מפגינה מחאה: האם ארצות הברית תפסיק להיות בת ברית?

האמריקאים הם אומת האנדר-סטייטמנט. גם כשהם רוצים להגיד דבר חריף, הם יורידו את הטון בכמה דציבלים ויעבירו מסר מנומס יחסית לסיטואציה. זה לא אומר שהמעשים שיבואו בעקבות המילים המנומסות לא יהיו קשים, רק שאולי בתרבות הדיבור הישראלית שאיבדה כבר מזמן את היכולת להבחין בניואנסים, כדאי להזכיר את המבדיל בין הצהרה של פקיד בכיר בארה"ב לעמיתו בישראל.

בגישה העדינה הזאת נקט הממשל בארה"ב לגבי הרפורמה המשפטית בישראל. בתחילת הליך החקיקה נאמרו משפטים אגביים בעניין על ידי בכירים, אחר כך נשלחו לישראל שליחים רמי דרג כדי לחדד את הדאגה באוזני מקביליהם כאן, ואז רמזו שר החוץ אנתוני בלינקן והנשיא ג'ו ביידן, בפומבי שמה שקורה כאן לא מוצא חן בעיניהם.

המזל, לפחות בינתיים, של ראש הממשלה והקואליציה הוא שרוב הישראלים, שרגילים כאמור לשפה צעקנית, לא מבינים את הדקויות האלה. דווקא ראש הממשלה בנימין נתניהו, ששולט ברזי השיח הציבורי בארה"ב ולרוב גם רגיש לתדמיתו בעיני האמריקאים, יודע להקשיב למוסיקה שבין המילים הלועזיות. למרות זאת, בשבועות האחרונים, אוזניו אטומות לניואנסים. זאת אולי הסיבה שוושינגטון נאלצה להגביר את תדירות המסרים ועוצמת הקול.

טום ניידס, שגריר ארה"ב בישראל, כבר לא שמר השבוע על איפוק ובמצוות הנשיא (שלו) עבר לנזיפות: "הדבר היחיד שמחבר את מדינותינו הוא התפיסה הדמוקרטית שלנו. זו הסיבה שאנחנו מגנים על ישראל באו"ם.

אם אנחנו מאמינים שהמוסדות הדמוקרטים נמצאים תחת לחץ אנחנו מבטאים את זה" ופנה לנתניהו: "תלחץ על הבלמים. תנסה להגיע להסכמה. לא נעזור כשהחצר האחורית בוערת". כך אמר השגריר בוועידת הנשיאים.

האם השלב הבא יהיה מעבר מדיבורים למעשים? מומחים ליחסי ישראל-ארה"ב לא שוללים תרחיש שבו הממשל האמריקאי יחליט להטיל על מדינת ישראל סנקציות כלכליות, ויתכן שהראשונה שבהן תהיה קיצוץ בסיוע הנדיב שהוא מעניק לנו, בנוסף לשלל צעדים אחרים בהם הוא יכול לנקוט.

בשנת 2018, חתמו ברק אובאמה ובנימין נתניהו על הסכם סיוע לעשר שנים, שבמסגרתו תקבל ישראל בכל שנה 3.8 מיליארד דולר, שווי ההסכם שאמור להסתיים בשנת 2028, מסתכם ב- 38 מיליארד דולר. רק שמי שחושב שהכסף בטוח בכיס שלנו, טועה: בכל שנה יש צורך באישור-מחודש של הסיוע במסגרת דיוני התקציב השנתיים, שקורים ממש עכשיו והופכים את התקופה הנוכחית לנפיצה במיוחד.

שנת התקציב האמריקאית מתחילה בראשון באוקטובר ומסתיימת ב - 30 בספטמבר. הנשיא מגיש את התקציב ב- 15 בפברואר והקונגרס מתחיל לדון בו בתוך שישה שבועות, דהיינו באחד באפריל. אישור הקונגרס אמור להסתיים עד ה- 30 ביוני.

הלו"ז הזה הוא קריטי השנה במיוחד מבחינת ישראל, כיוון שאם נתניהו לא ישעה לאזהרות, קיימת סכנה ממשית שתקציב הסיוע הכלכלי והצבאי של ישראל יפגע, שמשמעותו הפסד של הרבה מאוד כסף, מכה לכל ממשלה, אבל בממשלה הנוכחית שמחושקת בהסכמים קואליציוניים נדיבים במיוחד, אף למעלה מכך.

"אנחנו תלויים בארה"ב במאה אחוזים, בכלכלה, בביטחון וביחסים הבינלאומיים שלנו ולא ההפך, למרות האמירות המתריסות של כמה חברי כנסת, שמרשים לעצמם לפגוע בה", קובע פרופ' איתן גלבוע, מומחה לארה"ב באוניברסיטת בר אילן וחוקר בכיר במכון ירושלים לאסטרטגיה ובטחון.

"לנתניהו אין הרבה זמן כדי להוכיח שהוא שולט בעניינים. אם החקיקה והמחאות ימשיכו באותו הקצב, יש הסתברות לא מבוטלת שארה"ב תעניש את ישראל.

"מי שחושב שההסכם שנחתם לעשר שנים הוא תעודת ביטוח, טועה מאוד. אי אפשר להוציא סנט בלי אישור שנתי של הקונגרס ואם הוא לא ירצה לאשר אותו, הוא יכול להפחית או לעצור אותו לגמרי. בדיוק עכשיו מתקיימים הדיונים לתקציב 2023. הסיוע הוא חוק ומתקיימים עליו דיונים רציניים בשני הבתים, בוועדות הכלכלה והחוץ. הדיונים שם לא מתקיימים כמו בוועדת החוקה של רוטמן".

"הסיוע שאנחנו מקבלים היה יכול להיות הרבה יותר גדול, אם נתניהו לא היה מעצבן את אובאמה בזמנו", מסביר אלון פנקס, לשעבר שגריר ישראל בניו יורק. "הוא רצה לתת לנו 4.5 מיליארד דולר בשנה למשך עשור ובנוסף מודיעין, נגישות למידע לוויני והצבת מערכות חימוש ולחימה של ארה"ב בישראל, אבל אז הוא נשא בקונגרס את הנאום נגד ההסכם עם איראן והסיוע קוצץ דרמטית ל- 3.8 מיליארד דולר בלבד.

"האמריקאים גם יכולים להכריז על 'הערכה מחדש' של היחסים עם ישראל, מהלך שיטרוף את הקלפים פה, כמו שעשה קיסינג'ר ב- 1975, כשרבין היה ראש הממשלה. קיסינג'ר הציע הסכם בין ישראל למצרים על החזרת שטחים בסיני, רבין סירב, ועלה להם על העצבים. הוא הכריז על 'הערכה מחדש' של היחסים, מה שהכניס את המערכת לסחרור ובסופו של דבר רבין התקפל.

זה קרה כשמערכת יחסים בין המדינות הרבה יותר הדוקה בין המדינות מאשר היום, כשהרבה יותר קל להגיע למקום הזה. משפט אחד מוושינגטון על 'הערכה מחדש', מוריד אוטומטית את דירוג האשראי של ישראל.

"במרץ האחרון, האמריקאים אישרו לישראל סיוע של עשרה מיליארד דולר נוספים לכיפת ברזל, וגם את זה אפשר לעצור. היו אז פרשנויות של אנשי צבא ובטחון שאנחנו לא תוקפים בעזה, כי אין לנו מספיק טילים לכיפת ברזל, שהיא פרויקט משותף של שתי המדינות. אני לא בטוח שאנחנו רוצים להגיע לשם".

לפי פרופ' גלבוע, החשש הכי גדול של נתניהו, הוא שישראל תוגדר כ"מדינה מצורעת", שלב אחד מעל "מדינת אפרטהייד", שהיא התחתית של התחתית. "המשמעות של 'מדינה מצורעת' היא סנקציות כלכליות, כמו אלה שהוטלו על רוסיה. צריך לשים את זה בפרספקטיבה. מדובר בתרחיש פורענות שההסתברות שלו כרגע לא גדולה, אבל אם המגמות החמורות שקורות כאן ימשיכו, ואיתן גם מה שקורה ביהודה ושומרון, ומטריד אותם מאוד, הוא עלול להתממש.

"תוך רגע ההשקעות בישראל יעצרו, כספים וחברות הייטק יעברו לארה"ב, לא מתוך בחירה, אלא מתוך כורח. אם נגיע לזה, הכלכלה שלנו תתרסק ונהפוך למדינת עולם שלישי. זה בדיוק התסריט ש- 150 כלכלנים ו- 57 משפטים בכירים בארה"ב מזהירים מפניו, אבל נתניהו מתעקש שלא לראות".