סביבת עבודה נעימה ויוקרתית, הפכה כבר מזמן לאחד הגורמים המשפיעים בהחלטה של עובדים להיכנס אל מקום עבודה חדש, שכן נראות המגדל בו המשרד ממוקם או החברה ממנו פועלת, יכולה להעיד על המעמד ועל הרצינות שלהם. במציאות בה התחרות על המשרדים להשכרה נמצאת בשיאה, גם בעלי המקצועות החופשיים והחברות עצמן בוחנים כל פרט בתהליך הבחירה ובשיקול הדעת. לכן לא מפתיע שחברות האחזקה וניהול הבניינים משקיעות כספים רבים בשדרוגם ובעיצובם כן שיקבלו ייחודיות ויזואלית ואסתטית מצד אחד, אך גם פרקטית מהצד השני.
"לובי מגדלי העסקים כמו גם המשרדים שלהם, קיבלו בשניים האחרונות את המקום הראוי להם. זאת כתוצאה מהתפתחות הנדסת האנוש ומתפיסות שהן תוצאה של תכנון בהשפעת הקיימות. אי אפשר להשוות את המצב של היום למה שהיה לפני 20-30 שנה. מדובר בפועל יוצא של טכנולוגיות הבנייה שהתפתחו עם השנים. לחומרים כיום יש יכולות עמידות גבוהות יותר, למשל כמו של הזכוכית להתמודד עם החום, קרינה וסינוור", אומר עודד חלף, אחד האדריכלים המובילים בישראל.
חלף מסביר כי "כמו שהאוויר משובח במשרדים, כמו שרמת התאורה עלתה ומתבססת על אור טבעי, כך גם השתפרה החוויה שמקום העבודה מציע לעובדים. ההרגשה שמושרית היא לא של מקום שאתה רק שורף בו את הזמן, אלא מקום נעים שאתה נהנה להגיע אליו. הקשר בין הנאה לבין תפוקה טובה יותר הוא חשוב לכולם גם למעסיקים וגם לקבוצות הניהול של הבניינים. לובי מעוצב מביא לשיפור האווירה הכללית של העובדים והמבקרים ושיפור כזה הוא בהחלט חלק מתפיסה הוליסטית של תכנון".
המעמד החדש של מגדלי העסקים מקבל ביטוי מתגמל ברמה הבינלאומית, כאשר האדריכלים מתחרים בינם לבין עצמם על הפרוייקט הטוב ביותר. אחד כזה שזכה לחשיפה ולפרס מתגמל הוא מגדל העסקים "אמות חולון", בתכנון "משה צור אדריכלים" ובעיצובו של חלף, אשר נבחר לפרויקט הטוב ביותר במזרח התיכון. הוא קטף את פרס MACAEL ARCHITECTURE היוקרתי לשנת 2022, אחרי שגבר על עשרות פרויקטים מרחבי העולם. טקס הענקת הפרסים, הנחשב לאירוע החשוב והיוקרתי ביותר בתחום האבן, התקיים בספרד בחודש נובמבר האחרון בנוכחות מלך ספרד דון פליפה ורעייתו המלכה לטיסיה, אשר העניקו את הפרס הבינלאומי לשני האדריכלים הישראלים.
"קמפוס אמות חולון" של אמות השקעות בע"מ, נבנה בשטח כולל של כ-11 דונם, בלב אזור העסקים הצומח של חולון, על פינת רחובות שד' ירושלים ודרך המלאכה, מתנשא לגובה של 22 קומות ומחולק לשלוש פריזמות. עיצוב זה מקנה לבניין ייחודיות נוכחת וחזקה באזור.
מה גרם לו להיות שונה מזה של האחרים? מה למעשה הביא את הפרס?
"העיצוב של הבניין, אשר מבדיל אותו מאחרים, מבוסס על קונספט מאוד רלוונטי ואותנטי ובהתאמה לקהל היעד של הבניין. בעיצוב נעשה שימוש בחומרים איכותיים וטכניקות חדשניות כמו הדפסה על ריהוט ועל קירות ורצפות הפורצלן כדי לייצר אווירה משלימה לרוח התקופה, כפי שהיא נתפשת על ידי דיירי החברות המאכלסות את הבניין".
חלף מפרט על תהליך התכנון: "הרעיון היה להשתמש קודם כל באומנות רחוב כבסיס, בציור על הקירות ועל הרהיטים. חיפשתי את הבסיס לציורים הללו בעולם העתיק ושאבתי הרבה השראה מתצורות האומנות של האבוריג'ינים. גם באפריקה יש דברים דומים, אבל למרות המרחק של תרבות האבורג'ינים, הבסיס הגרפי שלה נראה כמו מין יסוד לגרפיקה עכשווית. האווירה שחיפשתי להשרות בו זו מסיבה במוזיאון לטבע. ההשראה לקונספט הגיעה מהקליפ של ביונסה בלובר בפריז והמוזיאון הבריטי לטבע. אמרתי לעצמי שאם ביונסה עשתה מסיבה בלובר, אני אעשה מסיבה במוזיאון לטבע. בהמשך להשראה זו, עוצבה עמדת הקבלה כמו סכימה של שלד לוויתן, שהוא אחד הדברים הבולטים במוזיאון לטבע, הוא תלוי שם באוויר. כאשר מביטים מהמפלס התחתון של הלובי רואים את השלד. המטרה הייתה לא לייצר אילוסטרציה אלא דימוי חדש, היתרון של דמוי הוא שאתה בעצם מייצר זהות לבניין וכך בונה לו גם מיתוג".
במה שונה עבודת עיצוב ואדריכלות לובי של בניין עסקים, מזה של בית פרטי?
"ההבדלים הם קודם כל בכמויות. כמות האנשים אשר נכנסת למגדל עסקים לא זהה לכמות האנשים אשר נכנסת לבניין מגורים פרטי. מדובר בנפחים אחרים ובמקצבים אחרים. המצב הזה של כניסה ויציאה מתמדת של אנשים לבניין משרדים לאורך כל שעות היום ועד שעות מאוחרות בערב, מצריכות התייחסות שונה לגמרי מאשר לבניין מגורים".
כאמור, לובי הבניין הוא גם מקום המתנה ואף מפגש עסקי, לכן להצבה של ריהוט נוח ומרשים יש חשיבות רבה. על כך מספר יוסי אדוט, מבעלי מותג עיצוב הריהוט היוקרתי "ניסו רהיטים", אשר ריהטו את בניין אמות חולון וגם להם יש חלק בפרס. הריהוט מתאפיין בהדפסה חסכונית על בדים ובשיתוף עם חברת קורנית דיגיטל אשר פיתחה את הטכנולוגיה.
"לובי הבניין הוא השער אל מגדל העסקים והתחושה הראשונית אותה המבקר חווה. כניסה ללובי רחב ידיים, בעל תקרה גבוהה ושטחי קומה פתוחים ומעוצבים, משנים דעתו של אדם. כבר על פי עיצוב הלובי, אנו יכולים ללמוד על המעמד של בניין עצמו ועל אופיו. כיום עבור רבים עבודה במגדל יוקרה הוא סמל סטטוס של ממש, אנשים רוצים להרגיש שהם עובדים במקום מכובד אשר דואג לדייריו לסביבת עבודה נעימה ואסתטית", אומר אדוט, "מעבר לכך, יש חשיבות גם להצבה של סוג ריהוט נוח שכן מדובר בחללי המתנה ומקום מפגש מקובלים מאוד. את האדריכלים מובילה כיום מגמה בולטת נוספת והיא נושא הקיימות. לאור זאת בהרבה מן המקרים עושים שימוש בטכניקת הדפסה על ריהוט מיוחד, הנחשבת אקולוגית ומזהמת פחות".
"בתקופה האחרונה ישנה מגמה של חזרה לעבודה מהמשרדים וחברות ממשיכות להשקיע בהם", מסביר נעם מוסקל, אדריכל עמית במשרד אורבך הלוי אדריכלים, משרד שאחראי על תכנון ועיצוב משרדים מהחשובים במשק, כמו משרדי צ'קפוינט ברחבי העולם, הרצוג פוקס נאמן ומגדל המשרדים ראול ולנברג 16 שבימים אלה נמצא בבנייה, "אנשים מבינים שאת המרחב הפיזי של המשרד לא ניתן לקבל בבית, ובטח ובטח שאין תחליף לאינטראקציה אמיתית עם קולגות, שותפים, לקוחות וכו'. יש דגש רב לתכנון ועיצוב המשרדים, תוך בחירת קונספט שמייחד כל חברה. האופן ספייס שתמיד היה נוכח, חשיבותו במשרד הולכת וגדלה. גם מתוך מקום של חסכון וגם ממקום של יצירת עבודה משותפת ופוריה.
"זאת ועוד, יש חברות בהן גם הבכירים ביותר נמצאים באופן ספייס ופחות ופחות בחדרים אישיים וסגורים. רוב המשרדים, ובטח כאשר מדובר בחברות הייטק, משקיעים רבות בחלל הציבורי והפרטיות לכל עובד ניתנת על ידי תאים קטנים שלרוב גם ניידים. אנחנו מקדישים מחשבה רבה בתכנון מבני המשרדים שיהיו בעלי אופי וייצרו עניין במרחב הציבורי".
כמי שמתמחה בתכנון ועיצוב משרדים קטנים ובינוניים, מסבירה אדריכלית שירה מוסקל מ"הלל אדריכלות", כי היום המגמה היא לתכנן משרדים המשדרים אווירה ביתית: "יותר ויותר חברות רוצות להעניק לעובדיהן את החוויה של להרגיש בבית במשרד. לכן אנחנו מקפידות לתכנן ולעצב את החללים הציבוריים במשרדים באווירה ביתית, כך שהמטבחון המשרדי שכולנו מכירים הופך למטבח ביתי מודרני ומאובזר, עם פינות ישיבה והקבלה במשרד הפכה למעין סלון קטן.
"כשאנחנו מתכננות משרד, הדגש הוא על החוויה. אנחנו מסתכלות על חלל העבודה כמקום המשלב מפגש, אינטימיות, מקום להשראה ולפעמים גם מקום בילוי. אחרי הכרות מעמיקה עם צרכי החברה, ערכיה וניתוח צורת העבודה וגודל הצוות אנחנו מגבשות קונספט עיצובי ותכנוני".