עליית מדרגה בכל הנוגע לשליטה שמבקשת רשות המסים להשיג בנוגע לכל אזרח במדינה באמצעות מידע שהבנקים יחויבו לספק: הפרק בנושא 'העמקת גביית המסים והגברת האכיפה' שנכלל במסגרת תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית, שמוגש במסגרת חוק ההסדרים, כולל שורה של צעדים חסרי תקדים שברובם כבר נדחו בעבר - אך כעת מסתמן כי עומדים לנסות להכניסו לחיינו שוב.
לפי נוסח הצעת החוק שתובא לאישור הממשלה בימים הקרובים, גופים פיננסיים וסולקים, כמו בנקים, נותני שירותים פיננסים, סולקים וארנקים אלקטרוניים (למשל ביט, פייבוקס ואח') - יחויבו לדווח לרשות המסים על הכנסות והוצאות לקוחותיהם בכלל החשבונות העסקיים המנוהלים אצלם דיווח אוטומטי פעמיים בשנה.
לדברי עו"ד אורי גולדמן ממשרד גולדמן ושות' המתמחה במיסוי ובעבירות צווארון לבן, "המטרה המוצהרת של החוק היא מלחמה בהון השחור, העמקת גביית המס וצמצום העלמת הכנסות בידי עברייני מס; אך למעשה, היא תהפוך את רשות המסים למעין 'אח גדול' לכל דבר ועניין ואת כל האזרחים למעין חשודים".
אותו דוח אוטומטי שיחויבו המוסדות הפיננסיים להעביר לרשות מדי חצי שנה, יכלול בין היתר את פרטי זיהוי של הלקוח, פרטי "נהנה" (אם קיים), וסך כל הסכומים שהתקבלו והוצאו בחשבון בששת החודשים שקדמו לחודש שבו הוגש הדיווח בחשבון העסקי. הנתונים שיועברו לרשות ישמשו אותה לצורך קביעת שומות וביצוע בדיקות וחקירות במקרים הנדרשים לטעמה.
עוד קובעת הצעת החוק, כי הרשות תוכל להעביר לגופים פיננסיים ולסולקים דרישת מידע ספציפית לגבי קבוצת לקוחות, פרטית או עסקית, בעלי מאפיינים משותפים, המתבססת על סממנים של החשבונות או של חברי הקבוצה, היוצרים חשד שלקוחות בקבוצה הפרו הוראה מהוראות חוקי המס באופן שמביא לאבדן מס בהיקף שאינו מבוטל.
המידע שיתבקש יכלול סך כל ההפקדות והתקבולים בשנה הקודמת, סך כל המשיכות והתשלומים שהוצאו מהחשבון בשנה הקודמת, יתרות הפתיחה ויתרות הסגירה בשנה הקודמת.
עוד חוק שעלול לפגוע בפרטיות שלנו - https://finance.walla.co.il/item/3560324
"מניסוח הצעת החוק עולה כי הקבוצות האפשריות לגביהן יכולה הרשות לבקש מידע רבות ומגוונות", מסביר גולדמן, ומוסיף: "אלה יכולים חס וחלילה להיות למשל רואי חשבון, עורכי דין, יועצי מס, קבלנים, קבלני כוח אדם, מתווכי נדל"ן, בעלי חשבונות שמקור כספיהם בקריפטו, וגם: כל מי שמשך מעל 50,000 שקל במזומן מהחשבון בשנה האחרונה, כל מי שהפקיד מעל 20,000 שקל במזומן בשנה האחרונה, חברות ישראליות שיש להן נציגות בחו"ל, חברות זרות שיש להן נציגות בארץ, והיד עוד נטויה. המידע לגבי הקבוצות כאמור יכלול גם הוצאות והכנסות של השנה האחרונה של כל חשבון".
המהלך הדרקוני של רשות המסים, מסביר גולדמן, יוביל לכך שלמעשה כל אזרחי ישראל יהיו בגדר "חשודים." לדבריו, "בכלל לא ברור שהחקיקה הזאת אכן תסייע למלחמה בהון השחור שבמרבית המקרים כלל אינו מוחזק בבנק. מה שכן, זה יגרום לרשות פחות לנסות לחקור מקרים ספציפיים ובמקום זה תוצף במידע שיגיע אליה באופן אוטומטי".
אלמנט נוסף עליו מצביע גולדמן נוגע לפגיעה אדירה בפרטיות. "רשות המסים תחזיק בידיה מאגר מידע עצום שגם ככה לא תוכל לטפל בכולו (ביום מטפלים בלא יותר מ- 3% מהדיווחים), והוא יהיה חשוף למתקפות של האקרים ולסכנה של זליגת מידע, כאשר ברור שהבנקים משקיעים משאבים רבים על מנת לשמור על המידע האמור וכשהוא ייצא מהבנקים הוא יהא יותר חשוף", הוא מסביר.
אם לא די בכך, מוסיף גולדמן, "כולנו נאלץ לשלם את המחיר של החובה שתהיה מוטלת כעת על הבנקים והגופים הפיננסיים, למשל על-ידי עליית מחירי העמלות לביצוע פעולות. נאיבי לחשוב שהבנקים 'יספגו' את העלות המשמעותית של המהלך בעצמם, שכן אם יעבור החוק, הבנקים יצטרכו להתאים את המערכות שלהם לדיווח האמור ויש לכך עלות לא מבוטלת שתגולגל הלאה. נכון שבחוק יש מנגנונים של איזונים, אך הם לא מספיק חזקים".