עשרות מיליארדים הולכים לפח: הגול העצמי של המדינה

החברה לחקר וטיפול בהשמנה קבעה כי השמנה היא מחלה כרונית, ממנה מתים מדי שנה כ-4,000 ישראלים, אולם אין מדובר רק בסכנה בריאותית. על רקע ביטולו הצפוי של המס על משקאות ממותקים, נתונים חדשים של פורום הצרכנות הבריאותית, שמתפרסמים בבלעדיות בוואלה! כסף, חושפים את היקפי ההשקעה הכספית של הישראלים במטרה להילחם בתופעת ההשמנה.

מה הסכום המצטבר שישראלי ממוצע יוציא במהלך חייו על הניסיונות לרדת במשקל? מה היקף הפגיעה בכלכלה הישראלית בגין השמנה ומי גוזר את הקופון?

דו"ח מקיף, המשקף את מצב מחלת ההשמנה במדינת ישראל, פורסם לאחרונה, ממנו מצטיירת תמונת מצב מבהילה: השמנה מקצרת את תוחלת החיים ב-3.2 שנים ועלותה למדינה יותר מ-20 מיליארד שקל בשנה. לצורך ההשוואה, כלל תקציב הביטחון של מדינת ישראל עמד בשנה החולפת על כ-60 מיליארד שקלים.

ההחלטה הראשונה של סמוטריץ': ביטול המס על משקאות ממותקים
האם סמוטריץ' ימנע את הזינוק במחירי החלב?

מחבר הדו"ח, כלכלן הבריאות פרופ' גבי בן-נון, ציין כי מחלת ההשמנה מהווה גם נטל כלכלי כבד עבור המדינה. אהוד אברהמסון, מומחה לגמילה מסוכר ופחמימות, מציין כי העלות התוספתית להוצאה הלאומית על בריאות כתוצאה מהשמנה וסיבוכיה היא 10.1 מיליארד שקל בשנה. הפגיעה בפריון, כתוצאה מהשמנה, מוסיפה עוד 10.1 מיליארד שקל בשנה. מכאן שהעלות השנתית הכוללת של מחלת ההשמנה היא 20.2 מיליארד שקל, שהם 1.4% מהתל"ג.

המדינות המפותחות מוציאות כ-425 מיליארד דולר בשנה על טיפולי בריאות הקשורים בעודף משקל. מעמסה שחזויה להכביד יותר משנה לשנה. מומחים בתחום מדיניות כלכלית בריאותית מציינים כי על פי הערכות, עודף משקל והשמנת יתר יגרעו כ-3.3% מהתוצר הגלובלי, או 860 דולר לנפש לשנה. במילים אחרות: הנזק הכלכלי עולה בממדיו על הנזק מהתחממות האקלים במעלת צלזיוס אחת.

64% מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל חיה עם עודף משקל, כך על פי דוח של ארגון הבריאות העולמי. מתוך רשימה של 44 מדינות באירופה ובאסיה - ישראל מדורגת במקום השלישי, כאשר מעל מחצית מהאוכלוסייה בארץ בעלת מסת גוף (BMI) גבוהה מ-25.

אהוד אברהמסון, מבכירי המומחים בישראל בתחום הגמילה מסוכר ופחמימות, מציין כי השמנת יתר נחשבת לגורם של לפחות 13 סוגים שונים של סרטן ועל פי ארגון הבריאות העולמי, סביר להניח שהיא אחראית ישירה לכ-200 אלף מקרי סרטן חדשים המאובחנים מדי שנה ברחבי אירופה, כאשר נתון זה צפוי לעלות עוד יותר בשנים הקרובות. העלויות הנגזרות מתחלואה זו מגיעות באירופה לכדי מיליארדי דולרים מידי שנה, כאשר הערכות הן כי בישראל, הנזק הכלכלי המצרפי שלהן מגיע למאות מיליוני שקלים. לאור חשיבות הנושא, הוא הוצב בראש סדר העדיפויות בתוכנית העבודה האירופית של ארגון הבריאות העולמי לשנים 2020-2025.

ומה נעשה בישראל ? גמילה מסוכר ופחמימות מהווה את הדרך הקלה והבריאה ביותר לדיאטה, אולם ממשלות ישראל הקצו במהלך השנים סכומים כסף אזוטריים להעלאת המודעות לנושא ולא הקפיצו אותו למעלה מדרג סדר העדיפויות הלאומי.

הניסיון שכן נעשה לצמצם בצריכת המשקאות הקלים על ידי העלאת המס, הפך למחלוקת פוליטית, עד כדי כך ששר האוצר החדש, בצלאל סמוטריץ', התהדר בכך שביטול המס הוא ההחלטה הראשונה שקיבל בתפקידו הרם. מה העלות למדינה? העלות הישירה נאמדת בקרוב ל-400 מיליון שקל. כדי לחשב את העלות העקיפה, צריך כבר לעבור למיליארדים, שלא לדבר על הכאב והסבל.

עו"ד אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים, שגם היא לקחה חלק בחיבור הדו"ח, כתבה כי "השמנה מהווה סממן של אי שוויון. במדינת ישראל מחלת ההשמנה נפוצה יותר בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציואקונומי נמוך, בחברה החרדית ובחברה הערבית. יכולת הפרט להתמודד עם השמנה דרך קיום אורח חיים בריא הכולל התעמלות, צרכנות מזון נבונה, שינה, דיאטות וכדומה, מצריכה משאבים חומריים וקוגניטיביים, אשר מחריפים את הקשר בין אי שוויון והשמנה. יותר זול ומהיר לקנות מזון מעובד, יותר נגיש לקבל ייעוץ תזונתי במרכז לעומת הפריפריה, התעמלות מצריכה זמן וכסף".

על פי מחקרים שנערכו, המס הנוסף שכל תושב משלם בכל שנה על מנת שממשלתו תוכל להתמודד עם ההשלכות של מגפת עודף המשקל יגיע ל-360 דולר. המס הנוסף בישראל, מגיע על פי הערכות ל-450 דולר לנפש לשנה ובארה"ב ל-1,310 דולר.

כאמור, השמנה היא מחלה כרונית, סכנה בריאותית, אך במקביל גם גנרטור להוצאה כלכלית. על פי נתוני פורום הצרכנות הבריאותית ,אנשים שסובלים מבעיית השמנה, מוציאים במהלך חייהם כ-40 אלף שקלים בממוצע על דיאטות ומוצרי הרזיה. לצד זאת, לא מעט מעידים שהוצאותיהם בדרך למשקל הנכסף מסתכמות אפילו בסכום כפול.

העלייה בצריכת המזון המעובד כמו גם עתיר הסוכרים אינה מקרית ונובעת עקב כלכלת השמנה - תוצר של מאמץ מכוון של חברות מזון לקדם צריכה של עוד מזון מעובד במטרה להגדיל את המכירות והרווחים שלהן. גורם נוסף שמשפיע על העלייה של צריכת מזון מעובד ועתיר סוכר הוא שינוים בתפקוד המשפחה - פחות זמן של הורים עם הילדים, פחות ארוחות מסודרות ובישול ביתי ויותר אכילה מחוץ לבית, ויותר צריכה של מזון מעובד קל להכנה.

אולם הבעיה של האחד, היא מקור הרווח של האחר: שיעור הרווח לפני מס של חברות המזון הגדולות במשק הישראלי, עומד בממוצע על שיעור שנע בין 10-12% כשסך הרווח של חברות אלו, עמד לדוגמא בשנת 2019 (טרום הקורונה) על כ -600 מיליון שקל. במצטבר, בין השנים 2009-2019 צברו אותן עשר חברות רווח לפני מס בסך כולל של 6.6 מיליארד שקל במחירי 2019.

הרי יש קשר ישיר בין צריכת מאכלים ומשקאות עתירי סוכר - למחלת הסכרת בדיון שהתקיים בוועדת הבריאות של הכנסת בדצמבר 2021 בנושא הסוכרת הציג משרד הבריאות נתונים לפיהם עלות הטיפול בחולי הסוכרת היא 9 מיליארד שקל בשנה עבור כ-550 אלף חולים בישראל.

חנוך ברקת הוא עמית בכיר בתוכנית למנהיגות חברתית באוניברסיטת הרווארד, יו"ר עמותת דואליס ולשעבר מנכ"ל קרן אייפקס, מציין כי להשפעה החיובית על הבריאות של צמצום צריכת סוכר יש כמובן גם השפעה כלכלית ברמה הלאומית וחיסכון משמעותי בהוצאות בריאות לאורך שנים רבות. לסוכרת יש השלכות קשות, ובהן פגיעה בכליות המצריכה דיאליזה, עיוורון וקטיעת גפיים, וגם לטיפול במחלות כרוניות כמו מחלות לב יש עלויות גבוהות. מחקרים ראשוניים אף מצביעים על קשר בין צריכה של סוכר לבין מחלת האלצהיימר.

על-פי ההערכה של הפדרציה הבין-לאומית לסוכרת (International Diabetes Federation), התחזית לשנת 2035, בהתחשב בשינויים הצפויים בדמוגרפיה ובעיור, היא גידול של 55% בשכיחות מחלת הסוכרת ועלייה של כ-35% בהוצאות. ולזה יש משמעויות כבדות משקל, גם על המשק הישראלי: לצד העלויות הישירות, ישנן לא מעט עלויות עקיפות, שאינן מורגשות במערכת הבריאות כי אם במערכות סוציאליות אחרות. עלויות אלו מתייחסות בעיקר לפגיעה בפריון בשל היעדרויות מהעבודה ונכות. מסקירה של מחקרים שונים עולה שהעלויות העקיפות מהוות 25%-64% מסך עלות המחלה . בארה"ב, העלויות העקיפות הוערכו בכ-69 מיליארד דולר, וזאת לפני כעשור. היום, על פי גורמי מקצוע, הסכום זינק פי שניים.