וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ההגבלות על מונופולים בדרך: מה קרה למניות ענף המזון?

עודכן לאחרונה: 26.1.2023 / 9:59

במשרדי האוצר והכלכלה נלחמים ביוקר המחיה ומאיימים לפגוע במונופולים בענף המזון, תחילה ביבואנים גדולים ובהמשך גם ביצרניות חזקות. גם אם לא ברור עדיין מהן המגבלות שייכנסו לחוק ההסדרים, המשקיעים כבר מגלים עצבנות ומוחקים מאות מיליונים משווי החברות הציבוריות בענף

זוג צעיר עם ילדה עושה קניות בסופרמרקט. ShutterStock
מה קורה למניות חברות המזון בימים שבהם הקנייה בסופרמרקט הפכה מבילוי משפחתי לחוויה מתסכלת?/ShutterStock

הכנסת הגבלת יבואני המזון והטואלטיקה לייבוא מוצרים מחברה גדולה אחת בלבד לחוק ההסדרים, טלטלה חלקים בשוק ההון המקומי לאחר שהכניסה אי ודאות למה שנחשב עד כה למנייה בטוחה, זו של ענקיות התחום בישראל.

יבואניות המזון והטואלטיקה הגדולות בישראל הן חברות דיפלומט ושסטוביץ'. הראשונה מבניהן היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי כ-1 מיליארד שקל, לאחר שמנייתה ירדה כ-10.6% מאז הודעת האוצר על הכנסת ההגבלה לחוק ההסדרים ועד בחינתה (ראו טבלה).

דיפלומט חולשת על ייבוא והפצה של מספר מותגים בינלאומיים מוכרים כדוגמת ג'ילט, טונה סטאר קיסט, קפה אילי, רטבי היינץ, חיתולי פמפרס, עוגיות אוראו, מוצרי הגיינה של טמפקס, נוזל לכלים פיירי, מזון חיות מחמד בונזו, סוללות דורסל ועוד. אמנם הרפורמה עדיין לא הבשילה למעשה, אבל עם כניסתה המגבלה החדשה לתוקף, תיאלץ דיפלומט להיפרד מחלקם.

ההערכה בשוק ההון היא, כי אפשרות הפרידה מחלק מהמותגים התורמים לשולי הרווח של החברה הובילה לירידת המניה, שחתכה כ-120 מיליון שקל משוויה של דיפלומט בתוך יומיים.

גם יצרני המזון על הכוונת - https://finance.walla.co.il/item/3554005

יבואניות זמון מניות בבורת ת"א 0123. ללא, מערכת וואלה!
שלוש יבואניות המזון שנסחרות בתל אביב הפסידו בשנה האחרונה, אבל וילי פוד עלתה מאז ההכרזה על הרפורמה/מערכת וואלה!, ללא

דיפלומט לא לבד; אליה מצרפת גם חברת נטו מלינדה, הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי כ-1.8 מיליארד שקל, לאחר שמנייתה ירדה בכ-2.73% מאז נודעו תכניות משרדי האוצר והכלכלה, וחתכו משוויה כ-52 מיליון שקל לתקופה זו.

נטו מלינדה היא אחת מחמשת קבוצות המזון הגדולות בישראל, ובין מותגיה נמצאים: דלידג, ויליגר, שלושת האופים, טיבון ויל, ריצ', שף שגב, ועוד.

חברת וילי פוד, עם זאת, הנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי 416 מיליון שקל, עלתה מאז הודעת האוצר בכ-2.5%. החברה מייבאת מספר מוצרים המתחרים בשמות הגדולים ומוכרים בעיקר בתחום הגבינות והשימורים, כדוגמת Euro, Valio ומוצרים שונים תחת מותג ויליפוד, וזו גם אחת ההערכות לסיבת עליית מנייתה על רקע ההודעה.

אל ירידות יבואניות המזון הצטרפו גם אלה של יצרניות המזון, שחלקן גם מייבאות מוצרים ומותגים בעצמן. החברות הנסחרות הבולטות מבניהן, כדוגמת שטראוס, סנו וכרמל קורפ, ירדו ב- 1.80%, 2.18% ו-4.91% בהתאמה, יומיים בלבד לאחר הודעת ההודעה על הרפורמה הצפויה.

האחוזים אולי נראים נמוכים, אבל מדובר במחיקת שווי של כ-190 מיליון שקל בקרב בעלי המניות של שטראוס, ו- 65 מיליון שקל שנמחקו משוויה של סנו.

ירידת יצרניות המזון היא חלק מאי הודאות שהתחום כולו נכנס אליו על רקע הודעת האוצר, שכאמור אמורה להוביל לירידת מחירי המזון והטואלטיקה בישראל, לצד חידודה על ידי האוצר כי הרפורמה אינה מתייחסת רק לחברה כזו או אחרת אלא לכל שוק המזון הישראלי כולו. אתמול פורסם בלעדית בוואלה שבכוונת שר הכלכלה, ניר ברקת, לפעול לא רק נגד יבואניות המזון אלא גם להחלשת מעמדן המונופולי של חלק מהיצרניות המקומיות - ומכאן שלא רק מחזיקי המניות של היבואנים חוששים ממה שיקרה לרווחי החברות.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר
יצרניות מזון וחומרי ניקוי בבורסה 0123. ללא, מערכת וואלה!
ולא רק היבואנים: גם היצרנים הגדולים נמצאים על הכוונת - והשוק מגיב בעצבנות/מערכת וואלה!, ללא

לכסף יש מחיר

יש לציין, כי לא רק החלטות על רפורמות כאלה או אחרות מתדלקות את הירידות, אלא גם התרעומת הציבורית ההולכת וגוברת בנוגע ליוקר המחיה בישראל, המתלקחת עוד יותר עקב השוואות המחירים הנעשות בה לעומת מוצרים זהים או דומים בחו"ל, כאשר האצבע מופנית לעבר יצרניות ישראליות שמוצריהן נמכרים במחיר נמוך יותר בסופרמרקטים בחו"ל וכנגד יבואניות שמחיר המותגים שהן מייבאות לישראל גבוהים בעשרות אחוזים מהמחירים של אותו המותג בחו"ל.

ואם לא די באלה, הרי שעליהם יש להוסיף את עליות הריבית, המעלות באופן ניכר את תשלומי האזרחים על המשכנתא, שכר דירה, מסגרות חינוכיות ועוד, משמע - כל עוד נמשכות העלאות הריבית, ההנחה היא כי בסופו של דבר הצמצום יגיע גם אל עגלת הקניות, המקום האחרון שבו אנו אוהבים או יודעים לחסוך.

ניכר כי החברות אינן מתרגשות מהירידה האחרונה במנייתן, ובחינה של מניותיהן ב-2022 יכולה להסביר מדוע, שכן למרות עליית יוקר המחיה לראש סדר היום הציבורי במהלך השנה הקודמת, שהובילה לירידתן בעשרות אחוזים (כך לדוגמא ירדו נטו, דיפלומט, סנו, וכרמל קורפ, בכ-22%, 21%, 34% ו-46% בהתאמה, במהלך שנת 2022) ולמחיקה של מאות מיליוני שקלים משוויין, התחושה היא שבסרט הזה הן כבר היו.

נזכיר כי לפני שנה בלבד שלחו שרי האוצר והכלכלה הקודמים, אביגדור ליברמן ואורנה ברביבאי, מכתב ליבואני ויצרני המזון הישראליים בעקבות הצהרות רבים מהאחרונים על כוונתם להעלות מחירים.

במכתבם נכתב אז, בין היתר, כי "נמשיך לעקוב באחריות הלאומית הנדרשת אחר המחירים לצרכן הישראלי, ובמסגרת זו לא נהסס לנקוט בצעדים הנדרשים להבטחת כלכלה תחרותית והוגנת".

השרים אף ציינו במכתבם את שיעור הרווחיות החריג של החברות הישראליות אל מול מקבילותיהן בחו"ל, וכל זאת בצירוף התחזקות השקל אל מול שערי המטבעות העיקריים בעולם.

אלא שהם לא הראשונים. כבר ב-2017 הוצגה תוכנית להורדת יוקר המחיה על ידי הגבלת היבואנים הגדולים בדרכים שונות על ידי שר הכלכלה דאז ושר החוץ כיום, אלי כהן. באחד מהראיונות עימו התייחס כהן למאבק בחברות הגדולות ואמר כי לידיעתו אחת מהן ערכה דיון שמטרתו ליזום תחקיר שנועד להורדתו מהתפקיד.

כהן, בדומה לליברמן וברביאי לאחריו, פנה גם הוא בכתב ליבואניות המובילות המייבאות באופן בלעדי מוצרי טואלטיקה, וביקש אז את התייחסותן לפערי המחיר שנמצאו בבדיקת משרד האוצר ורשות התחרות למוצרים מובילים בארץ לבין מחיר אותם המוצרים בחו"ל.

ניר ברקת, בהשבעת הממשלה, 29 בדצמבר 2022. ראובן קסטרו
שר הכלכלה, ניר ברקת. אתמול חשפנו כאן את תכנית משרדו להגבלת כוחן של יצרניות המזון הגדולות/ראובן קסטרו

תנאים של חוסר ודאות

הגבלות היבואנים הצפויות להיכנס לחוק ההסדרים הן למעשה המשך של עבודה זו, שנערכה כבר לפני כ-6 שנים. אלא שכאמור הבעיה אינה בתוכניות אלא בהוצאתן לפועל, שבכל פעם מחדש נדחית בשל עבודת לובינג ולחץ על מקבלי ההחלטות שמפעילות חלק מהחברות.

נכון שמול היבואנים יהיה למשרדי הממשלה יותר כוח, בוודאי כשהמהלך מתודלק בתמיכה ציבורית גורפת, אבל בקרב היצרניות המקומיות - היעד הבא של המשרדים הכלכליים, המשימה תהיה קשה שבעתיים, שכן לאלה יש בארסנל כלים כמו איום בפיטורים של אלפי עובדים, אם תיפגע רווחיותן. כך או כך - גם במקרה שלהן, יש לזכור שאם קיים דבר שציבור המשקיעים שונא אף יותר מסיכון, הרי שזו רק אי-ודאות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully