הקלטה כבדת משקל: האם מוסרי להקליט גננות?

השבוע התיר בית משפט השלום באשקלון לפרסם את שמה של המטפלת החשודה בהתעללות בפעוטות במעון ויצו בשדרות. מדובר באילנה סוויסה, שחשודה ביותר מ-200 מקרי התעללות בשלושת החודשים האחרונים. הפרשה נחשפה בזכות יוזמתה של אחת האימהות, ש"שתלה" מכשיר הקלטה בקפוצ'ון של בנה הפעוט בן השנה ושלושה חודשים, והקליטה את הצעקות, הקללות ומקרי האלימות בגן. ההקלטות הועברו למשטרת שדרות שהחרימה את מצלמות האבטחה וחשפה את היקף הזוועה. ואין מדובר על מקרה בודד בו דווקא מכשיר הקלטה ולא מצלמה נסתרת הוא שהוביל להתפוצצות פרשת התעללות.

למעשה בשנה האחרונה, חלה ירידה בשיעור של 25% במספר ההורים שרכשו מצלמה נסתרת על מנת לתעד את הנעשה בגן הילדים הפרטי אליו שלחו את ילדיהם, לצד זינוק של 48% בשיעורם של אלו שהתקינו על ילדיהם מכשיר הקלטה סמוי. כך עולה מסקר השוואתי שביצע לאחרונה הפורום להגנה על זכויות הפרט.

השינוי בדפוס ההתנהלות של ההורים נוצר באופן אירוני בשל חקיקה שאמורה הייתה להשקיט את חרדות ההורים: חוק התקנת המצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות נחקק ב-2018 ונכנס לתוקף בספטמבר 2020, שמחייב כל מסגרת חינוך לגיל הרך ששוהים בה יותר משבעה פעוטות להתקין ולהפעיל מצלמות. מטרתו לקבל אינדיקציה במידה שקיים חשש להתעללות או פגיעה, ובמידת הצורך לשמש הוכחה כדי להביא להרשעה של הפוגעים.

הבעיה היא כי החוק אוסר גישה של הורים לחומרי ההקלטה ומתיר רק למשטרה לצפות בהם. המשמעות היא שבכל פעם שמתעורר חשד על ההורים להגיש תלונה ולהמתין שהנושא ייבדק. לאור כך, לאחר כניסתו לתוקף, הורים רבים שרצו לקבל אינדיקציה בזמן אמת לנעשה בגן, התקינו מצלמה נסתרת בתיק של הילדים, אולם לא מעט גננות, שסירבו להשלים עם מציאות זו, החליטו להניח את תיקי הילדים מחוץ לדלת הגן, או בחדר צדדי, באופן שמונע מהמצלמה לתעד את הנעשה בשטח בו שוהים הילדים.

העלייה בהיקף התקנת אמצעי ההאזנה, נותנת בהחלט את אותותיה: במהלך השנתיים האחרונות נחשפו שורה ארוכה של הקלטות בהן נשמעת הגננת צועקת על הילדים וכמובן גם תגובתם ההיסטרית להתנהגותה האלימה. כך למשל, במקרה שנחשף לפני מספר ימים בהוד השרון, מספר הורים הקליטו את הגננת מרימה את קולה על הילדים ומשתמשת באלימות מילולית כנגדם: " יש לגננת אפס סובלנות כלפי הילדים וחלוקת עונשים בלתי סבירים כולל העמדה בחדר עונש לזמן רב במקום חשוך ללא חלון", סיפרה אחת מהאימהות. במקרה אחר, שאירע בבאר שבע, הוקלטה גננת צווחת על הילדים " חרא של ילדים אתם, נראה אתכם ממשיכים לבכות, אני אלמד אתכם לקח".

"ההאצה בהתפתחות הטכנולוגית שמזערה את גודל מכשירי ההקלטה, לצד הקפיצה באיכותם וכושר עמידות הסוללה, מאפשרת כיום להורים לרכוש מכשיר ששוקל גרמים בודדים, אותו ניתן להסליק לדוגמה בשרוך של המכנסיים, ללא שיש סיכוי שמישהו יגלה זאת", מציין אלון זאק, שעוסק במכירת ציוד אבטחה וריגול, ובעליו של אתר BESPY. לדבריו, מדובר על מכשיר בגודל של חצי זרת, שיכול לכסות טווח האזנה של עד 10 מטרים, לעיתים, גם מבעד לדלתות ויכול לעבוד במשך כעשר שעות, מבלי צורך לטעון אותו". עוד מוסיף זאק, כי הורים רבים, מבקשים להסליק את המכשיר דווקא בחולצה " בניגוד לרכיבים אחרים, המכשיר לא פולט כלל קרינה. אפס סכנה בריאותית".

אולם העלייה בשיעור ההורים שרוכשים מכשירי הקלטה אינה החדשה היחידה. "במרוצת השנה האחרונה אנו רואים זינוק במספר ההורים שמבצעים רכישה קבוצתית של מצלמות ומכשירי הקלטה. ההסבר לכך לא נמצא רק בשדה החיסכון הכלכלי", אומר זאק, "ההורים הבינו כי מכשיר הקלטה בודד לא מספק כיסוי מלא לנעשה בכל שטחי הגן, ויש צורך בפריסת מכשירים נרחבת שתשקף תמונת מצב מלאה לגבי המתרחש בו".

"העובדה כי קשה מאוד לאתר את מכשיר ההקלטה, לצד מחירו הנמוך יחסית, שמתחיל ב-150 שקלים ומטפס צפונה (כתלות באיכותו), הופכת אותו למוצר מבוקש ביותר בקרב הורים", מציינים באתר BESPY "מכרנו מאות רבות של יחידות בשנה האחרונה".

אם בעבר הורים היו מהססים להתקין מצלמות או רכיבי האזנה נסתרים, בשל הפולשניות שבדבר, היום רובם חיים עם זה בשלום: "גם אם אני סומכת במאה אחוזים על הגננת, יש עוד עובדות בגן שבאות במגע עם הילדים. מאיפה אני יודעת אם מישהי מהם לא פסיכית?", אומרת שירלי, אימא לילד בן 2.5 שהתקינה לאחרונה רכיב האזנה בחולצת הילד. גם דבורה, אימא של דוד בן השלוש, רואה בזה מהלך לגיטימי: "שמתי מכשיר הקלטה בתוך התיק שלו ושלחתי אותו לגן", היא מספרת. כשהאזינה לתיעוד היא נחרדה לשמוע את אחת הסייעות מסבירה לילדה שרצתה שוקולד "תמשיכי כך ובסוף תהיי דובה כמו אימא שלך".

מעבר להיבט המוסרי, סוגיית התקנת אמצעי האזנה בנסיבות כאלו, מייצרת גם שאלה משפטית של האזנת סתר ופגיעה בפרטיות. הנושא הגיע לפתחי בית המשפט.

סייעת בגן באזור הגישה תביעה בגובה 100 אלף שקל נגד זוג הורים לילד בן שלוש מהגן, בטענה שהכניסו מכשיר הקלטה לגן, והפיצו את ההקלטות בין ההורים. "מההאזנה להקלטה עולה כי נשמעים בה, בין היתר, קולות בכי וצעקות של מספר ילדים וכן אמירות נחרצות, לעיתים בלשון בוטה ותוך כדי צעקות, של צוות הגן כלפי הילדים", נכתב. לאור העובדה כי המשטרה סגרה את התיק בשל חוסר ראיות, ובשל התהודה הציבורית שהפרשה קבלה בשל החשיפה בפייסבוק, הוגשה התביעה, בין היתר, בגין האזנת סתר.

בית המשפט דחה את התביעה: "נחה דעתי כי הנתבעים פעלו בתום לב כאשר בחרו לברר באמצעות ההקלטה חשדות שעלו בליבם לעניין היחס לו זוכה בנם הקטין מצד צוות גן הילדים, והתובעת בכללם", כתב. "ודוק, האזנה לקלטת מעלה כי צוות הגן פנה לילדים בצעקות, אמירות צורמות ובוטות שאינן הולמות את גילם הרך והמסגרת בה הם מצויים". עוד נכתב כי "בנסיבות העניין, הקלטת המתרחש בתוך כותלי הגן על ידי הנתבעים, כמו גם הגשת תלונה למשטרה בעקבות האירועים שנחשפו בהקלטה, הינם ביטוי מובהק לחובתם החוקית, המוסרית והחברתית לדאוג לשלומו הגופני והנפשי של בנם הקטין".

הסוגייה המשפטית קיבלה אמנם מענה באמצעות פסיקת בית המשפט, אך מדובר על ערכאת שלום בלבד. לאור חשיבותה, הגיש חבר הכנסת אופיר כץ חוק הצעה לתיקון חוק האזנת הסתר, במסגרתה מוצע לקבוע כי האזנה שנעשתה בידי אחראי על קטין או חסר ישע, אם יש חשד להתעללות בילד או בחסר ישע - היא האזנה מותרת. "מרבית התיקים שנפתחים בשל אלימות מצד אנשי צוות כלפי ילדים במוסדות חינוך, ודאי כאשר מדובר במוסדות לפעוטות, נסגרים כתוצאה מהיעדר ראיות" נכתב בדברי ההסבר להצעה.

מפורום הגנים הפרטיים נמסר בתגובה: "אנו ערים לעליה המשמעותית במספר ההורים שעושים שימוש במצלמות נסתרות ואמצעי האזנה. הבעיה היא בחוק המצלמות שמאפשר גישה לסרטונים רק למשטרה ולא להורה שחרד לשלומו של הילד. יש לתקן את החוק ולהתיר לגננות להפעיל שיקול דעת ולאפשר צפייה בנעשה בגן בעת הצורך".