בשבת האחרונה הייתה בעיר רהט התרגשות רבה לנוכח פתיחתו של השוק הבדואי. שוק זה, בעל צביון ייחודי משלו, אולי גם יצליח לעורר לתחייה חלק מהזיכרונות והחוויות מהשוק הבדואי המיתולוגי, שפעל במשך שנים ארוכות בבאר שבע ומשך אליו מבקרים רבים מכל רחבי הארץ. לפני כשש שנים נסגר השוק בבירת הנגב. עכשיו, תוך שינוי לוקיישן, אפשר שוב לבקר בשוק הבדואי, לחפש מציאות וליהנות מהריחות והצבעים.
"סגירת השוק בזמנו היוותה פגיעה קשה בפרנסה של הסוחרים. אני זוכר שגם היו כל מיני הפגנות ומחאות בעקבות ההחלטה לסגור אותו", אומר מחמוד אלעומר, מנכ"ל החברה הכלכלית ברהט. "פתיחתו של השוק הבדואי ברהט היא חלק מהמהפכה התיירותית והכלכלית שעוברת העיר. אנחנו מקדמים את רהט כמטרופולין משני לבאר שבע. אנחנו מבססים את רהט כמרכז החברה הבדואית בנגב מבחינה כלכלית, תרבותית ודתית. כמו שבאר שבע הייתה בעבר המרכז של הבדואים מבחינת קבלת שירותים, קניות ועוד, אנחנו רוצים שזה יהיה ברהט".
פתיחת השוק היא בין האמצעים לקידום המטרה?
"עוד בהיותי ילד אני זוכר את אמא שלי מקבלת את קצבת הילדים והולכת לעשות קניות או בשוק העירוני בבאר שבע או בשוק הבדואי. ככה רוב הבדואים היו עושים. הם היו גרים בישובים שלהם אבל מרכז החיים שלהם היה בבאר שבע.
אנחנו רוצים שמרכז החיים יהיה ברהט. אנחנו עושים הרבה דברים למען כך, ואחד מהם הוא הקמת השוק. השוק הוא אחד המנופים הכי מרכזיים, וזה גם סימבולי מבחינתנו. היה לנו מאוד חשוב להביא את השוק לרהט. מבחינתנו זו סגירת המעגל, שהשוק הבדואי חוזר לרהט, לאוכלוסייה הבדואית".
אלעמור מוסיף: "בנוסף לשוק, אנחנו פותחים עכשיו את מרכז המורשת לתרבות הבדואית, שהוא בעצם המוזיאון הבדואי הראשון ברהט. פתחנו כבר היכל תרבות עם 500 מושבים. בקרוב יפתח אצלנו גם בית הדין השרעי, שכרגע נמצא בבאר שבע. המטרה היא כאמור שמרכז החיים יהיה רהט ולא באר שבע".
חיים משבת לשבת
ההחלטה של עיריית רהט והחברה הכלכלית ברהט על פתיחתו של השוק הבדואי בעיר באה כאמור בעקבות סגירתו בבאר שבע בשנת 2017. "אנחנו עוסקים בהקמת השוק כחמש שנים, כולל גיוס כספים, תכנון וביצוע", אומר אלעמור. "הושקעו בכך 15 מיליון שקל, והשוק נפתח בתמיכת משרדי הפנים והחקלאות. ההתרגשות מאוד גדולה. ביום הפתיחה היה הפנינג, אוהל בדואי אותנטי עם אמנים, פרסמנו על הפתיחה בכל הארץ. זה שוק שאמורים להגיע אליו תיירים מהארץ ומחו"ל. יש התרגשות מאוד גדולה בעיר. עכשיו אנחנו בהרצה. הציפייה היא שאלפים יגיעו כל שבת".
נכון לפתיחת השוק, כ-50 סוחרים איישו אותו אבל אלעמור צופה שתוך חודש התפוסה תהיה מלאה, דהיינו 100 סוחרים. "תמיד זה ככה", הוא אומר. "תמיד בהתחלה אנשים רוצים שאחרים יתחילו וינסו. אנשים יראו שזה עובד באמת והם יבואו. הסוחרים הם לא רק מרהט. יש גם מישובים אחרים, מתל שבע, לאקיה, חורה. גם מלוד ורמלה ומאזור 'המשולש' קיבלנו פניות. יש גם יהודים שרוצים לסחור. התכנית היא שהשוק יהיה פתוח בימי חמישי ושבת. בינתיים בחודש-חודשיים הראשונים במסגרת הפיילוט זה יהיה פתוח רק בשבת".
בתקופת הפיילוט השוק החדש, המתפרש על פני 21 דונם וכולל מתקני הצללה וחניה בשפע, יהיה פתוח בימי שבת בין השעות 8:00-15:00. יהיו בו דוכנים עם תוצרת מגוונת של תבלינים, פירות וירקות, כלי בית, דוכני מזון ועוד. "במקום גם הוכן אגף לשוק צאן", אומר אלעמור. "זה יחליף את השוק הפיראטי שקיים היום ברהט. אנשים מוכרים כבשים, ואנחנו רוצים להסדיר את זה".
עד כמה פתיחת השוק יכולה להיטיב עם מצב התעסוקה של האוכלוסייה הבדואית?
"מצב התעסוקה כיום הוא לא הכי טוב. אנחנו מדברים על 65% גברים מועסקים ו-28% מהנשים. השוק לא בא לפתור את כל בעיות התעסוקה, אבל יכול לסייע. אם יהיו שם למשל 30 נשים שיבואו וימכרו את הדברים שהן מייצרות בבית, זה יסייע. ואם יהיו עוד 30 סוחרים מרהט שיתפרנסו בכבוד, זו גם הצלחה. אם השוק יביא תיירים מחוץ לרהט, אז אנשים גם יסתובבו, יאכלו ברהט, יקנו דברים בחנויות. השוק יכול להוות מנוף לכל העיר ולא רק לסוחרים שימכרו בו".
זיכרונות מב"ש
השוק הבדואי המיתולוגי הססגוני פעל בבאר שבע שנים רבות בסמוך לעיר העתיקה, מכר בזול ביגוד, הנעלה ומוצרים רבים נוספים, היה מקום מפגש וחיבור בין יהודים לבדואים ויצר זיכרון קולקטיבי בבתים רבים בנגב. עם השנים איבד מהאותנטיות והייחודיות שלו. בתחילת 2017 החליטו בעיריית באר שבע לסגור את השוק, בין היתר בשל איבוד מאופיו האותנטי. סוחרי השוק ניסו להילחם בגזירה, יצאו למאבק משפטי, שבסופו ההחלטה על סגירת השוק נותרה בעינה. עכשיו מנסים בשוק החדש ברהט לאפשר חוויה תיירותית וצרכנית לתושבי הנגב והארץ בכלל.
"ילדים של היום יזכרו את השוק החדש בעוד 20 שנה גם כחוויה, אולי אחרת ממה שאנחנו כילדים זכרנו מהשוק שהיה בבאר שבע. אבל אין לי ספק שהשוק החדש יהיה מיוחד כי הוא נמצא בתוך רהט", אומר אלעומר.
השוק החדש יוכל לשחזר את הצלחת השוק המיתולוגי בבאר שבע?
"זה לא יהיה אותו שוק. כל שוק שונה משוק אחר וכל שוק עובר כמה שלבים בחייו. נכון שהשם אותו שם, אבל יהיה לו צביון מיוחד משלו, חוויה אחרת".
אלעומר אינו חושש כי הדיווחים על אירועי פשיעה של עבריינים מהפזורה הבדואית ירתיעו מבקרים מלהגיע לשוק.
"אנחנו מודעים לסיפור של הקמפיין התקשורתי שמתנהל נגד הבדואים, אבל זו לא המציאות. המציאות היא הרבה יותר טובה", הוא טוען. "בשנים האחרונות רהט הפכה לעיר מארחת עבור כל המגזרים, זאת לצד הפיכתה למרכז התרבות הבדואית הגדול ביותר בארץ. נכון שאנחנו סובלים מיריות בחתונות ובקטטות. זה בגלל שמי שאמור לטפל בכך לא עושה את התפקיד שלו. אבל תכלס חיים ברהט 80 אלף תושבים ורובם רוצים לחיות טוב.
עובדים ברהט כ-1,000 יהודים. בבניין העיריה אצלנו יש לנו כ-50 עובדים ועובדות יהודים, חלקם כבר עשרות שנים באים כל יום לרהט, לא משנה אם יש פשיעה, אין פשיעה. אנשים לא מרגישים את זה. החיים המשותפים ברהט הם מיוחדים, אין מקום כזה בארץ למרות כל האייטמים התקשורתיים ששומעים עליהם. המציאות היא שונה, טובה מאוד, אנשים חיים פה. הבדואים עובדים אצל היהודים, היהודים עובדים אצל הבדואים, יש יזמים יהודים שעובדים ברהט, יש עסקים משותפים של יהודים ובדואים".
אלעומר מוסיף: "אנחנו מפתחים את העיר כעיר תיירותית. יום-יום באים לכאן אוטובוסים של תיירים ואנשים עוברים פה חוויה מטלטלת. החזון שלנו הוא שאזרחי ישראל יגיעו לרהט בשבתות, יעשו בה קניות, יאכלו במסעדות והקבביות המקומיות, יתארחו בבתים המארחים שלנו וייהנו מתרבות הכנסת האורחים הבדואית. אחת המטרות שלנו היא להראות שהחיים האמיתיים הם לא כמו שמציגים אותם, ואנחנו מזמינים את כל עם ישראל לבוא ולהתנסות בכך".