צפוי, אבל כואב: נוועדה מוניטרית של בנק ישראל החליטה על העלאת הריבית במשק ב- 0.5%, מה שיביא אותה לרמה של 4.25%. גם רביתי הפריים עולה כמובן, בהתאמה, לגובה 5.75%.
המשמעות היא שהכסף מוסיף להתייקר במאמץ לבלום את האינפלציה, שהגיעה לשיא (מאז שנת 2008) של 5.4%.
ההערכה עד לפני זמן לא רב הייתה שהבנק המרכזי יסתפק בהעלאה מתונה של הריבית, ב-0.25%, אבל מדד ינואר הגבוה יחסית (0.3%) אותת כי האינפלציה רחוקה מבלימה.
הסיבות לעליית האינפלציה מגוונות, אך בעיקרן נעוצות בעובדה שבידי הציבור נותרו חסכונות רבים, חלקם נצברו בתקופה הקורונה בה פחתו מאוד ההוצאות והיתר - תולדה של הצמיחה במשק, שהגיעה לשיא בשנת 20212, אך הצליחה להפתיע גם במהלך 2022.
נוכח כל אלה לא נותרה בידי הנגיד ברירה אלא להעלות בחדות את הריבית.
בכמה יתייקרו המשכנתאות והאשראי?
קשה לאמוד במדוייק את השפעת העלייה מהיום על החזרי המשכנתאות, שכן אלה שונים מלווה ללווה ומבנק לבנק, אך די אם נזכור שהריבית במשק עמדה, לפני פחות משנה, על 0.1% בלבד, כדי להבין את גודל הפגיה.
בהכללה ניתן לומר כי נוטלי משכנתא ממוצעת, ישלמו לכל הפחות עשרות אלפי שקלים יותר מסכום ההחזר המקורי (במקרים רבים אף סכום בן 6 ספרות, תלוי כאמור בגובה ההלוואה ובמסלול) כאשר עבור חלקם גדל ההחזר החודשי לכל הפחות במאות שקלים במהלך התקופה, אצל רבים מדובר כבר בסכום של 1,000 שקלים ומעלה מדי חודש, מה שהופך את הנטל לכבד וצפוי לפגוע בהוצאות האחרות.
מספר בנקים כבר הקדימו תרופה למכה, כמעט כולם הודיעו על מבצעים של הקפאות העלאת הריבית על המשכנתאות ופריסת החוב שיצטבר בגינה למספר תשלומים רב. אל צעדים קודמים שנעשו, הצטרפו היום בנק דיסקונט ובנק מזרחי-טפחות, שהכריזו על מבצעים מטעמם.
יחד עם זאת, יש לזכור כי לא רק נוטלי המשכנתאות נפגעים כי אם כל מי שזקוק להלוואה או צורך מסגרת אשראי מאושרת, שגם היא תתייקר. כן פוגעת הריבית הגבוהה ביכולת הסקטור העסקי לגייס הון לצורך פיתוח והתרחבות.
"מדובר בהתמכרות מסוכנת למשק" - התגובותלהחלטת הנגיד
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי תוקף את החלטת הנגיד: "מדובר בהתמכרות מסוכנת למשק"
"העלאת ריבית נוספת מהווה מכה קשה למגזר העסקי ולמשק, ומחזקת את חובתה של הממשלה לנהוג בריסון תקציבי, על מנת לא להאיץ את גל האינפלציה הבא באמצעות הרחבה תקציבית. האינפלציה בישראל היא אינפלציה עיקשת אולם העלאת הריבית הנוכחית אינה מתכתבת עם המגמה של סימני ההאטה. ברור כי נגיד בנק ישראל מוטרד מהחלשות השקל, אך שימוש עודף בכלי הריבית גובה מחיר כבד, לא רק בהאטת הצריכה אלא גם האטה בהשקעות".
רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת "מזרחי ובניו": "לצערי הנגיד מעלה את הריבית על "טייס אוטומטי", מה שבניגוד לארצות הברית בה מבוצעים צעדים משלימים, לא עוצר את האינפלציה ורק פוגע שלא לצורך בענף הנדל"ן. ממליץ לנגיד בחום לעשות "אתחול מסלול מחדש".
צאלה רוזנבלום עמור, משנה למנכ"ל מ. אביב: "אין קשר בין המאבק הליגיטימי באינפלציה לבין שוק הדיור. ממליצה לשקול הקפאת הריבית התופחת על המשכנתאות ויצירת בידול בינה לבין הריבית הכללית במשק".
עו"ד שיר טורם-הספרי, ממתגת ערים ונדל"ן: "הפתרון לבעיית עליית הריבית על המשכנתאות, הינו הגדלה ניכרת של התחלות הבנייה דווקא בפריפריה ויצירת תנאים הולמים למשיכת אוכלוסיות חזקות, כולל תעסוקה איכותית ומערכת היסעים המונית משוכללת".
אמיר רוזנבלום יועץ ניהול ואחזקת מבנים ונכסי משקיעים ובעלי עידן ש.נ.י: "העלאות הריבית הרצופות פגעו לא רק בזוגות הצעירים אלא גם במשקיעים, שהינם כידוע הקטר המוביל של שוק הנדל"ן והמשק כולו. על כן, אני תוהה אם הנזק בהעלאות הריבית אינו גובר על התועלת".
מתנועת "עומדים ביחד", מובילת קמפיין "מינימום 40", להעלאת שכר המינימום ל-40 שקל לשעה "בנק ישראל מעלה את הריבית לרמה הגבוהה ביותר מאז 2008, ואנחנו, הציבור, משלמים את המחיר. החזרי ההלוואות יחנקו אותנו יותר - בזמן שהשכר בישראל תקוע כבר חמש שנים.
הגיע הזמן למעשים: חברי הכנסת, פעלו להעביר את העלאת שכר המינימום בכנסת שתשפר את החיים של 2 מיליון שכירים, ותקל בהתמודדות עם עליית הריבית ועם יוקר המחייה".