זכאים להחזר? יש מי שעושה כסף על הגב שלכם, וזה לא מס הכנסה

סוף שנת המס מתקרב ואיתו גם האפשרות של עשרות אלפי שכירים במשק לקבל החזר מס. אלא שחרף העובדה כי רבים מהם עומדים בקריטריונים המזכים אותם בקבלת החזר מס, בפועל, המציאות מלמדת כי שיעור נמוך מהם אכן פונים לממש את זכאותם. לכאורה, נדמה היה כי חוסר מודעות כללי לנושא, הוא ההסבר לכך, אולם לצורך קבלת הסבר ממצה ומדויק יותר, בוצע לאחרונה סקר בנושא.

מעיבוד תוצאותיו עולה כי פחות משליש (29.2%) בדקו במהלך חמש השנים האחרונות את זכאותם לקבלת החזר מס. אמנם, מדובר על עליה משמעותית בשיעור של 54% מהנעשה לפני כעשור, אולם עדיין, במבחן התוצאה - השיעור נמוך יחסית. הנתונים מקבלים משנה תוקף מכיוון מבקר המדינה: לפי דו"ח שפורסם בשנת 2021, מאות אלפי משפחות שאמורות לדרוש החזרי מס לא פונות לרשות המיסים לבצע זאת.

המלצת המבקר הייתה ברורה: הרשות צריכה להודיע למי שמגיע לו החזר כי עליו להגיש דו"חות — ולא להסתפק בפרסום כללי בתקשורת. אלא שהמלצה לחוד ומציאות לחוד. נכון להיום, רשות המיסים אינה פונה לכלל הנישומים הזכאים. על פי פרסומים, מתחילת 2022 היא יידעה כ- 73 אלף איש כי מבדיקה שערכה בהתאם לנתוני השכר המדווחים שלהם, קיים סיכוי שמגיע להם החזר מס לגבי 2016, שמתיישנת בקרוב. המספר האמור, כך לפי הערכות של אנשי מקצוע, רחוק מלשקף נאמנה את היקף השכירים שזכאים לקבלת החזר מס. בנוסף, על פי אומדנים שנערכו במהלך השנתיים האחרונות, זינק שיעור הזכאות להחזר מס, זאת על רקע מגפת הקורונה והעובדה כי שכירים רבים יצאו לחל"ת, פוטרו או עברו למקומות עבודה חדשים.

ומדוע מרבית השכירים במשק לא טורחים לממש את זכאותם לקבלת החזר מס ולא פונים מיוזמתם לרשות או לגורמים שעוסקים בכך? על פי תוצאות הסקר ההשוואתי, אותו ביצעה חברת עוקץ מערכות, בקרב 1,758 שכירים, 40% נמנעו מלברר זאת, בשל החשש ממס הכנסה. מעיבוד תשובותיהם עולה כי מרביתם (69.2%), חוששים כי לאחר הגשתם הבקשה, יתברר כי הם חייבים כסף לרשויות המס ולא להיפך. כשליש מהם חושש מעצם הנבירה של רשות המיסים בחשבונותיו.

בטרם ננתח את הסיבות הנוספות להיענות הנמוכה של ציבור השכירים, צריך להזכיר כי האפשרות לקבלת החזר מס, אינה רעיונית בלבד, או כזו שנתונה לקבוצה קטנה באוכלוסייה. לפי דו"ח של מבקר המדינה, במהלך השנים 2016-2019 שילמו השכירים בישראל מס הכנסה עודף בסכום של 3.6 מיליארד שקלים. על פי הנתונים, בכל אחת מהשנים האלו שילמו מאות אלפי משפחות של שכירים מס ביתר בסך 1,750 שקל לשנה בממוצע, שאותו עליהם לקבל בחזרה. עבור 2014 (שהתיישנה) נגבו ביתר 670 מיליון שקל מכ-380 אלף אזרחים שלא הגישו דו"ח להחזר מס.

למעשה, מציין רו"ח יורם שיפר ממשרד זיו שיפר ושות', כי קיימים שורה של קריטריונים מזכים בקבלת החזר מס לשכירים. בין היתר, מדובר על אי רציפות בעבודה עקב מעבר בין עבודות, נסיעות לחו"ל, לימודים, הארכת חופשת לידה . כמו כן, הוא מציין, כי גם הפסדי הון בבורסה שלא קוזזו באופן אוטומטי על ידי הבנקים, מהווים עילה לקבלת החזר מס וכך גם החלפת מקומות עבודה במהלך השנה. ישנם כמובן מצבים נוספים שמזכים בקבלת ההחזר. בסיועו של רו"ח שיפר הכנו עבורכם פירוט מסודר של מכלול הסיבות, שמופיע בסוף הכתבה.

ובחזרה לסיבות בגללן ציבור השכירים בישראל מוותר על זכויותיו: נתוני הסקר מלמדים כי רבים מאוד (37.9%), נמנעים מכך בשל הנחת העבודה כי אינם עומדים בקריטריונים. עוד עולה כי כעשרים אחוז (22.6%), סבורים כי מדובר על בירוקרטיה מורכבת שאינה שווה את המאמץ. האומנם מדובר בבירוקרטיה אין סופית?

"קיים פער בין התדמית הבירוקרטית של ההליך, לבין ביצועו בפועל", מציין רו"ח שיפר. לדבריו על מנת לקבל החזר מס יש הכרח להגיש למס הכנסה דו"ח על הכנסות. ציבור השכירים נדרש למלא טופס "החזר מס לשכירים". בנוסף, מלבד טופס זה, יש לצרף ולהציג מסמכים נוספים שהינם לחלוטין בהישג היד: אישור לגבי ההכנסות, הניכויים והזיכויים האישיים הנדרשים כגון: טפסי 106 (ריכוז שנתי על משכורת), אישורים מהמוסד לביטוח לאומי בגין גמלאות ששולמו (תשלום דמי אבטלה, למשל), אישורים מהרשות המקומית לגבי מקום מגורים, במקרה של מגורים בישובי ספר, טפסי 161 בגין פיצויים, אישורים רפואיים, אישורים שנתיים מקופות גמל וכד'.

לצד האמור מעלה, ממצאי הסקר מלמדים כי קיימת חוסר מודעות בסיסית בקרב השכירים להיבט דרמטי בסוגיה - פרק הזמן הרטרואקטיבי בגינו ניתן לבקש החזר מס. לשון החוק קובעת כי ניתן לבקש החזר עד 6 שנים לאחר תום שנת המס שעבורה מבקשים את ההחזר: בקשות להחזר עבור שנת 2016 אפשר להגיש רק עד סוף 2022. אלא שעל פי הסקר כ- 50% מהנשאלים אינם מודעים לכך.

לצד כל זאת, ובצל המורכבות המסוימת שכרוכה בהליך קבלת החזר מס לשכירים, בשנים האחרונות, פורחת בישראל תעשייה של חברות שעוסקות בהחזרי מס, כאשר לא מעטות מהן מוליכות שולל את ציבור השכירים. השיטה עובדת כך: מערך טלמרקטינג משומן יוצר קשר עם שכירים, ומציע להם לבצע עבורם בדיקה מקיפה לבירור הזכאות. לכאורה, לגיטימי לגמרי, אולם אין זה כך: הנציגה שמשוחחת עם השכיר, לא אחת אינה מבינה דבר וחצי דבר בהחזרי מס. "לו הייתה בקיאה ושואלת שאלות מנחות, בקלות רבה ניתן היה לנפות ולהגיע למסקנה כי השכיר אינו זכאי, אך היא לא עושה זאת", מציין רו"ח עימו שוחחנו, "היא גובה ממנו סכום של 500-700 שקלים עבור בדיקה שכלל לא היה צריך לבצעה".

אולם העוולות הצרכניות לא מסתיימות בכך. "במקרים רבים החברה, לאחר פתיחת התיק, כלל לא טורחת לחפש את הכסף עבור הצרכן. הכסף יורד לטמיון", מציינים במועצה הישראלית לצרכנות, שמזהירה מפני התקשרויות עם חברות אלו. לדבריהם, מהתלונות שמגיעות אל המועצה לצרכנות עולה כי במקרים רבים, ההבטחות הללו לא מתקיימות: "הלקוחות משלמים, אבל הכסף נשאר במס הכנסה. החברות מציעות תחילה בדיקת זכאות, לאחר מכן מודיעות לכם שהנכם זכאים ומציעות לכם כסף עבור הטיפול בקבלת ההחזר". לדבריהם, הלקוחות מתבקשים לחתום על חוזה הפוטר, לכאורה, את החברה מכל אחריות ובו נכתב: "מובהר, כי התשלום בעבור דמי הטיפול הינו תשלום חד פעמי ללא קשר לתוצאות הבדיקה, לרבות בביטול הסכם זה". וכך, אחרי שהלקוחות כבר משלמים את הכסף שהחברה דרשה, היא מתנערת מאחריות.

עו"ד הדס יעקובסון, מנהלת הרגולציה במועצה לצרכנות אומרת לסיכום: "ככל שיוקר המחייה עולה, צרכנים מחפשים מקורות הכנסה נוספים ואנו רואים עלייה בכמות התלונות שמגיעות כנגד חברות שמעניקות שירות ייעוץ מס".

• אי רציפות בעבודה עקב מעבר בין עבודות , נסיעות לחו"ל , לימודים , הארכת חופשת לידה
• הפסדי הון בבורסה שלא קוזזו באופן אוטומטי על ידי הבנקים
• נכות בשיעור 90% ומעלה מסיבות רפואיות
• החלפת מקומות עבודה במהלך השנה
• ילד בחינוך מיוחד או ילד נכה מזכה את הוריו ב - 2 נקודות זיכוי נוספות. מי שלא מקבל נקודות אלו ישירות מהמעביד זכאי לדרוש אותן ממס הכנסה. תשומת לב כי נקודות זיכוי מפחיתות את גובה המס על ההכנסה החייבת.
• פדיון מוקדם של קופת גמל , קרן השתלמות או ביטוח חיים, מחייב ניכוי במקור של 35% מס . קיימות נסיבות בהן מגיע חלק מהניכוי בחזרה .
• עובד שגר באזור המזכה בהטבות מס ולא דיווח למעבידו או לא קיבל מהמעביד את ההטבות, זכאי להגיש דוח ולקבל את הטבות המס .
• מי שמשלם באופן עצמאי לביטוח חיים או קרן פנסיה בסכומים מהותיים - כדאי לו לבדוק את זכאותו להחזר מס בגין תשלומים אלו.
• תשלום מזונות על ידי גרושים /פרודים מזכה את המשלמ/ת בנקודת זיכוי שערכה כ- 2,200 שקל. מי שלא מקבל/ת (לפחות) 3.25 נקודות זיכוי בתלוש, סימן שלא קיבל/ה את הזיכוי מהמעביד ורשאי/ת לדרוש אותו ממס הכנסה.
• חיילים משוחררים זכאים לקבל הטבות מס במשך 3 שנים מיום שחרורם. אם הם משלמים מס ולא קיבלו את הזיכוי מהמעביד, הם רשאים להגיש בקשה להחזר ממס הכנסה.