוא מושג על ידי קבוצה של אנשים שצריכה לפעול בשיתוף פעולה. הבעיה מתחילה כאשר ישנם אנשים בתוך אותה קבוצה שאינם פועלים בשיתוף פעולה כדי להשיג את הטוב הציבורי, אבל כן נהנים ממנו, שלא לדבר על מרוויחים ממנו יותר. אמנם אותו עונש אלטרואיסטי הוא מנגנון שפועל כדי לשמר התנהגות פרו חברתית, אבל תוצאותיו הסופיות הן שליליות - כולם בסופו של דבר מפסידים הרבה יותר מאשר אילו היו משתפים מלכתחילה פעולה.

רוצים דוגמה? רק לאחרונה ראינו איך בקורונה מי שבחר לא לשתף פעולה (התחסן/עטה מסכה) נענש עונש אלטרואיסטי על ידי הקרובים והמעסיקים. אנשים בחרו לפטר או להתרחק מאלו שלא שיתפו פעולה, למרות שהדבר גרם גם לנזק עצמי כלכלי (פיטורים) או חברתי (ריחוק).

הפגנת חרדים בירושלים נגד חוק הגיוס 06 במרץ 2022. יונתן זינדל, פלאש 90
קיטוב ושנאה לא מובילים למקומות טובים. היתקלות בין חרדים לשוטרים/פלאש 90, יונתן זינדל

אם ניקח את הממצאים של המחקרים ונשליך למציאות החיים העכשווית, נבין שסיטואציה שבה קבוצה אחת נושאת בעיקר העול החברתי ומממנת את הקבוצה השנייה או מציאות שבה הטובין הציבורי לא מחולקים בצורה שווה, מייצרת לא רק אי שיווין ורגשות שליליים, אלא מוטיבציה לעונשים שבסופן רק גורמים להפסדים כלכליים וחברתיים גדולים.

אם תתקבל דרישתן של המפלגות החרדיות, הרי שמעבר לבעיות תקציב שיילכו ויעמיקו ומעבר להגדלת פערי ההשכלה, המציאות החברתית תתנהל כאשר בתוכה מבעבעים רגשות שליליים עזים בין שתי קבוצות בנות אותו העם. קבוצות שהקיטוב ביניהן רק ילך ויעמיק. מכאן, למרבה הצער, עלולה לבוא התדרדרות מהירה לאלימות ולשנאה.

האם הממשלה החדשה תשכיל להביא בחשבון גם את ההשלכות החברתיות בטרם תאמץ מדיניות זו?

הכותבת היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה, כלכלה ותקשורת, תואר שני מחקרי בפסיכולוגיה חברתית -פוליטית באוניברסיטת ירושלים ועמיתה במכון למדיניות העם היהודי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully