מהומה על מאומה: למה כדאי להשקיע דווקא עכשיו בישראל?

המשק הישראלי עם ערך מוסף גבוה, כך קובעת חד משמעית חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' שהותירה הדירוג לנטילת חוב במט"ח של ישראל לטווח ארוך על +A.

המשק הישראלי מגוון ובעל יכולת עמידה, מדגישה חברת הדירוג. המשק הישראלי עם חוזק פיננסי מול שווקי ההון הבינלאומיים למרות הסיכונים הביטחוניים החיצוניים הגבוהים ורצף של ממשלות לא יציבות, וכן (עדיין) חוב חיצוני גבוה - לדעת סוכנות הדירוג (חוב שירד בשנת 2024 ל-57.9%, לאחר 61.6% בשנת 2022 ו-68.9% בשנת 2021). אנחנו נציין כי סוכנות הדירוג שכחה לציין כי החוב לתוצר בכלל מדינות ה-OECD, המדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה כלכלי ופיתוח, שם החוב היה בשנת 2020 90% ו-88% בשנת 2022.

פיץ' צופה צמיחה של המשק הישראלי השנה, בקצב של 2.9% ועוד 3% בשנה הבאה ולאחר מכן, מיצוי הצמיחה ארוכת הטווח. הבשורה היא כי שיעור האינפלציה ירד בסוף השנה ל-3%, הצפי שלנו כי האינפלציה תהיה אף נמוכה מכך.

עוד קובעת פיץ' כי למרות ההידוק המוניטרי, כלומר העלאות הריבית על ידי בנק ישראל, שתפגע מטבע הדברים בצריכה הפרטית ובהשקעות במשק, הצמיחה תהיה נאה בשל מספר גורמים; המשך הייצוא של תעשיית ההי טק, גידול האוכלוסייה (נציין כי הוא המרבי במדינות ה-OECD), וכן גידול בהוצאות הממשלה לאחר אישור התקציב.

לכן, הגרעון התקציבי יהיה השנה 1.8% לאחר העודף בשנת 2022 וגרעון תקציבי גבוה יותר של 2.5% בשנת 2024 - מעבר למטרה של 1% של הממשלה. הגרעון יעלה על רקע דרישות חברות הקואליציה, צורכי תשתית והעלאות שכר בסקטור הציבורי קובעת חברת הדירוג. עוד נקודת חוזק היא הייצוא הבטחוני המוזכר כדרך אגב.

הבנקים בישראל בביצועי שיא - https://finance.walla.co.il/item/3564195

נציין כי תעשיית ההייטק שהובילה את ישראל תתקרר בהמשך השנה, כך אומרת פיץ'. אני בדעה כי מול הירידה הקלה שתהייה בפעילות ההייטק, שאינה קשורה לנעשה בישראל אלא נובעת מירידה בכושר הגיוס של חברות ההי טק בעולם, בעיקר באמצעות נאסד"ק, תתאזן על רקע ייצוא בטחוני אדיר בשל מרוץ חימוש עולמי שלא היה כמותו עשרות שנים, בצל הפלישה הרוסית לאוקראינה.

מדינות בעלות כיס עמוק משחרות לפתחה של ישראל כדי לרכוש ציוד בטחוני הגנתי, כגון כיפת ברזל שגרמניה מבקשת לרכוש (לכך דרוש אישור אמריקאי), או ציוד מגוון שהיפנים מבקשים לבחון, זאת בנוסף לרוכשות הוותיקות כגון הודו ומדינות אחרות בדרום מזרח אסיה. רק השבוע הודיעה סין, מולה מתעמתת ארה"ב יותר ויותר, כי היא מגדילה את תקציב הבטחון שלה ב-7.2% נוספים, ל-230 מיליארד דולר, זאת לאחר העלאת תקציב הבטחון בשנת 2022 ב-7.1%, מה שיאיץ ביפן, הודו ודרום קוריאה לבחון ולרכוש עוד ציוד מהתעשייה הביטחונית הישראלית.

נציין כי ארה"ב הגדילה תקציב הבטחון שלה לשנה השוטפת שתסתיים בספטמבר ל-800 מיליארד דולר.

נקודה נוספת שנציין שאינה מופיעה כלל בסקירתה של פיץ', היא הייצוא הגובר של גז מישראל, רק בשנת 2022 היה גידול של כ-29% בייצוא הגז למצרים וירדן, כך על פי משרד האנרגיה, מה שמפחית את הלחץ על הביקוש לגז באזורינו בגין צורכי הגז הגוברים של אירופה ל(נוכח צמצום הרכישה מרוסיה בשל הפלישה לאוקראינה).

מה שכולכם כבר יודעים הוא שמחירי הנדל"ן יתמתנו, כך גם על פי פיץ', בגלל ריבית המשכנתאות הקשורה לריבית הפריים בחלקה, שזינקה בשיעור אדיר בשנה האחרונה, וכן הבנייה המואצת של דירות בשנים האחרונות. מערכת הבנקאות של ישראל חזקה וההון העצמי של הבנקים במצב מיטבי. ישראל שומרת על יכולת מימון חזקה עם ביקוש חזק לאג"ח ממשלתי ממגוון ממשקיעים, אומרת סוכנות הדירוג.

נסביר, ביקוש מקומי, מטבע הדברים, תלוי בגידול אצל המוסדיים בשל העלייה במספר העובדים במשק. שימו לב, מספר המשרות עלה בשנת 2022 ב-8.8%, ל-3.942 מיליון!, כלומר עוד ועוד הפרשות לפנסיה וקרנות השתלמות. כמו כן לישראל בסיס משקיעים גלובלי ואיגרות החוב שנרכשות על ידי יהודי התפוצות.

המתח הפוליטי בין הממשלה לאופוזיציה לא צפוי להוסיף משמעותית לעלייה בעלויות המימון, קובעת פיץ', אבל הרחבה של הגירעון התקציבי באמצעות הגדלת התקציב לאוכלוסייה בעלת שעור נמוך בתעסוקה, הכוונה לחרדים, עלולה לגרום למגמת עלייה בחוב.

אנו נוסיף כי חוזקו של המשק הישראלי, עליה בתוצר, ביקוש לאג"ח ישראלי, גרעון נמוך שבתקציב ובעיקר חוב נמוך ביחס לתוצר שימשיך לרדת, בעוד מחירי הדירות בקיפאון לכיוון ירידה משמעותית, הוא הזדמנות עבור המשקיעים הישראלים.

מי צריך לרכוש בית להשקעה כאשר בנק ישראל מעניק ריבית על המק"מ שעמדה השבוע על 4.9% בהשקעה לשנה? מי צריך להשקיע בדירה להשקעה כאשר ממשלת ישראל מעניקה באמצעות האג"ח לארבע שנים תשואה 4.2% לשנה, או קרוב ל-1.2% צמוד לשנה? כל זה ללא מס רכישה, הוצאות עו"ד, תיווך, מציאת דייר, שיפוץ - ואפילו הקל ביותר (וכמובן לעתים גם מימון כבד)? צריך לנצל* את המהומה שנוצרה בגל המתח הפוליטי שלא היה כמותו בישראל עשרות שנים.

פיץ' יוצאת נגד דברי שר החוץ אלי כהן שניסה להגביל את כוחו ועצמאותו של בנק ישראל. בנימין נתניהו דחה את הצעת כהן, אחרת זה היה עלול לפגוע בדירוג. הביקוש לאג"ח ממשלתי חזק, אך הרפורמה במערכת המשפט אם תתבצע, עלולה להחליש הקרדיט והממשל התאגידי של ישראל - זה ישפיע על האמון של המשקיעים.

במדינות אחרות שבהן הייתה היחלשות של הממשל התאגידי, מוסיפה סוכנות הדירוג, הייתה ירידה בנקודה של דירוג האשראי. לא ברור אם זה יהיה במקרה של ישראל. בשולים גם העימות מול אירן יכול להשפיע לרעה. עוד סיכונים קבועים הם על רקע העימות מול הפלשתינאים ומול החיזבאללה וכן עימותים מול ערבים בתוך ישראל גופא.

אחרי שדורשי רעתה של ישראל הפיצו כי פיץ' הוציאה כרטיס צהוב לישראל, הבהירה חברת דירוג האשראי בצעד חריג, ביום ראשון - סוף שבוע בעולם העסקי העולמי - כי זה לא נכון. לא הייתה אזהרה לישראל קבעה פיץ'. מה עוד שהממשלה הבהירה כי עצמאות בנק ישראל תישמר.

קודם לכן פרופ' עמנואל טרכטנברג אמר בראיון לשלום קיטל ברשת ב' בקול ישראל ביום שבת ה-4 לחודש כי ישראל קיבלה אזהרה. גם ראש החוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב פרופ' יוסי שפיגל אמר דברים דומים בתוכניתו של אברי גלעד ביום שישי שעבר, תכנית בה השתתפתי, למרות שהבהרתי לו שהוא טועה. מתברר כי פוליטרוקים בדמות פרופסורים לא נעלמו.

חבל שמדברים מהבטן. האנליסט הראשי של פיץ', סרדריק סרי אמר כי התחזית ל"יציבה" משמעותה כי אין כוונה להפחית דירוג האשראי של ישראל, לא יפחיתו הדירוג בקרוב. עוד אמר המוסמך מטעם פיץ' כי הם ממש לא חוששים, אבל התקשורת הישראלית הסתירה מכם את העובדה הזו והבליטה את הפיסקה שבה פיץ' התייחסה לרפורמה המשפטית.

עוד אמר "לרפורמה במערכת המשפט לא צפויה להיות השפעה מיידית על סביבת העסקים בישראל. היסטורית הממשלה היא פרו ביזנס, תומכת בעסקים, ואנחנו צופים שזה יימשך", כך בדברים שנשא לגלי צה"ל.

באשר לחוזקו של השקל, או הפיחות של השקל, אמר סרי כי "לא מדובר בהתרחשות מטרידה מבחינה כלכלית אלא חזרה למאזן הכוחות שהיה לפני הקורונה. לרפורמה לא צפויה השפעה מיידית על סביבת העסקים בישראל".

אני מציין כי ייצוא השירותים בשנת 2022 היה 86.2 מיליארד, עלייה של 12.24 מיליארד דולר (על פי נתונים מנוכי עונתיות), שהיא עליה של 16.5%. ישראל מייצאת שירותים בשיעור שבועי של 1.66 מיליארד דולר. כן - בשבוע. השירותים העסקיים שישראל מייצאת מהסכום הזה הם בהיקף של 1.24 מיליארד דולר בשבוע.

נספר לכם בסוד, כי בסופו של דבר מה שקובע בעיקר בדירוג אשראי בינלאומי הוא יכולת ההחזר של המשק. לישראל יהיה גם השנה עודף בחשבון השוטף של 3.6% מהתוצר - הרבה מעבר למדינות עם דירוג A שיש להן גרעון. כן גרעון, לעומת העודף של ישראל.

האשראי נטו שישראל נותנת לעולם, הוא הרבה מעבר למדינות אחרות בקטגוריה A בעולם. זהו חוזק משמעותי של ישראל, קובעת סוכנות הדירוג. יתרות המט"ח של ישראל, אפילו ירדו השנה, מעניקות יכולת תשלום עבור 12 חודשים בחשבון השוטף של המשק, לעומת רק 3.1 חודשים במדינות המקבילות לישראל בדירוג דומה. זה חוזקו של המשק הישראלי.

עוד נציין כי בנק ישראל פרסם השבוע כי יתרות המט"ח של ישראל מהוות 37.5% מהתוצר ועמדו בסוף פברואר על 192 מיליארד דולר. נקודה מעניינת: הסקטור הפרטי העביר בחודש פברואר, הוא חודש ההפגנות נגד הממשלה 76 מיליון דולר, כן פנימה, לתוך ישראל.

*אין בנאמר בסקירה זו לחלוטין משום המלצה לביצוע, הקוראים מוזמנים לעשות זאת אך ורק באמצעות יועץ השקעות מוסמך ובהתאם לצרכיהם ושיקוליהם בלבד.