ישראל בדרך לקטסטרופה כלכלית. אולי לא פשיטת רגל של ממש, שכן אם יש משהו שהממשלה הזאת לא יכולה להגיד הוא שהיא ירשה גירעון מקודמתה. אז המיליארדים הרבים שנחסכו בימי כהונתו הקצרה של אביגדור ליברמן במשרד האוצר, ישמשו את הממשלה למימון ההסכמים הקואליציוניים. ניחא - את זה עוד אפשר לממן מקופת המדינה ואפילו להצדיק: הן כולם ידעו שנתניהו והחרדים (למשל) חד הם.
מה שאין לממשלה מקורות מימון עבורו הוא השבר הכלכלי הגדול שבפתח. כלכלנים הזהירו את הממשלה מפני פיחות נוסף בשער השקל (או זינוק בשער הדולר, תבחרו אתם איזה חצי כוס ריקה לראות) שתביא בהכרח לעליית מחירים, אבל בממשלה לא נפלו מהכיסא (עדיין). מה היא מתכוונת לעשות? את הכיוון סימן שר הכלכלה, ניר ברקת שאיים, ממש כך, על הקמעונאים לבל יעזו להעלות מחירים.
הלקוחות האמיתיים של רמי לוי
תכף נחזור לעצם האיום, אבל קודם כל כמה מילים על אינטרסים של קמעונאים. לרמי לוי, השופרסל, יוחננוף, יינות ביתן, ויקטורי ואחרים, יש אינטרס שמחזור הקנייה שלהם יהיה גדול ככל שניתן. אחוזי הרווח שלהם הם נגזרת מהמחזור. בימים של האטה כלכלית שמגיעה עד לעגלת הקניות שלנו, גם הם, שאחראים לסיפוק המזון הבסיסי ביותר שלנו, נפגעים. חלב וביצים אולי קונים גם בימי מיתון, אבל חוסכים בצ'ופרים הקטנים שליד הקופה, במכשירי חשמל שנמכרים היום בכל הרשתות ובעוד מוצרי "חצי-מותרות" שהרווח עליהם גבוה בהרבה מאשר על הגבינה הצהובה (אפילו זו שלא בפיקוח).
זה לא שאין להם אינטרס תמידי להעלות מחירים, אבל יש להם סיבה לעשות זאת בעיקר בימי שפע, כפי שהיה בשנתיים האחרונות: המצב הכספי של אזרחי ישראל היה (ועודנו) טוב - אז מילאנו את העגלות בכל טוב, גם כאשר התלוננו בקופה על כמה הכול נהיה פה יקר יותר.
קמעונאים, היזהרו משר הכלכלה
לאיציק אברכהן (יו"ר שופרסל) ולרמי לוי אין מפלגה. מה שיש להם הוא בעלי מניות שרוצים לראות גידול בהכנסות בואכה שורת הרווח הנקי. קשה לחשוד בהם (בטח שלא בלוי שקיבל מידי נתניהו, גם אם בעקיפין, את הכבוד להשיא משואה ערב יום העצמאות) שהם יעלו מחירים בכוונה כדי להכשיל את הרפורמה... מה שיעשו או לא, נועד לקדם את האינטרסים שלהם.
ניחא היה שר הכלכלה מזהיר את היבואנים (לא תשמעו ממני יותר מדי מילים טובות עליהם, אבל אם חלק מהשיח שלהם על התייקרות חומרי הגלם ועלויות השינוע, נועד להזין עליית מחיר גדולה מהמוצדק, הרי שבמקרה של שער חליפין שהופך עבורם לרע יותר מיום ליום, העלאת מחיר מוצדקת לגמרי היא רק עניין של זמן) או את היצרנים (כנ"ל, הם אולי מייצרים בישראל, אבל חלק מחומרי הגלם שלהם מגיעים מחו"ל ולכן חשופים לפיחות בשער השקל), כפי שעשו קודמיו.
את מי בחר ברקת להזהיר? את הקמעונאים, שזה קצת כמו להזהיר את הצרכנים לבל יעזו לקנות ביוקר.
אז מברקת לא תצמח הישועה לישראלי שממש עוד מעט יתקשה לעמוד בכל התחייבויותיו הכספיות, אבל מה שכן קיבלנו ממנו הוא שיעור מפחיד בכיוון שאליו הממשלה צועדת: התייקרות גדולה בפתח? בוא נאיים על הקמעונאים! המצב רע? בואו נאיים על התקשורת כדי שתדווח קצת יותר חיובי.
ממשלת ימין בולשביקית
אם למישהו היה ספק לאיפה לוקחת הרפורמה המשפטית (שבחלק גדול מאוד מסעיפיה תומכים גם מתנגדי המהפכה, בצורתה הנוכחית!) את מדינת ישראל, הרי שאנו מקבלים שיעור מאלף: ממשלת ימין מלא-מלא היא זאת שמנסה להשליט כאן שיטות בולשביקיות: נפחיד את הסוחרים שלא יעלו מחירים ואז נאיים על התקשורת כדי שתצניע את היקפי המחאה או למשל שתחדל מלתעד שוטרים אלימים. יש לי רעיון נפלא לשר הכלכלה וממשלת רוטמן-לוין שבה הוא חבר: בואו נאסור על התקשורת לפרסם את שער הדולר או את אחוזי האינפלציה - וכך נציל את הכלכלה!