פריצות דרך ישראליות בתחום החקלאות ואף בתעשיית המזון, הפכו כבר לסימן היכר של תעשיית הטכנולוגיה המקומית, אבל הפעם מדובר, ככל הנראה, בפיתוח שעתיד לשנות את ענף הלול בעולם כולו, כאשר על הדרך הוא עשוי להביא להפסקתה של אחת מתופעות הלוואי האכזריות ביותר בתעשיית הביצים: השמדתם של כ-7 מיליארד אפרוחים בני יומם.
התרנגולת גולדה (GOLDA), פרי פיתוחם של חברת HUMINN ומכון וולקני היא הראשונה בעולם שמטילה ביצים מהן בוקעות אפרוחות נקבות בלבד. הטכנולוגיה הייחודית מעבירה תכונה ביולוגית דרך כרומוזומי המין המונעת את התפתחות העוברים הזכרים
מדובר בלא פחות ממהפיכה עולמית ומותר לומר גם "גאווה ישראלית": חברת Poultry by Huminn, אשר הוקמה בשיתוף חברת Huminn (לשעבר Impact NRS) ומכון וולקני, דיווחה היום על ההישג חסר התקדים - זו הפעם הראשונה שבה תרנגולת הטילה ביצים מהן בקעו נקבות בלבד.
המטילה גולדה הצליחה במשימה והתקווה היא כי היא תוביל דור חדש של תרנגולות, הזהות לחלוטין לזן התרנגולות המטילות ביצי מאכל ומשמשות כיום בחקלאות. המנהל הכללי לבריאות ובטיחות מזון של האיחוד האירופי בחן את הטכנולוגיה ואישר שהמטילות והביצים יכולים להיות משווקים כפי הנהוג כיום.
מדובר בחברה הראשונה בעולם שהצליחה להביא לפתרון מוכח לבעיית רווחת החי החמורה בתעשיית העופות, ומייתרת כל צורך במיונם והשמדתם של כ-7 מיליארד אפרוחים זכרים בני יומם בכל שנה, הנחשבים "תוצר לוואי מיותר" בתעשיית ביצי המאכל.
Huminn Poultry וצוות חוקרים ממכון וולקני בראשות ד"ר יובל צינמון הגיעו לפתרון המבוסס על טכנולוגיה שמעבירה תכונה ביולוגית לכרומוזומי המין של גולדה, כך שכל העוברים הזכרים שלה לא מתפתחים. בדרך זו, בנוסף לשיפור רווחת החי - מפחיתים כמעט במחצית את המשאבים הרבים הדרושים להדגרה, ואת עלויות המיון והשמדת האפרוחים הזכרים.
בשנים האחרונות ניכרת דרישה הולכת וגוברת לפתור את הסוגייה מצד רגולטורים ועמותות ברחבי העולם. בחודש פברואר 2022 החליטה ממשלת צרפת כי החל משנת 2023 יאסר לחלוטין הרג של אפרוחים זכרים בשטחה. החלטה זו מתווספת להחלטה גרמנית כי החל מ-2024 תאסור הרג אפרוחים זכרים.
יערית ויינבג, מנכ"לית החברה: "בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי במודעות ברחבי העולם בכל הנוגע לרווחת החי, אך מנגד לא נמצאו פתרונות מעשיים להפסקת התופעה המצערת של הרג האפרוחים הזכרים. אנחנו גאים ונרגשים להיות הראשונים בעולם להציע פתרון יעיל, עם תרומה משמעותית לכל שרשרת הערך, וכל זאת כאשר המדע הישראלי במרכז".
ד"ר יובל צינמון, חוקר במכון וולקני: "היקף שוק המטילות בעולם נאמד בכ-7 מיליארד תרנגולות מטילות ובעבור כל אחת מהן מושמד אפרוח זכר. ייצור ביצי המאכל בעולם נאמד בלמעלה מ- 2 טריליון ביצים לשנה - מעל 80 מיליון טון. נפלה בחלקי הזכות לעמוד בראש צוות חוקרים מעולים ומסורים, שפיתח פתרון יישומי לסוגיה המשפיעה במימדיה על כל אדם ועל בעלי חיים רבים כל כך".
ד"ר צינמון בריאיון לתכנית "איפה הכסף" 103
https://103fm.maariv.co.il/mediaEmbed.aspx?ZrqvnVq=IMMDJE&c41t4nzVQ=ELD
בעזרת אלי מור, נשיא Huminn, ניסינו לאמוד גם את המשמעויות הכלכליות של העסקה. מור מעריך כי
גודל השוק העולמי עומד על סדר גודל של 2 וחצי טריליון ביצים. על מנת לייצר כמות ביצים שכזאת, צריך 8 מיליארד מטילות. כלומר 7-8 מיליארד זכרים שמושמדים.
הערכות הן שעלות זכר שמושמד היא דולר. כלומר מעבר להיבט של צער בעלי חיים, עשוי הפיתוח החדש להביא לחיסכון של כ- 7-8 מיליארד דולר בשנה בכל העולם.
המטרה השיווקית היא ליצור שיתוף פעולה עם חברת טיפוח. מבנה התשלומים מבוסס על אבני דרך, מכירת רישיון ותמלוגים.
לשאלתנו בנוגע לחלוקת הרווחים בין החברה המסחרית למכון וולקני, נמסר כי קיים הסכם גג שבמסגרתו הוגדרה חלוקת הרווחים. מכון וולקני הוא שותף בחברה.
HUMINN היא חברת חדשנות אמריקאית-ישראלית המתמקדת בפיתוח ובמסחור של פתרונות חדשניים בתחומי הבריאות, התזונה, איכות הסביבה ורווחת האדם והחי אל מול אתגרי העידן הנוכחי.
החברה הוקמה לפני כחמש שנים בשם NRS Agro Innovation ובחודשים האחרונים עברה תהליך של מיתוג מחדש. החברה פועלת באמצעות פלטפורמת Convergence Innovation® המשלבת כלים מתקדמים בביולוגיה מולקולרית עם יכולות חישוביות מתקדמות.
HUMINN חתומה על מספר שיתופי פעולה אסטרטגיים, כולל שותפות עם מכון וולקני, מנהל המחקר החקלאי במדינת ישראל, מכון וייצמן, ו-The National Institute for Biotechnology in the Negev (NIBN).
החברה פועלת בתחומי מדעי החיים, הסביבה וכדור הארץ, אבחון אונקולוגי, מדעי הנתונים, עריכה גנטית, מיקרוביום ואגרו-טק. משרדיה הראשיים ממוקמים במנהטן, ניו יורק, לצד מעבדות חדשנות ומשרדים ברנסליר שבמדינת ניו יורק. בישראל החברה פועלת באמצעות משרדיה בתל-אביב וברשותה גם מעבדות ומשרדים ברחובות.